בג"צ דחה עתירת סרבן פוליטי שסירב גם לשירות אזרחי

בג"צ דחה הבוקר את עתירתו של סרבן הגיוס אמיר מלנקי, שביקש לחייב את צה"ל להעניק לו פטור מוחלט מגיוס מטעמי מצפון.

מלנקי, בן 21 מאזור ירושלים, הופיע בפני ועדת המצפון, שהתרשמה כי הוא "סרבן סלקטיבי", וכי ביסוד מניעיו לסירוב עומד הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולא פציפיזם טהור.

מלנקי הגיש את עתירתו לאחר שדחה את הצעת הצבא, לפיה הוא יירשם אמנם ברישומי הצבא, אך בפועל יבצע שירות לאומי במחלקת סיעוד של בית חולים אזרחי, בלא שיידרש לעבור הכשרה צבאית כלשהי, לשאת נשק או ללבוש מדים. העתירה נדחתה משום שמלנקי לא שכנע את השופטים, מדוע הפציפיזם לו הוא טוען, מונע ממנו לקבל הצעה זו של הצבא.

ועדת המצפון: הוא סרבן סלקטיבי

מלנקי אמור היה להתגייס בשנת 2000, אולם מאחר שביקש פטור משירות מטמי מצפון, הוא נשלח להופיע בפני ועדת המצפון הצבאית. הוועדה היא שהציעה לו את השירות האזרחי החלופי, אולם מלנקי סירב, כאמור, בנימוק שאינו מוכן להיות שייך לצבא. בהחלטתה, קבעה הוועדה כי סירובו להתגייס מושתת בעיקרו על טעמי "סרבנות סלקטיבית", הנוגעת לסכסוך הקיים בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית, וכי עמדתו בנוגע לפציפיזם היתה מסוייגת בכל הנוגע לשימוש בכוח להגנה עצמית.

לאחר שהגיש מלנקי את עתירתו, באמצעות עורכי הדין אורי קידר וזיוון טובי-אלימי, הודיע שר הביטחון כי מלנקי יופיע שוב בפני ועדת המצפון, בה היה חבר הפעם גם אזרח - פרופ' דניאל סטטמן, מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. מלנקי הסביר לוועדה, כי סירובו לשירות האזרחי נובע מכך שהחלופה כרוכה ברישומו כחייל ובהשתייכותו למערכת הצבאית.

ואולם, הוועדה שבה וקבעה כי הוא סרבן סלקטיבי. היא הסיקה זאת, בין היתר, ממכתב שכתב מלנקי עם צעירים אחרים לראש הממשלה בשנת 2001, בו מחו על מדיניות ישראל בשטחים, וכתבו כי "בכוונתנו לציית לצו מצפוננו ולסרב לקחת חלק בפעולות דיכוי העם הפלשתיני, הראויות להיקרא פעולות טרור".

בג"צ: לא נפל פגם בהחלטת ועדת המצפון

מלנקי שב ועמד בעתירתו על משנתו הפציפיסטית והטבעונית, שבגינה מתנגד הוא לכל שירות צבאי ולכל השתייכות למערכת צבאית. לדבריו, עמדתו בעניין הסכסוך הישראלי-פלשתיני היא רק חלק מתפיסת עולמו הפציפיסטית, ומכאן שאין לראות בו "סרבן סלקטיבי". גם העובדה שמכיר הוא בהפעלת כוח מינימלי לצורכי הגנה עצמית, אין בה, לדעתו, כדי לגרוע מהשקפתו הפציפיסטית.

השופט אליעזר ריבלין, שכתב את ההחלטה ואליו הצטרפו הנשיא אהרן ברק והשופטת אסתר חיות, קבע כי לא נפל פגם של חוסר-סבירות קיצוני במסקנתה של ועדת המצפון, שאף אימצה את המלצת בג"צ, וצירפה לשורותיה חבר שאינו מהמערכת הצבאית.

הנכונות לפטור פציפיסט גדולה יותר

השופט ריבלין חזר על קביעתו המוצקה של בג"צ, לפיה "לא הרי הנכונות להעניק פטור משירות מטעמים של סרבנות מצפון 'מלאה', כהרי הנכונות לעשות כן מטעמים של סרבנות מצפון 'סלקטיבית'. זו האחרונה פחותה במידה רבה מן הראשונה".

השופטים התרשמו מהצהרת המדינה, לפיה עם היכנסו לשירות האזרחי שהוצע לו, יהא מלנקי פטור מקבלת ציוד צבאי, מלבישת מדים, מקבלת נשק, מהטבעת דיסקית ומיתר מרכיבי "שרשרת החיול". כל שנותר הוא הרישום – הליך הכרחי על-מנת שניתן יהיה לקבלו למסגרת. מלנקי טען, שפתרון זה אינו מאיין את הקושי, משום שעדיין יהא עליו להירשם כחייל ומתוך שכך – להשתייך למערכת הצבאית. לעניין זה הבהירה המדינה, כי גם כיום רשומים פרטיו במחשבי צה"ל, ואף אם יקבל פטור מלא משירות – לא יימחק שמו מן הרישומים.

"סבורני כי במקרה זה, הפגיעה בעותר מותנה במידה המביאה אותה אל גדרי הסבירות והמידתיות, ואין, לפיכך, עילה להתערבותנו בהחלטת הגורמים המוסמכים", קבע השופט ריבלין ודחה את העתירה.

בג"צ 1026/02 אמיר מלנקי נ' שר הביטחון ואח'