בית המשפט העליון נתן "אור ירוק" למכירת הקו-אופ על-ידי הוועד הממונה

בית המשפט העליון נתן "אור ירוק" לוועד הממונה של רשת קו-אופ הריבוע הכחול (קו-אופ), כדי להציע רשת שיווק זו למכירה. פסק הדין ניתן בשתי עתירות שהוגשו בנושא זה, והוא מסיים עתה פרק ארוך של התגוששות משפטית באשר לדרך שיש לממש את נכסי הקו-אופ - לטובת בעלי הזכויות בו.

פסק הדין ניתן על-ידי השופטים אליהו מצא (אב"ד), יצחק אנגלרד ומרים נאור. בית המשפט התבקש להכריע בין שתי חלופות: פירוק האגודה או הצעת הסדר. העותר בעתירה הראשונה הוא עו"ד אליעזר לויט; בשניה - ההסתדרות וחברת העובדים השיתופית, שטענו לזכויות בנכסי הקו-אופ.

במהלך הדיון בספטמבר 2001 הציעו השופטים לצדדים לשקול הסכמה להליך של פירוק. הצעה זו הועלתה על-רקע הידיעה שבקשת הפירוק תלויה ועומדת לפני הרשם, וכן נוכח הידיעה לפיה שר העבודה והרווחה שוקל להתקין תקנות לקראת עריכתן של בחירות חדשות לרשויות האגודה. ואולם, השופטים עצמם גנזו הצעתם, לאחר שהתברר כי הושגה הסכמה בין הוועד הממונה והמדינה, להגשת הליך לפי סעיף 350 לחוק החברות, "וכי מהלך זה מקובל גם על השר ועל הרשם". לאור זאת, קובעים השופטים, "אין לפקפק כי להליכה בדרך המוצעת יש עדיפות בולטת על-פני הדרכים המוצעות האחרות, ובכלל זה על המתכונת שהוצעה בהחלטתנו הנ"ל".

השופטים קבעו, איפוא, כי יש לפעול על-פי הצעת ההסדר. הם קבעו עוד, כי הוועד הממונה, בראשו עומד למעשה עו"ד ליפא מאיר, יגיש את הצעת ההסדר לאישור בית המשפט המחוזי ויפעל בהתאם להחלטות שיתקבלו. לפי ההסדר, הוועד הממונה יגיש הצעת הסדר למכירת נכסי האגודה וחלוקת דמי הפדיון בין בעלי המניות והיורשים המאותרים, תוך שמירת קרן מתאימה לחברים וליורשי חברים שטרם התפקדו אך יתגלו במהלך תקופה מוגבלת שתיקבע לצורך זה.

בהחלטה דנן דחה בית המשפט את ההצעות שהעלו העותר, עו"ד אליעזר לויט, והעותרת יונה מרקוביץ (ו-186 אחרים): לויט - שהציע להורות על מכירת נכסי האגודה ופדיון מניות החברים והיורשים, ולהותיר את הפיקוח בידי בית המשפט באמצעות כונס נכסים שימונה במסגרת פסק הדין לשם הוצאתו לפועל; ואת הצעתה של מרקוביץ - שביקשה להנחות את הוועד הממונה למכור את הנכסין ולפדות את המניות בכספי התמורה, תוך השארת עתירתו של לויט תלויה ועומדת.

השופטים פסקו, כי אם אינם רואים לנכון לאמץ איזו מההצעות הנ"ל, שכן כל אחת מהן מניחה את הפיקוח השיפוטי על הליכי מכירת הנכסים ופדיון המניות בידי בית משפט זה (העליון), ומטלה זו חורגת, בעליל, מגדר תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק, החסר את הכלים הבסיסיים הנדרשים לקיומה.

השופטים מציעים לצדדים לעתירות לפעול יחדיו ליישום ההסדר, למען חברי אגודת הקו-אופ. לעורך הדין לויט, שעמל רבות בפרשה זו - שעתירתו לקבל את תביעתו כייצוגית הם דחו - פוסקים השופטים סכום של כ-100,000 דולר, לעומת כ-100 מיליון דולר (!!!) שכר טירחה שביקש לעצמו; לעו"ד הרצל כספי ולעו"ד יונה מרקוביץ הם פסקו 75 אלף ש"ח (לכל אחד).

השופטים מבקשים מהצדדים לגלות הבנה לתוצאה זו, ולסייע לוועד הממונה במלאכתו. כותבים השופטים: "מהתרשמותנו עולה בבירור, כי רובם ככולם של חברי הקו-אופ ויורשי החברים שנפטרו תומכים בקידומה של ההצעה. בנסיבות אלו נוכל להניח, כי אם הכול יתנהל כשורה, יעלה בידי בית המשפט המחוזי לסיים את טיפולו בהצעת ההסדר שתוגש לו בתוך פרק זמן קצר יחסית. להחשת סיומו של ההליך עשויה לתרום גם הידיעה שרובם הגדול של בעלי המניות הם קשישים, המבקשים להינות מתמורת המניות בעתיד הנראה לעין. לא נותר אלא לקוות, כי גם מי שהעדיפו נקיטת דרך אחרת, יתלכדו עתה סביב תכניתו של הוועד הממונה ויסייעו לבית המשפט המחוזי לסיים את ההליך שיוגש לו במהירות וביעילות".