שנה אחרי הפיגוע במקסים: הג'יהאד האיסלמי בג'נין חגג בסוף השבוע שנה לזכרה של המחבלת המתאבדת הנאדי ג'ראדאת אשר ביצעה את הפיגוע במסעדת 'מקסים' בחיפה, באוקטובר אשתקד. את מוקד עצרת הזיכרון תפסו תמונותיה של ג'ראדאת ו"מורשתה", לצד תמונות שהידים נוספים בוגרי העיר ג'נין, מפקדי שטח מקומיים ודגלים של התנועה האיסלמית.
ג'ארדאת, שהרזומה שלה הפך זה מכבר נר לרגלי כל שהיד מתחיל בתנועת הג'יהאד, מהווה מקור לגאווה בקרב מנהיגי התנועה ופעיליה, המקפידים להתהדר בה וב"פעולתה הגיבורה" כמעט בכל הזדמנות. "היא לימדה את האויב לקח בל יישכח", אומרים שם.
הצוואה שהותירה אחריה המחבלת המתאבדת [ראו קישור] פתחה את עצרת הזיכרון בג'נין. דובר מטעם התנועה אמר, כי ג'ראדאת שינתה את המשוואה עם "הכובש הציוני" והוכיחה, שהתנועה מסוגלת להנחית מהלומות בכל מקום ובכל עת. "לא החיסולים, לא המעצרים, לא הסגר ולא הגדר יעצרו את המתאבדים של פלוגות ירושלים [הזרוע הצבאית של התנועה, ג.ב]".
ערב יום השנה לזכרה, שבה המשפחה על עמדתה האוהדת כלפי הבת ש"הקריבה את נפשה בדרך הג'יהאד למען אללה". "הנאדי היא השמש המפציעה של פלשתין... היא הלפיד ממנו אנו יונקים את הרצון האיתן להמשיך במשעולי דרכינו", אמר אביה, תייסיר. האם, רחמה, הוסיפה: "דרכה של הנאדי הסבה לנו אושר רב... היא הניפה את שמה של פלשתין אל-על".
ג'ראדאת, בת 28 בעת ביצוע הפיגוע, היא השישית מבין המחבלות המתאבדות שפוצצו עצמן במהלך אינתיפאדת אל-אקצא. "כלת חיפה", כפי שכונתה בידי משלחיה, היתה בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ג'רש, ירדן. מניעיה לפיגוע נתלו בשעתו ברצון העז לנקום את מותם של אחיה וארוסה באחת מפעולות צה"ל בג'נין.
הפיגוע במסעדת 'מקסים' [ראו קישור] שפקד את חיפה באותה שבת שחורה של ה-4 באוקטובר 2003, גבה את חייהם של 21 בני אדם. היה מי שטען אז, כי נופץ אחד מסמלי האחווה בין שני העמים, בהיות מסעדת מקסים בבעלות ערבית-ישראלית. מראות הפיגוע ותוצאותיו לא מנעו הצבת המיצג "שלגיה וטירוף האמת", ובמרכזו דיוקנה של המפגעת, במוזיאון בשטוקהולם, שבדיה, כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן [ראו קישור].
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה