כניעה לחברות הפארמה הרב-לאומיות תגרום נזק כבד לתעשיה הפרמצבטית הישראלית

"על ממשלת ישראל לדחות על הסף את הדרישות של חברות הפארמה הרב-לאומיות בדבר העדר הגנה נאותה על קניין רוחני בארץ בכל הקשור לתיקי רישום של תרופות", כך דורשת התאחדות התעשיינים.

יוסי אריה, מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך טוען, כי כניעה לחברות הזרות המנסות להמיר את התחרות החופשית בארץ ובחו"ל בזירה החקיקתית, תפגע בציבור החולים בארץ, כמו גם במערכת הבריאות ובתעשיית התרופות הישראלית. חמור מכך, בחלק מהמקרים החברות הזרות לא בוחלות באמצעים ומאיימות בחרם תרופתי על ישראל.

אריה טוען, כי הקניית הגנה על תיקי רישום של תרופות ל-5 שנים או יותר, "בשם הדרישה להגנת קניין רוחני", משמעה למעשה מתן מונופול לחברות התרופות הזרות לשיווק התרופה בתקופה האמורה, ללא מתן אפשרות לכניסת תרופות גנריות מתחרות. התוצאה תהיה - עיכוב משמעותי ברישום תכשירים גנריים (תכשירים איכותיים התואמים לתכשיר המקורי), עיכוב בכניסת השוק לתחרות ועיכוב בירידת מחירי התרופות.

אריה טוען עוד כי כניסה של תרופה גנרית מביאה לתחרות במשק ויכולה להוזיל את מחיר התרופה המקורית עד 80%. לעומת זאת, מתן תקופת הגנה ארוכה, תשמור על המחיר הגבוה של אותן תרופות ומי שישלם יהיו החולים שירכשו התרופות ביוקר, או שלא יוכלו לרוכשן כלל וכן המדינה - מערכת הבריאות, אשר תתקשה לעמוד במחירים הגבוהים של התרופות.

מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי ב-4 השנים האחרונות (99' - 2003), נרשמו ושווקו בישראל על-ידי תעשיית התרופות הישראלית, כ-200 תרופות גנריות חדשות במגוון תחומים, לשימוש ברפואת הקהילה ובבתי החולים. בין התרופות הגנריות שנרשמו ושווקו - תרופות למחלות נפוצות כגון לחץ דם וכולסטרול ומחלות קשות, כגון סרטן. בזכות כניסתן של תרופות אלה לשוק, אומר אריה, התפנו משאבים בהיקף של כ-400 מליוני שקל למשק הבריאות.

תעשיית התרופות הישראלית הינה תעשייה גנרית, המוכרת יותר מ-50% מהתרופות הגנריות בשוק המקומי ומייצאת לחו"ל יותר מ-80% מתוצרתה (ביותר מ-1 מיליארד דולרים לשנה), אומר אריה.

על-פי תחשיב שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר, כי מניעה מיצרני התרופות לרשום ולשווק תרופות גנריות בארץ ובחו"ל במשך 5 שנים - יביא לתוספת הוצאות בסכום של כ-450 מליון שקל למשק הישראלי במהלך תקופה זו ולאובדן מכירות בשוק המקומי של כ-250 מליון שקלים בתקופה זו, לחברות הגנריות בישראל, ולאובדן מכירות בהיקף של עשרות מליוני דולרים ביצוא.

יצויין, כי ההפסד למשק נובע מהפער בין מחיר התרופה המקורי, לבין המחיר הנמוך והתחרותי שיקבע לאחר כניסת המתחרים הגנרים לשוק.

מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים מתריע, כי מהלך כזה יביא גם להקטנת השקעותיה בישראל של תעשיית התרופות. שכן חברות גנריות ישראליות גדולות, העובדות בשווקים הבינלאומיים, יבחרו שלא להרחיב קווי יצור בארץ, או יעבירו קווי יצור לחו"ל.

הדבר יביא גם לפיטוריהם של מאות עובדים בענף התרופות בארץ במהלך השנים הללו. עוד אמר, כי תהליך זה של העברת מו"פ וקווי יצור, כבר קרה בתעשיית התרופות הרב לאומית שמעבירה בשנים האחרונות חלק מפעילותיה לארה"ב בשל חוקי הקניין המחמירים הנהוגים באירופה, לעומת המצב הקיים בארה"ב.

אריה מדגיש, כי וועדה בינמשרדית ממשלתית בחנה את הנושא תוך איזון האינטרסים של מערכת הבריאות המקומית, החברות הזרות והתעשייה הישראלית והגישה את המלצותיה לממשלה, בהן הגנה בת 5 שנים "למידע אשר יצירתו כרוכה במאמץ ניכר למוצר המכיל חומר כימי פעיל חדש" ומתן בלעדיות שיווקית למשך 5 שנים בתחומי מדינת ישראל וכן הגבלות שונות, שנועדו להבטיח כי החברות הבינלאומיות לא תאחרנה לרשום תרופות חדשות בישראל על מנת "למשוך" את תקופת הבלעדיות.

למרות זאת, חברות הפארמה הרב-לאומיות, טוען אריה, אינן מסתפקות, איפוא, בהמלצות הוועדה ותובעות תקופה ארוכה יותר, במהלכן יאסר על שיווק תרופות גנריות מתחרות גם במדינות מחוץ לישראל. גם אם תפוג, באותן מדינות, הגנה שניתנה על פי הנהוג במדינות אלה.