"החשש המועלה בעתירה לפיו חוקרים צריכים לחשוש מפני האפשרות כי אשוב לתפקידי כשר לביטחון הפנים, הינו מופרך מעיקרו. אין אני נוטר טינה למי מהחוקרים שיחקרו אותי, יהיו אלה אשר יהיו. מודע אני למושכלות הראשונים לפיהם על החוקרים לבצע את תפקידם על-פי מיטב שיקולם המקצועי, כשהם נטולי פניות אישיות לכאן או לכאן. חלילה לי מלפתח כל טרוניה כלפיהם בגין ביצוע תפקידם זה". כך מסר השר לביטחון פנים לשעבר, צחי הנגבי, בתצהיר מטעמו המצורף לכתב התשובה המוגש בענין עתירת התנועה לאיכות השלטון.
התנועה דורשת בעתירתה האמורה שהוגשה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שר המשפטים, יוסף לפיד
ומשטרת ישראל, כי חקירת הנגבי לא תופקד בידי חוקרי המשטרה וכי הנגבי לא יחזור לשמש כשר לביטחון הפנים גם אם יטוהר.
חקירת המשטרה נגד הנגבי נפתחה בעקבות פרסום דוח מיוחד מטעם מבקר המדינה, הנושא את הכותרת "דוח ביקורת על מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים במשרד לאיכות הסביבה". בעקבותיו, נחשד בביצוע לכאורה של עבירות הפרת אמונים ושוחד בחירות.
הנגבי מוסיף ואומר בתצהירו, כי אין כל מקום ובסיס לחשש כי יעכב את קידומם של חוקרים אלה, או כי יפגע בהם בכל דרך אחרת לאור התחשבנות שיבקש לערוך עימם בגין החקירה. הוא הדין לגבי קיפוח תקציבו של אגף חקירות כזה או אחר.
"הניסיון שנצבר בזמן כהונתי כשר לביטחון הפנים, במשך למעלה משנה וחצי, מראה כי שיקולים ענייניים הנחו אותי בכל מהלך התנהלותי במשרד. במהלך כהונתי ביצעתי סבב מינויים מקיף במשטרת ישראל. על אף העובדה כי במערך מינויים כזה יש מטבע הדברים מי שמתאכזב ומי שנפגע, לא הושמעה נגדי כל טענה כאילו קיפחתי פלוני או הפליתי לרעה אגף אלמוני לאור העובדה כי חקרו אותי בעבר".
"נהפוך הוא, במהלך כהונתי אימצתי את המלצת מפכ"ל המשטרה דאז, רב ניצב אהרונישקי, לקדם את סגן ניצב דוידוביץ', אחד מבכירי צוות החקירה שהמליץ להעמידני לדין בפרשת מינוי היועץ המשפטי לממשלה, לדרגת ניצב משנה. במהלך כהונתי למדתי להכיר מקרוב ולהוקיר את פעולות חוקרי המשטרה. יש לי אמון מלא בהם, הכרה בחשיבות תפקידם, והערכה מירבית לאופן בו הם ממלאים אותו".
על כן, מסיים הנגבי את תצהירו, כשם שבעבר לא היה מקום לחשש שמא אתנכל למי מחוקרי או ליחידות בהן הם עובדים, על אחת כמה וכמה שהיום, על בסיס הניסיון המעשי שהצטבר, אין כל יסוד לחשש שכזה.
בכתב התשובה מציין עורך דינו של הנגבי, יעקב ויינרוט, כי המשיב אינו מקל ראש בדוח מבקר המדינה, ובכוונתו להתמודד בהרחבה ובפרוטרוט עם הממצאים המפורטים בו, וכי לעתירה אין בסיס הגיוני או משפטי.
עוד אומר ויינרוט, כי הציטוטים מתוך הדוח אין מטרתם אלא להשחיר את פניו של המשיב. כמו כן, העותרת אינה טורחת להתמודד עם הבעיות האימננטיות הצפות מיד עם מקרא העתירה. כך, למשל, מה דינו, לשיטתה של העותרת, של ראש ממשלה נחקר. האם המשטרה מתיראת אך ורק מפני מי שעשוי לשוב ולהיות שר לביטחון פנים או שמא היא מתיראת גם מפני מי שמכהן בפועל כראש וראשון בין שרי הממשלה?!
לשיטתה של העותרת, על שום מה נצמצם את העתירה רק למקרה שבו הקונפליקט הנטען הוא בין חוקרי המשטרה לבין השר לביטחון פנים?! האם יהיה פסול שר נחקר מלכהן כשר המשפטים, שהרי מי שמחליט בסופו של דבר בעניינו של נחקר היא פרקליטות המדינה, וכי לא יכול להיות קונפליקט בין הפרקליט המחווה את דעתו בתיק לבין מי שיכול להיות שר משפטים בעתיד?!
מבחינת "תקופת הצינון" שהעותרת מבקשת להחיל ולהטיל על המשיב, על שום מה חמש שנים?! העותרת אינה נוקבת בטעם כלשהו לביסוס תקופה זו. אין אנו יודעים על שום מה לא נקבה, למשל, בשמיטה בת שבע שנים או בכל תקופה אחרת, שואל עו"ד ויינרוט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה