הכל בגלל הקול

עד אתמול, הבן שלכם נשמע כמו תמיד - כמו ילד... אך היום, שמעתם את הסדק הראשון בקולו. הוא מתחיל את התבגרותו המינית, ומספר דברים משתנים בו. יחד עם השינויים המובנים מאליהם במראה החיצוני, קולו יתחיל להשמע לגמרי אחרת. למשך זמן מה הוא ימצא קושיי לשלוט בו והוא ישמיע כל מיני קולות משונים כשינסה לדבר.

ד"ר סטיבנס דוושן מסביר ב-Yahoo Helath כיצד מתרחש התהליך. הלרינקס (האיבר האחראי על יצירת קולות, והמשמש גם למעבר אוויר מן הלוע אל הריאות, נמצא בקדמת הצוואר, מעל קנה הנשימה, י.ג.) הוא הגורם לקולות אלו. כשהגוף נכנס לתהליך הבגרות המינית שלו, הלרינקס מתרחב ומתעבה. הדבר קורה הן אצל בנות והן אצל בנים אך השינוי ניכר יותר אצל הבנים. קולן של הבנות נעשה עמוק יותר בטונים בודדים בלבד והשינוי כמעט ואינו מורגש. קולם של הבנים מתחיל באופן משמעותי להשמע עמוק יותר.

המדע שמאחורי ה'חריקות'

הלרינקס ממוקם בקצהו של קנה הנשימה והוא עשוי מסחוס. מראהו כשל צינור חלול ואורכו כ-5 סנטימטר. הלרינקס משחק תפקיד חשוב ביצירת צליל הקול שלנו.

שני שרירים - מיתרי קול, מתוחים לאורך הלרינקס, ונראים למעשה כמו רצועות גומי. כשאנו מדברים אוויר עובר במהירות מהריאות וגורם למיתרים לרטוט, מייצר את הצליל של הקול שלנו. אם פרטתם פעם על גומיה, שמעתם בוודאי את הצליל הגבוה שהיא משמיעה כשהיא מתוחה. גומיה עבה תשמיע צליל עמוק יותר. אותו תהליך מתרחש במיתרי הקול.

לפני שילד מגיע לבגרותו המינית, הלרינקס קטן למדי ומיתרי הקול שלו גם הם קטנים ודקים. זוהי הסיבה מדוע קולו גבוה מאשר קולו כמבוגר. אך כשהוא מתחיל את הבגרות המינית שלו, הלרינקס גדל ומיתרי הקול מתארכים ומתעבים, כך שקולו נעשה עמוק יותר. כשגופו של הנער מתאים עצמו לשינוי של 'כלי מוסיקלי' זה, קולו נסדק ו'נשבר'. אך תהליך זה נמשך רק כמה חודשים. ברגע שהלרינקס מסיים את גדילתו הנער יוכל לשלוט ביתר קלות על קולו.

כשהנער מגיע לבגרות המינית ייצור הטסטוסטרון עולה (בדיוק כפי שייצור האסטרוגן עולה אצל נערות). הטסטוסטרון, המיוצר באשכים ואז עובר דרך הדם לכל הגוף, גורם לסחוס שבלרינקס לגדול. יחד עם הלרינקס מתארכים מיתרי הקול באופן משמעותי ומתעבים. בנוסף, העצמות הפנים מתחילות לגדול. החללים בסינוסים, האף, ואחורי הגרון גדלים ויוצרים מקום נוסף בפנים המאפשר חלל גדול יותר לקול ולתהודה שהוא יוצר.

כל הגורמים הללו פועלים יחד כדי ליצור צליל עמוק יותר של הקול. הדבר זהה לשוני בצלילים בין הכינור לצ'לו. הגוף הקטן של הכינור ומיתריו הקצרים יחסית והדקים מעניקים לו טונים גבוהים. לעומתו, הגוף הגדול של הצ'לו והמיתרים הארוכים והעבים שלו מעניקים לו צליל עמוק יותר. ככל שהלרינקס רחב יותר, ככל שמיתרי הקול עבים יותר, ככל שהאזור התהודה גדול יותר - כך יהיה הקול עמוק יותר.

ה'קרקורים' וה'חריקות' בקולו של הילד נגרמים בתקופה זו בעקבות הגדילה והם טבעיים ונורמלים. למרות ששינוי הקול מתרחש בדרך כלל בצורה הדרגתית הוא יכול גם להתרחש מאד מהר. כשהילד מתרגל לשינויים גדולים אלו, הוא עלול להתקשות לשלוט בקולו. בדיוק כשהוא מתרגל לשינויים גדולים בגופו הוא צריך להתרגל גם לשינוי בקולו. כשתקופת הגדילה ממשיכה גופו מתחיל להרגיש נוח יותר עם גודלו של הלרינקס והקולות המוזרים מתחילים להעלם. התהליך כולו לא נמשך יותר ממספר חודשים, ובקולו החדש, העמוק, יהיה לו הרבה יותר קל לשלוט.