אגף השיקום מעניק הטבות ל"יחסנים"; גלי צה"ל מתנהלת תוך חריגות מהחוק

ליקויים חמורות במערכות הביטחון

מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, חושף בדוח הביקורת השנתי (55א) ליקויים חמורים בחמש מערכות גדולות: משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל, רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון, התעשייה הצבאית (תע"ש), ורפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה. הדוח הוגש בצהריים (יום א', 9.10.04) לנשיא המדינה, משה קצב, ולאחריו הוגש ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין.

במערכת הביטחון גילה המבקר ליקויים חמורים בשורה של נושאים: פעילות הוועדה להענקת זכויות לפנים משורת הדין באגף השיקום; אזרוח משימות במערכת הביטחון, הספקת שירותי רפואה לחיילים על-ידי צה"ל ומשרד הביטחון, וביחידה לצנזורה לדואר ולתברוקה.

אגף השיקום

באגף השיקום - שתקציבו השנתי לשנת 2003 הסתכם ב-3.4 מיליארד ש"ח, מצא המבקר, כי הוועדה להענקת זכויות לפנים משורת הדין בנושאים פרטניים (ועדת למ"ד) פועלת באופן בלתי מוסדר, ולמעשה היא פועלת מחוץ לחוק. נמצא, כי על-אף שהנושא הובא למשרד המשפטים לטיפול ולעיגון פעילותה של ועדה זו, עד יוני 2004 טרם נקבעה לוועדה מסגרת חוקית.

המבקר בדק ומצא, כי הוועדה העניקה הטבות באופן בלתי חוקי לגורמים אותם הוא מכנה: "יחסנים". המבקר אינו נוקב בשמות אותם "יחסנים". המבקר מסתמך, בין היתר, על הטענות שהועלו כלפי הוועדה בפרקליטות עצמה, לפיה "עצם הלגיטימיות מפוקפקת, על כל פנים - חסרת תקדים...", כדי לקבוע כי הוועדה, הפועלת על-פי תקנות בלתי ברורות, פועלת למעשה באופן החורג מחוק התקציב. המבקר קובל על כך, כי פעילות הוועדה לא תוקנה, למרות שהוא התריע על כך כבר בדוח 51א.

צנזורה (דואר ותברוקה)

הצנזורה פועלת לפי הוראות שנקבעו במשרד הצנזור בשנת 1994, וזאת על-אף שמאז חלו שינויים מהותיים בסביבת עבודתה. "אין במשרד כל הנחיות המפרטות את פעילות הצנזורה והקובעות אמות מידה להפעלת שיקול דעתו של הצנזור, בבואו להחליט אילו דברי דואר יש לפתוח ולבחון, ואילו לא".

המבקר קובע עוד, כי הצנזור - המוסמך לפתוח מכתבים ומברקים - פועל על-פי תקנות ההגנה שהותקנו בטרם קמה מדינת ישראל, "וטרם עוצבו העקרונות הדמוקרטיים וזכויות האדם, שעליהם היא מושתתת". הדרך, בה פעלה הצנזורה לאורך שנים, "ללא הגדרה ברורה של גבולות סמכויותיה ושיטות עבודתה וללא בקרה נאותה, אינה תקינה ואינה ראויה".

שירות בדואים בצה"ל

המבקר בדק ומצא, כי החלטות משרד הביטחון לעידוד בדואים לשרת בצה"ל, אינן מיושמות, והבטחות למתן הטבות לאוכלוסיה מיוחדת זו, אינן מקויימות. כך, לדוגמא, סיוע כספי למשפחת החייל הבדואי אינו ניתן, אלא לאחר כמה חודשים מיום גיוסו של החייל. מצב זה גורם לקשיים כלכליים למשפחת הבדואי. המבקר קובע, כי על מערכת הביטחון וצה"ל בפרט לפעול באופן מתואם, כדי "לסייע לאוכלוסיה הבדואית בהשתלבותה החברתית, ולחיזוק זיקתה למדינת ישראל".

תחנת גלי צה"ל

המבקר מותח ביקורת קשה על אופן התנהלותה של תחנת גלי צה"ל. המבקר קובע, כי התחנה מבצעת עסקות חליפין בהיקף של מיליוני ש"ח, מבלי שהדבר מקבל ביטוי בתקציב גלי צה"ל; מבצעת התקשרויות עם גופים אזרחיים, ללא היתר; מעסיקה עיתונאים בכירים כאזרחים עובדי צה"ל, ומשלמת להם שעות נוספות באופן גלובלי, וזאת בניגוד לפקודת מטכ"ל; מפעילה החל משנת 2000 - באמצעות משרד הביטחון - עובדים באמצעות חברת כוח אדם, בלא פיקוח של נציבות שירות המדינה; מזניחה את הטיפול והשמירה של התקליטייה ואת הטיפול והאחזקה של ארכיב הקלטות של השידור.

המבקר קובע: "בחינת מכלול הליקויים שהועלו בתחומי הפעילות שנבדקו מלמדת על כך, שהתחנה קיימה את פעילותה תוך חריגה מפקודות הצבא החלות עליה, כמו גם מכללי המינהל התקין. משרד הביטחון וצה"ל לא קיימו פיקוח ובקרה מספקים על פעילותה השוטפת של התחנה, ולא פעלו במהלך השנים על-מנת למסד תשתית מינהלית מתאימה לפעילות התחנה, שתיתן מענה למכלול מאפייניה הייחודיים, כאמור".

[ידיעה מורחבת, ראו גם קישור]

סד"כ צוללות

דוח הביקורת הגלוי של המבקר, בנושא זה, מחזיק עמוד ועוד חמש שורות. מטבע הדברים, מפאת הסודיות המתחייבת כדי לשמור על האינטרס הביטחוני של המדינה, חלקו הגדול של הדוח נמסר רק לגורמים המוסמכים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
המבקר מתייחס בדוח הגלוי בעיקר לסוגיית כוח אדם, וקובע כי נמצאו ליקויים המחייבים תיקון. במישור הטכנולוגיסטי, קובע המבקר, "דרוש תכנון רב-שנתי לצורך השלמת הפערים, אשר יביאו את הצוללות למיצוי מיטבי של יכולותיהן המבצעיות... ראוי לקיים בחינה יסודית בעניין מפקד השייטת כמנחה מקצועי כלל-חילי בתחום הצוללות; עוד דרוש לפעול בדחיפות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע להיערכות לחיפוש ולהצלה של אנשי צוות במקרה של טביעת צוללת, לרבות כל הדרוש במענה האווירי והכלל-צה"לי למיתאר זה".

"הרכב הלבן" בצה"ל

המבקר קובע, כי צה"ל משתמש באופן לקוי בצי הרכב שהוא מחזיק. צי זה כולל כ-10,000 כלי רכב שנועדו לשימושם של קציני צה"ל, וכן כ-2,500 כלי רכב מסוגים שונים שנועדו למשימות ייעודיות. המבקר קובע, כי צה"ל החזיק מאות כלי רכב באופן שחרג מהצרכים. כן נמצא, כי בניגוד לפקודת מטכ"ל, חלק מאוכלוסיית הזכאים לרכב נוסעים, בעיקר מפקדי פלוגות המשרתים ביחידות שדה והזכאים לרכב מלא, לא דיווחו שקיבלו רכבים לצורך החיוב במס.

צה"ל פוגע באיכות הסביבה

המבקר מותח ביקורת על משרד הביטחון ועל צה"ל, שפוגעים, לטענתו, באיכות הסביבה. המבקר טוען, כי "לפעילות צה"ל יש פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ולזיהום האוויר, הקרקע והמים באמצעות גורמי זיהום והפגיעה של פסולת מוצקה ונוזלית, שפכים, חומרים מסוכנים, רעש וקרינה".

[ידיעה מורחבת, ראו גם קישור]

התעשיה הצבאית לישראל (תע"ש)

משרד הביטחון חתם עם תע"ש על פרויקט לפיתוח, ייצור והספקה של מערכת מסוימת. היקף הפרויקט הוא כמילארד ש"ח. בבדיקה נמצא, כי תע"ש דיווחה שלא כיאות על 99,000 שעות נוספות, באופן בלתי תקין, ו"משכה" בדרך זו כ-50 מיליון ש"ח.

המבקר מייחס לזאת חומרה מיוחדת וקובע: "יש לראות בחומרה את הנתונים הכספיים שכללה תע"ש בבקשתה לתוספת תקציב ממשהב"ט, שלכאורה יש בהם כדי להטעות את מקבלי ההחלטות במשהב"ט. נתונים אלה אף לא הוצגו כאמור לעיל לדירקטוריון תע"ש ולא הובאו לידיעת רואי החשבון שלה". המבקר דוחה את תגובת הנהלת תע"ש, לפיה לא היתה לה כוונה להטעות את מקבלי ההחלטות במשהב"ט, וקובע כי ההטעייה בוצעה ביודעין.

המבקר מותח ביקורת נוקבת על תע"ש גם בעניין נוסף: ניהול המקרקעין, ואי פינוי תחמושת חי. המבקר קובע, כי תע"ש השכירה נכסים לגורמי ממשלה שונים, מבלי שקיבלה לכך את הסכמת מינהל מקרקעי ישראל. הוא מציין, כי במתחם מסויים במרכז הארץ החזיקה תע"ש תחמושת ונפלים, רובם המכריע שלל ממלחמת ששת הימים. מצבורים אלה כוללים, מעל ומתחת לפני השטח: פגזים, רימונים, מוקשים, חומרי נפץ וקטיושות. "מצבורים אלה לא אובטחו במשך כ-35 שנה. במהלך השנים נגנבו מהמתחם פריטי תחמושת רבים. מדובר במחדל ביטחוני ובטיחותי חמור ביותר ומתמשך. בנוסף לזאת, במתחם ובשביל הכניסה אליו יש מצבורי פסולת, וכן נגנב חול מהמתחם ומסביבתו הקרובה במשך שנים".

ליקויים בעבודת רפאל

המבקר קובע, כי רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה, פעלה באופן בלתי יעיל בפרויקט ענק, דבר שהסב לה עד כה הפסדים גדולים. המבקר מתייחס למערכת מסויימת, אותה מפתחת רפאל עבור צה"ל ועבור צבאות של מדינות אחרות.

המבקר קובע, כי למרות שהחלטות שהתקבלו אודות הייעול הנדרש בתהליכי הפיתוח והייצור, לא יושמו בשטח; חוזים שנחתמו עם קבלני מישנה, לא עודכנו במועד; ליקויים שהתגלו במערכות, לא הועברו כיאות לגורמי הייצור, ואלה האחרונים המשיכו לייצור את אותן מערכות עם אותם ליקויים.

המבקר משבח את רפאל על אודות הפיתוחים והייצור, וקובע כי המערכת "מהווה קפיצת מדרגה מהותית ביכולת צה"ל להתמודד עם כוחות אוייב ביום ובלילה". עם זאת, דורש המבקר מהגורמים הרלוונטיים להקפיד ולפעול כמערכת כלכלית, לפחות בכל הקשור בעסקות עם צבאות אחרים.