העיתונאי בן-ציון ציטרין, התפרסם לאחרונה בכך שהיה האיש שחשף את פרשת יוסף פריצקי, והביא את "הקלטת הלוהטת" של פריצקי לשידור בערוץ 1, תוך שהוא מעניק לרשות השידור את אחד הסקופים הגדולים ביותר שהיו בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות - סקופ שהוביל ישירות להתפטרותו של השר דאז פריצקי, ולפתיחת חקירה משטרתית בנושא.
עם זאת, לא כולם ברשות השידור היו מרוצים מהרכש החדש ומהסקופ הגדול שהביא עימו, והיו מי שגרסו כי ציטרין לא יכול ליהנות מחוזה בכירים ברשות, וכל שכן לא יכול להמשיך בתפקיד עורך "מבט" וזאת בשל חוסר ניסיונו, כביכול, במדיה האלקטרונית.
אחת מהמצדדות הבולטות בהשקפה זו היתה היועצת המשפטית של רשות השידור, עו"ד חנה פונדמינסקי-מצקביץ', שהביעה היטב את דעתה על כך בחוות דעת שכתבה בעניין, אשר נשלחה לסמנכ"ל כוח האדם בפועל ברשות השידור. בגין חוות דעת זו החליט ציטרין להגיש כנגד פונדמינסקי-מצקביץ' תביעת דיבה אישית באמצעות עו"ד חיים שטנגר, לא לפני שדרש ממנה התנצלות ופיצוי.
במכתבה האמור לסמנכ"ל מיום 1.8.04 ציינה היועצת, כי ככל הידוע לה, לציטרין אין כל ניסיון במדיה טלוויזיונית, וכי במשרתו הקודמת בעיתון "הארץ" ציטרין היה בסה"כ כתב כלכלי לתחום ספציפי. עוד הוסיפה היועצת המשפטית, כי לציטרין גם "אין כל ניסיון כעורך בכלל, וכעורך טלוויזיה בפרט".
בנוסף כתבה, כי "משרת עורך מבט הינה משרה מקצועית, ואיננה מצריכה העסקתו של "כוכב", אין מדובר כלל בהופעה על המסך. מר ציטרין איננו "כוכב", לא רק על-פי מהות אלא גם על-פי ניסיונו". בהתייחסה לפרשת פריצקי, גולת הכותרת של הישגיו של ציטרין, כתבה היא: "הגם שככל הידוע לי, "תרומתו" של מר ציטרין "בחשיפת ענין השר פריצקי" נמצאת במחלוקת, הרי אין לעניין זה כל נפקות לשאלת חוקיות קבלתו לעבודה ברשות השידור".
ציטרין מציין בכתב התביעה, כי היועצת המשפטית לא הסתפקה רק במשלוח המכתב לסמנכ"ל כוח האדם ברשות, אלא דאגה לשלוח לא פחות משבעה העתקים, וזאת, בין היתר, לאברהם נתן, יו"ר רשות השידור, יוסף בראל, מנכ"ל רשות השידור, עו"ד מרים רובינשטיין, המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי) ואחרים.
לטענת ציטרין, הקטעים האמורים ממכתבה של הנתבעת מהווים הוצאת לשון הרע עליו, כמשמעותם של דברים בחוק. לטענתו, "לעובדות" שציינה היועצת המשפטית במכתבה אין כל אחיזה במציאות שכן ציטרין הוא עיתונאי בכיר בעל יותר מ-23 שנות ניסיון בכתיבה, עריכה ותחקירנות ולפיכך דבריה של היועצת השפילו וביזו אותו.
טענות אלה, כותב ציטרין בכתב התביעה, "הינם טענות מכפישות ומחוסרות כל בסיס עובדתי שהוא, אשר אילו היתה פועלת היא במסגרת מחוייבותה כעורכת-דין סבירה ונבונה, עם כל הכבוד הראוי, אשר במשלח ידה חייבת להשתמש במיומנות ובנקיטת מידת זהירות שעורת-דין סבירה ונבונה וכשירה לפעול, באותו משלח יד, היתה משתמשת או נוקטת באותן נסיבות והיתה טורחת לבדוק אותן - בדוק היטב - קודם שהעלתה היא אותם על הכתב ואישררה אותם בחתימתה, הרי לא היתה מעזה הנתבעת להעלות, עלי כתב ועלי נייר, דברים מכפישים ופוגעים אלה בתובע, דוגמת הדברים שהעזה היא לכתוב במכתבה זה ולהטיח בתובע".
את מכתבה, טוען ציטרין, סיימה היא "בבחינת מכה בפטיש" באומרה לסמנכ"ל: "טענתך, כי הדרישה להפסיק את העסקתו של מר ציטרין, "פוגעת ביכולתה של רשות השידור להתמודד עם מתחריה", מוטב שלא היתה נטענת כלל הטענה דמגוגית ומופרכת".
ציטרין ממשיך וטוען, כי דברי לשון הרע שפרסמה הנתבעת עליו "פורסמו על-ידה בכוונה לפגוע, שכן בבדיקה פשוטה יכולה היתה היא להיווכח, כי ה"עובדות" שפורסמו על-ידה, אין בהן כל ממש ובנסיבות ובדרך פרסום הדברים על-ידי הנתבעת, שהינה עורכת-דין ויועצת משפטית של רשות השידור, במקצועה ובתפקידה, יש משום פרסום לשון הרע, על התובע, בכוונה לפגוע".
לאור האמור מבקש ציטרין מביהמ"ש שיפסוק לו פיצוי בגין הוצאת דיבה כנגדו בסך 113,658 ש"ח.
ת"א 11120/04 בן ציון ציטרין נ' עו"ד חנה פונדמינסקי-מצקביץ'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה