הם שוכבים ליד הכספומטים, דוחפים ידיים לתוך מכוניות, משתינים בחצרות. עבורנו הם לפעמים קוץ בעין, ולפעמים כמו אוויר. גם מי שזורק להם מטבע מתרחק מייד. אלה הם הומלסים - חסרי הבית.
בראשית שנות ה-90 נרשמו בתל אביב כ-20 חסרי בית. בשנת 2003 נמנו בה כ-1,000. במאית התיאטרון נולה צ'לטון, המחזאי איציק ויינגרטן וקבוצת שחקנים נלהבים נפגשו עם עשרות חסרי בית ויצרו את ההצגה "הומלסים", במסגרת תיאטרון תמונע.
צוות הטלוויזיה של הערוץ הראשון עקב אחר המפגשים בין הומלסים לאנשי התיאטרון ותעד את הדרך הנרגשת והנפתלת שבה התיאטרון של נולה מבקש ליצור דיאלוג עם האחר. הצוות צילם גם במחלקת דרי הרחוב של עיריית תל אביב וב"גגון" - עמותה המספקת מזון ומעון זמני לכל נזקק.
הסרט מתמקד בעיקר ב-3 חסרי בית: צעיר שעלה מרוסיה, דייג (לשעבר) מיפו ונהג שנכנס לחובות עתק ומצא את עצמו ברחוב.
"מותר לי לחבק אותך?" שואל השחקן מיקי את דייר הרחוב אנדריי. "מותר לי לחבק אותך?" הוא גם שמו של הסרט.
חודשים מעטים לאחר סיום צילומי הסרט מת אנדריי ממנת יתר של סמים.
"מותר לי לחבק אותך?"
הערוץ הראשון מתעד את "הסיפור האמיתי" - מפגשים בין הומלסים לאנשי התיאטרון תמונע
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה