כמו תמיד להצגות של תיאטרון 'גשר' גם הפעם הלכתי להפקה החדשה שלהם, 'נשואי פיגארו', מליאת סקרנות ומשוחדת. תוהה מה יש ליבגני אריה, הבימאי הגאון של תיאטרון 'גשר', באמתחת?
אין לי מושג אם זה המחזה (המיושן) של פיר אוגוסטין דה בומרשה המספר על תככי החצר של רוזן צרפתי, או הבימוי - אבל למרות שהכל דפק כמו מכונה משומנת: התפאורה מרהיבה, התלבושות ססגוניות, השחקנים בסדר גמור (הפעם אף אחד לא 'עשה לי את זה'), המוסיקה מקסימה... הנס לא קורה.
אותו ניצוץ שמשאיר אותך דבוק מרותק לכסא, לא התרחש הפעם. נהפוך הוא: פעמים רבות מדי המחשבות שלי עפו לכל מיני כיוונים תוך ניסיון נואש להתרכז בעלילה הפתלתלה והמייגעת כשאת לא יודעת מי נגד מי ומי בעד מה. במילה אחת: די מייגע.
בקבלת הפנים שתהקיימה אחרי ההצגה פגשנו את הבימאי יבגני אריה וצוות שחקני תיאטרון 'גשר': סשה דמידוב, יבגניה דודינה, יחזקאל לזרוב וגלעד קלטר. אורי לוי וטליה בן זכאי, ציפי שוחט וירמי עמיר, נאוה ועידו דיסנצ'יק, זיוה להט, ניצה דשא, האלוף במיל שלמה זמיר ועוד.
צילום: יחזקאל לזרוב וגלעד קלטר
צילום: האלוף במיל. זמיר
צילום: ד"ר קלטר ובנו השחקן גלעד קנטר
צילום: זיוה להט
צילום: ניצה דשא
צילום: אלכס אנסקי
צילום: סשה דמידוב
צילום: נאוה דיסנצ'יק
צילום: ירמי עמיר וציפי שוחט
צילום: יבגני אריה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה