לראשונה בהיסטוריה: תינוקת בריאה נולדה לאישה שבגופה הושתלו מחדש שחלות. התינוקת נולדה בשבוע שעבר לאישה בלגית כבת 32, שהחלימה מסרטן מסוג הודג'קין לימפומה.
לפני שבע שנים עברה האישה ניתוח להסרת שחלות והקפאתן. זאת לפני שהחלה בטיפולים כימותרפיים והקרנות, שפגעו בפוריותה.
השחלות המוקפאות הושתלו בחזרה ליד חצוצרת הרחם שבגופה לפני כשנה וחצי (אפריל 2003). לאחר ארבעה חודשים החלה האישה לקבל מחזור באופן סדיר ולאחר מכן נכנסה להריון באופן טבעי. "זה היה חלום", אמרה האישה במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום שישי (24.9.04).
מנופאוזה מוקדמת
טיפולים במחלת הסרטן בקרב ילדות או בחורות צעירות עלולים לגרום למנופאוזה (בלות) מוקדמת. המשמעות: הנשים הצעירות מפסיקות לקבל וסת ומאבדות את פוריותן בטרם עת.
חלק מהטיפולים הכימותרפיים עלולים לגרום לעקרות. אולם הסיכון הגדול ביותר לפגיעה בפוריות נובע מהקרנות (רדיותרפיה) לאזור האגן.
בקרוב - גם בישראל
בבתי החולים בישראל קיימת הטכניקה של הסרת שחלות והקפאתן, אולם עדיין לא בוצעה השתלה מחדש של השחלות. הסרת השחלות מתבצעת בניתוח פשוט יחסית, באמצעות לפרסקופייה (טכניקה בה מכניסים מצלמה אל תוך פתח הטבור).
מנהל היחידה לשימור פוריות במרכז הרפואי סוראסקי בתל-אביב, ד"ר פואד עזאם, אמר: "הטכניקה כבר קיימת. עד כה הקפאנו 47 רקמות שחלה מנשים שעמדו לעבור טיפולים כימותרפיים והקרנות לאזור האגן. אנו מחפשים מועמדות להשתלה מחדש של השחלות. קיבלנו לאחרונה אישור לכך מוועדת הלסינקי", הוא אמר.
מהו התהליך?
1. הסרת חלק מהשחלה לפני הטיפולים - באמצעות לפרסקופייה.
2. חיתוך רצועות של רקמת שחלה בגודל של 1-2 מילימטרים והקפאתן בחנקן נוזלי, בטמפרטורה של 200 מעלות.
3. לאחר ההחלמה וסיום הטיפולים: רקמות השחלה מושתלות בחזרה ליד חצוצרת הרחם ומתחילות לייצר ביציות. הדבר מאפשר הריון טבעי. יש אפשרות להשתיל את רקמת השחלה בכל אזור אחר בגוף. במקרים מסוימים יהיה צורך לשאוב את הביציות ולבצע הפריה חוץ גופית.
מהם הטיפולים שקיימים כיום
1. שאיבת ביציות והקפאתן בחנקן נוזלי: לצורך כך על האישה לקבל טיפולים הורמונליים להשארת ביוץ. לאחר ההחלמה מנסים להפרות את הביציות שהוקפאו באופן חוץ-גופי (IVF) ולהשתיל את העובר שנוצר אל תוך הרחם. אופציה זו נחשבת להכי פחות מומלצת: הסיכוי להריון מביציות מוקפאות הוא 3% בלבד.
2. הקפאת עוברים: גם לצורך טיפול זה על האישה לקבל טיפולים הורמונליים להשארת ביוץ. לאחר הטיפולים מתבצעת שאיבת ביציות וניסיון להפרותן באופן חוץ גופי. את הביציות המופרות (העוברים) מקפיאים בחנקן נוזלי - ולאחר ההחלמה מפשירים אותם ומשתילים אל תוך הרחם. אופציה זו עדיפה על הקפאת ביציות: הסיכוי להריון בקרב נשים בתחילת שנות ה-30 הוא כ-30%.
3. טיפולים הורמונליים המדכאים את הפעילות השחלתית: הכוונה לזריקות כמו דקפפטיל 3.75 או דיפרניל, הניתנות אחת ל-4 שבועות בתקופת הטיפולים הכימותרפיים. זריקות אלו אמורות להביא את האישה למצב של תת-פריון. במצב זה זרימת הדם אל השחלות היא מופחתת - מה שאמור להפחית את זרימת החומרים הכימותרפיים אל שחלות, ולהגן עליהן מפני הטיפול הכימי. יעילותם של טיפולים אלו עדיין מוטלת בספק.
4. השתלה מחדש של רקמת שחלה: לדברי ד"ר עזאם, זוהי האופציה הטובה ביותר, מכיוון שהיא יכולה (לא תמיד) לאפשר הריון טבעי - ללא צורך בטיפולים להשראת ביוץ והפריה חוץ-גופית.
צילום: 1. חלק מהשחלה הוסר. 2. רקמת השחלה הוקפאה בחנקן נוזלי. 3. השחלה הושתלה ליד חצוצרת הרחם והחלה לייצר ביציות
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה