ועדת החקירה: לא חסרים איברים ועצמות בגופתו של דניאל הילר ז"ל

דוח הפתולוג הדני, פרופ' יורגן תומסן, שקבע כי מגופתו של החייל דניאל הילר ז"ל הוצאו איברים פנימיים, צלעות ועצמות קטנות אחרות, וכי הגופה לא נתפרה בטרם הובאה לקבורה - הינו מוטעה ואינו נכון.

כך קובעת ועדת החקירה הציבורית בראשותו של נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, ורדימוס (ורדי) זיילר, שמונתה לבחון את נתיחת גופתו של חייל חטיבת גבעתי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. דוח הוועדה הוגש (יום א', 12.9.04) לשר הבריאות, דני נוה, שהודיע כי הוא מאמץ את מסקנותיה וכן להנהלת המשרד.

הוועדה, בה היו חברים גם פרופ' ז'ק מישל והאלוף (במיל.) יעקב עמידרור, התבססה בממצאיה בעיקר על חוות דעת שהכין פרופ' יהושע פרפר, פתולוג ומומחה בינ"ל, אליו היא פנתה כדי לקבל את חוות דעתו בנושא. הוועדה אף שמעה עדים שונים, חלקם מומחים, והיא איפשרה לבא-כוחה של משפחת הילר, עו"ד שי פויירינג, לחקור ולשמוע את העדים.

הוריו של הילר ז"ל דחו את ממצאי הוועדה, וטענו כי מדובר ב"משחק מכור". האב הרמן הילר אף אמר, כי יוציא שוב מהקבר את גופת בנו כדי להוכיח למדינה שהדוח מוטעה.

המומחה הישראלי מבקר את הפתולוג הדני

חוות דעתו של פרופ' פרפר מטיחה ביקורת נוקבת בדוח של הפתולוג הדני, כמו גם על ממצאיו ומסקנותיו. חוות דעתו של פרפר הועברה לעיונו של פרופ' תומסן, על-מנת שיגיב לאמור בה. אולם הוועדה מציינת כי תשובותיו של הפתולוג הדני לא נתנו מענה מלא לממצאים ולמסקנות שהעלה המומחה הישראלי.

הוועדה ציינה, כי פרופ' תומסן נמהר בקביעותיו, ולדעתה ניתן היה לצפות ממומחה שהובא במיוחד כדי לערוך נתיחה שנייה, שיציין ויפרט את מסקנותיו, במיוחד נוכח רגישות הנושא ולאור העובדה שהמשפחה ייחסה חשיבות רבה לחוות דעתו, ומעמדו הציבורי של המכון באבו כביר עמד על הפרק והיה נתון לקביעותיו.

ובכל זאת: ליקויים ניהוליים בעבודת המכון

עם זאת, מצאה הוועדה מספר ליקויים ניהוליים בעבודת המכון לרפואה משפטית, כגון אי רישום ואי פירוט הדגימות שנלקחו מגופתו של הילר ז"ל, אי הבאת הדגימות לקבורה, וכן כי חלק מהדגימות הוצאו ללא צורך וללא הסבר, והם נשארו בצנצנת זכוכית במכון מבלי שנעשה בה שימוש, עד שבא אביו של הילר ז"ל, חטף אותה מהמכון וקבר אותה בקבר של בנו.

"כל אלו", ציינה הוועדה, "הם מחדלים שאינם צריכים לקרות במכון המקפיד על קיום הדין והנהלים, והער לרגישות המשפחות לכל הנעשה בגופות יקיריהם".

באופן כללי קבעה הוועדה, כי "טוב יעשו הרשויות המופקדות על כך, אם ייקבעו כללים מנחים בכל הנוגע להיקף הנתיחה שיש צורך לבצע במצבים שונים. על פני הדברים נראה הדבר שפעמים רבות ניתן להסתפק בנתיחה ממוקדת שתצמצם תחושה אפשרית של המשפחה על פגיעה ללא צורך בגופת החייל, אם כי צריך שתהיה סמכות שתוכל לאשר חריגה מכך כשהנסיבות מחייבות זאת ובכל מקרה ראוי שהמשפחה תיודע ותהיה בתמונה גם בכל הנוגע להיבט זה".

בעת הנתיחה הראשונה טרם יושמו לקחי ועדת סגלסון

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, אמר לשופט זיילר כי במועד ביצוע הנתיחה הראשונה טרם יושמו הלקחים והנהלים החדשים שנקבעו בעקבות ועדת סגלסון [ראו בהמשך]. בסמוך לנתיחה, הונהג נוהל חדש במכון המחייב רישון כל דגימה המוצאת במהלך הנתיחה וכן כללים לגבי הבאתן לקבורה של דגימות שהוצאו במהלך נתיחה.

במשרד הבריאות מזכירים, כי לאחרונה הועבר המכון לרפואה משפטית לניהולו ולאחריותו של בית החולים אסף הרופא בצריפין, בניהולו של ד"ר בני דוידסון, כאשר פרופ' יהודה היס משמש כרופא המשפטי הראשי - צעד עליו החליט השר דני נוה. בהנהלת המשרד הבהירו, כי כי הערות הוועדה בעניין עבודת המכון יועברו לידי ד"ר דוידסון, לצורך לימוד והסקת מסקנות.

רקע: הילר נהרג מירי במהלך הטירונות

טוראי דניאל הילר נהרג בבסיס קציעות שבדרום מירי בעת שירותו הצבאי בחודש מאי 2001, בעת שהיה במסע טירונים בן 16 ק"מ של חטיבת גבעתי. הילר התלונן על כאבים חזקים בקרסול, מהם סבל במשך זמן רב, ומהעדויות שהצטברו בתיק החקירה הצבאי עולה, כי בשלב מסויים נשמעה דריכה ויריה. תחקיר שביצע הצבא העלה, כי קיימת סבירות גבוהה שהילר התאבד. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, אישר את ממצאי החקירה.

כנהוג בצה"ל, נותחה גופתו של החייל על-ידי ד"ר בירטולון לוי וד"ר איתן שחר מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר. ממצאיהם של השניים אוששו את התחקיר הצבאי, לפיו הילר התאבד.

האב מציב את גופת הבן בסלון הבית

ואולם, ההורים הרמן ודניאלה הילר, לא קיבלו את מסקנות הנתיחה וטענו שבנם לא התאבד. הם אף האשימו את הצבא בהעלמת ראיות וטיוח ממצאים, וטענו כי לבנם לא היתה סיבה להתאבד. לטענתם, בנם נהרג בשל פליטת כדור של סמל המחלקה או ש"נרצח על-ידי חיות מפלצות של גדוד שקד גבעתי השייך לצה"ל". בחודש יוני 2003 בצעד מחאתי חסר-תקדים, ניתץ הרמן הילר את מצבת בנו, הוציא את ארון הקבורה מקברו והציבו אותו בסלון ביתם בדימונה.

שרידי הגופה נותרו בסלון הבית במשך חודשיים, עד שהתרצה שר הביטחון, שאול מופז, ואישר להביא פתולוג חיצוני, ד"ר יורגן תומסן מדנמרק, לביצוע נתיחה חוזרת בגופה. החלטתו של מופז התקבלה על-פי המלצת ועדה צבאית והפרקליט הצבאי הראשי ולפנים משורת הדין, נוכח מצוקתה הקשה של המשפחה.

הפתולוג הדני מבצע נתיחה שנייה

בחודש אוגוסט 2003 ביצע ד"ר תומסן נתיחה שנייה בגופתו של הילר ז"ל בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שבוצעה במימונו של משרד הביטחון. הפתולוג הדני קבע, כי סיבת המוות היא יריה, ככל הנראה מרובה M-16, שפגעה בראש החייל מטווח קצר. הוא נמנע מלקבוע מסמרות בשאלה האם מדובר בהתאבדות או הריגה, אך העריך שהסיכוי לכך שהקנה היה בתוך חלל הפה בעת היריה - גבוה, סימן המעיד על התאבדות.

עם זאת, פרופ' תומסן מתח ביקורת קשה על התנהלות המכון באבו כביר והעלה שאלות חריפות על הנתיחה הראשונה שבוצעה בהילר. הפתולוג הדני קבע, כי הגופה לא נתפרה וכי לא הוחזרו אליה רוב האיברים הפנימיים - לרבות הלב, הטחול והכבד. נזכיר, כי בביצוע נתיחה שלאחר המוות מקובל להוציא את כל האיברים הפנימיים ולהשיבם לגופה לאחר בדיקתם ושקילתם.

תומסן מצא עוד, כי בגופה חסרות שלוש צלעות וכמה עצמות. "אין לי כל הסבר לעצמות החסרות", הוא ציין. "אינני בקי בנהלים ובפיקוח על עבודה מדעית בישראל. אם העצמות נלקחו לשם מחקר מדעי - האם לא היה ראוי לקבל לכך אישור? אין לי גם הסבר להיעלמותם של האיברים הפנימיים. מניסיוני, גם לאחר שנים רבות בקבר, יש לפחות כמה איברים פנימיים שניתנים לזיהוי... יש חשד כבד לכך, שאיברים פנימיים לא הוחזרו לגופה בתום הנתיחה הראשונה".

בכירי משרד הבריאות: הנתיחה של תומסן
היתה "גסה, רשלנית וחסרת מקצועיות"

במסיבת עיתונאים שקיימו בכירי משרד הבריאות, ובכללם פרופ' היס, דחו אלה את הטענות הקשות שהעלה הפתולוג הדני, ואמרו כי הנתיחה שביצע היתה "גסה, רשלנית וחסרת מקצועיות". לדבריהם, כמו בכל הנתיחות במכון, הוחזרו האיברים הפנימיים לגופה והושארו רק פיסות של רקמות מכל איבר, שהושמו בפורמלין לצרכים משפטיים.

פרופ' היס אמר, כי "העובדה שלא נמצאו בגופה איברים פנימיים מתאימה לתהליך ריקבון טבעי שנתיים לאחר המוות, במיוחד בגופה שנותחה. מסקנתו של תומסן, כי לא כל האיברים הפנימיים הוחזרו לגופה, נוגדת את הידע הבסיסי ברפואה משפטית אשר לתהליכי הריקבון החלים לאחר המוות וגורמים להתכלות איברים".

עוד אמרו הרופאים הבכירים, כי הטענה שהגופה לא נתפרה לאחר הנתיחה הראשונה, המבוססת על חלל פתוח שנמצא בגופה - מופרכת, משום ששנתיים לאחר המוות, חללי הגופה נפתחים עקב תהליכי ריקבון של הרקמות ושל חוטי התפירה. עוד אמרו, כי הרבנות הצבאית לא היתה מקבלת גופה פתוחה לקבורה, כך שברור שהטענה משוללת כל יסוד.

היס גם ביקר את משרד הביטחון וצה"ל, על שהסכימו לבצע את הנתיחה השנייה בלא נוכחות פתולוג ישראלי מאבו כביר, ומבלי שפרופ' תומסן קיבל לידיו את דוח הנתיחה הראשונה, כמקובל בנתיחות חוזרות בישראל ובעולם.

ועדת סגלסון: לא התנהל סחר באיברים

נציין, כי בחודש דצמבר 2000 חשף העיתונאי רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" פרשה של סחר לכאורה באיברים שהתנהל במכון לרפואה משפטית, אותו ניהל אז פרופ' היס. ועדת בדיקה בראשות השופט בדימוס אריה סגלסון, שהוקמה כדי לחקור את המתרחש, מצאה באפריל 2001 אי סדרים בהתנהלות המכון, ובין היתר כי הוצאו מגופות עצמות ואיברים לצורך מחקר רפואי, בלא קבלת אישור מהנפטר (בעודו בחיים) או מהמשפחות, כמתחייב מחוק האנטומיה והפתולוגיה.

עם זאת, הוועדה קבעה כי לא התקיים כל סחר באיברים, כפי שטען העיתונאי ברגמן, וכי האיברים, הרקמות והעצמות שנלקחו מהגופות הועברו למחקר במכון ולמחקרים בבתי חולים תמורת תשלום ששימש החזר הוצאות מימון הנתיחות. עוד נקבע, כי לא התבצעו נתיחות בלא קבלת אישור המשפחות.

בעקבות ממצאי הוועדה, הודיע צה"ל בינואר 2003 ל-104 משפחות של חיילים שנהרגו בשנים 2001-1999, כי חלקי איברים ודגימות שנלקחו מגופותיהם של בניהם, נשמרו במכון באבו כביר וכי הם יובאו לקבורה.

סיפורו של החייל דניאל הילר ז"ל אישש כביכול את ממצאי ועדת סגלסון והגביר את הביקורת הציבורית שקראה לפרופ' היס להתפטר מתפקידו כראש המכון.