ביה"ד הפחית שיעור פיצויי הלנת השכר לעובדי עיריית לוד

"עיריית לוד תשלום לעובדיה את שכרם השוטף במלואו ובמועדו, ולא תלין עוד את תשלום שכרם. עד לפרוס השנה החדשה ולא יאוחר מיום 14.9.04, תשלם עיריית לוד לעובדים פיצויי הלנת שכר בשיעור שנתי כולל של 25% בלבד על השכר שלא שולם להם במועדו. זאת, בנוסף לתשלום הקרן על השכר שלא שולם עד כה".

כך קבע בית הדין הארצי לעבודה, כאשר קיבל את הערעור שהגישה העיריה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי עליה לשלם פיצויי הלנה בשיעור של 60% ל-937 העובדים ששכרם מולן זה כמה חודשים.

תביעה לביה"ד האזורי בגין הלנת שכר של 4 חודשים

ארגון עובדי העיריה הגיש לבית הדין האזורי תביעה לתשלום שכרם המולן של העובדים בגין חודשים יולי, אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2003. במהלך הדיון בבית הדין, שילמה העיריה לעובדים חלק מהחוב בגין השכר שלא שולם. בחודש פברואר השנה, הורה בית הדין לעיריה לשלם לעובדים את שכרם באורח שוטף ולשלם להם באורח מיידי את משכורות העבר שטרם שולמו, עבור החודשים אוקטובר ודצמבר 2003 וינואר 2004.

אשר לתביעה לתשלום פיצויי הלנה, השופטת ורדה וירט-ליבנה החליטה כי יקויים דיון נפרד, לאחריו יושלם פסק הדין. משהגיעה שעתו של הדיון בשאלת פיצויי ההלנה, התברר כי העיריה לא מילאה אחר פסק הדין החלקי, ועל-כן אף הוגש הליך של ביזיון בית הדין.

בהחלטתה לגבי פיצויי ההלנה, קבעה השופטת וירט-ליבנה כי "אין כל ספק כי מצבה הכלכלי של העיריה קשה מאוד. גרעונה עומד על כ-200,000,000 ש"ח, מצבה הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העיר קשה, דבר המכביד על גביית המיסים. חובות הנתבעת למוסדות חיצוניים כגון ביטוח לאומי, מקורות ומס הכנסה נאמדים במיליוני שקלים, הוגשו כנגדה תביעות רבות בשל חובות לספקים, בנק אוצר השלטון המקומי חילט כ-20,000,000 ש"ח מאשראי העיריה, וכן קוצצו מענקים חיצוניים ממשרדי הממשלה המהווים חלק בלתי נפרד מתקציב העיריה".

ביה"ד: למרות המצב הקשה, העיריה המשיכה לקלוט עובדים

"מקובל עלינו", היא הוסיפה, "כי מצבה הקשה של העיריה נובע בחלקו מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתה. בהן, המצב הכלכלי במשק, קיצוץ תקציב משרדי הממשלה המיועדים לרשויות המקומיות ותביעות ועיקולים התלויים כנגדה. אולם, בחלקו נובע המצב גם מהתנהלותה של העיריה עצמה... מצבה הכלכלי של הנתבעת לא היה בבחינת הפתעה בלתי צפויה שלא ניתן היה להיערך אליה מבעוד מועד. הנתבעת אף 'הגדילה' עשות, ולמרות המצב קלטה עובדים חדשים".

סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לבית המשפט להפחית את שיעור פיצויי הלנת שכר או לבטלם, כאשר השכר הולן, בין היתר, "בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה".

האזורי קובע: פיצויי הלנה בשיעור של 60%

בהחלטתו, נתן בית הדין האזורי את דעתו למצבה הכלכלי של העיריה בכלל, ועל "המעמסה הכלכלית הכבדה שבהטלת פיצויי הלנה מלאים והחשש לקריסת העיריה ושיתוק פעילותה בשל כך" בפרט. מנגד, עמדה לנגד עיני בית הדין תוצאתה הכבדה של הלנת השכר על העובדים, במיוחד כאשר "רשויות השלטון, בנוסף על היותן מעסיק לכל דבר, חייבות בנאמנות לציבור ועליהן לשמש דוגמה ומופת".

בסופו של דבר, קבע בית הדין האזורי כי העיריה תישא בתשלום פיצויי הלנת שכר בשיעור 60% מהפיצויים הקבועים בחוק.

העיריה מערערת וטוענת: ההחלטה תביא לקריסתנו

העיריה ערערה על ההחלטה לבית הדין הארצי, וטענה כי שיעור פיצויי ההלנה שהושת עליה עלול להביא לקריסתה ולפגיעה אנושה ביכולתה למלא אחר התחייבויותיה לנושים, עליהם נמנים גם עובדיה. עוד טענה, כי בית הדין האזורי לא ייחס חשיבות מספקת לסירובה של נציגות העובדים לשתף פעולה במאמץ לגבש תוכנית הבראה, וכי הלנת השכר לא באה כדי ללחוץ על העובדים להסכים לתוכנית כזו, אלא היא תוצאה של היעדר תוכנית הבראה הגוררת בעקבותיה היעדר תקציב. כן נטען, כי גם אם נפלו טעויות בניהול ענייניה, פיצויי ההלנה אינם הכלי להביא כשלים אלו על תיקונם.

העובדים מצידם, ביקשו לדחות מכל וכל את טענותיה של העיריה וסמכו טענותיהם על פסק דינו של בית הדין האזורי, אותו ביקשו להותיר על כנו, שאם לא כן "ייצא חוטא נשכר".

הסכם קיבוצי ותוכנית הבראה

במהלך הדיון בערעור, ניהלו הצדדים מו"מ כדי להגיע לפתרון כולל של המצב הקשה אליו נקלעו, ולבסוף בחודש יולי האחרון חתמו העיריה, הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית לוד, הסכם קיבוצי מיוחד המהווה תוכנית הבראה, שיעמוד בתוקפו עד סוף 2006. ואולם, שאלת פיצויי ההלנה לא נפתרה בהסכם הקיבוצי, בין היתר, משום שמדובר היה בחוב העבר, בעוד שההסכם צופה פני עתיד.

בינתיים, אישר משרד הפנים את תוכנית ההבראה שהגישה העיריה, בה נאמר כי העיריה "מתחייבת להגיע לסיכום עם העובדים באשר להלנות שכר, על פיו הרשות תשלם לעובדים ריבית מקסימלית עד לגובה הריבית הבנקאית בלבד". העיריה הוסיפה, כי משרד הפנים התנה את אישור התכנית בוויתור על פיצוי ההלנה ובהמרתו בפיצוי כספי לפי שיעורי הריבית הבנקאית החריגה.

ביה"ד הארצי: "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר"

בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של העיריה. השופטת נילי ארד, שכתבה את פסק הדין, פתחה בציטוט מספר ויקרא: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול. לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", כשהיא מוסיפה ומציינת, כי "לא נס ליחה של זכות יסודית זו של העובד לתשלום שכרו במועדו ובמלואו, בהיותה נמנית על זכויות היסוד המוגנות במשפט העבודה".

"אך לאחרונה, עמד בית דין זה על התופעה המדאיגה של הלנת שכר מתמשכת לעובדים במגזר הציבורי, תופעה שהפכה ל'מכת מדינה'... נוצרה רעה חולה של הלנת שכר מתמשכת של אלפי עובדים ברשויות המקומיות, אותה יש לעקור מן השורש".

"עם זאת, ומשנמצא האור בקצה המנהרה, בתוכנית ההבראה שהתגבשה ובהסכם הקיבוצי לו שותפים העיריה והעובדים, רואים אנו לנכון לסייע בידם של הצדדים להגשימה הלכה ולמעשה".

הארצי מפחית הפיצויים עד לשיעור של 25%

"משכך, ולאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות העניין, מורים אנו על הפחתת שיעור פיצויי הלנת השכר בתשלומם חויבה העיריה לעובדיה, בפסיקתו של בית הדין האזורי. תחת זאת, תשלם העיריה לעובדים פיצויי הלנה בשיעור שנתי כולל של 25% בלבד, על השכר שלא שולם במועדו".

"נתנו דעתנו לכך, שבגין הלנת שכרם נפגעו העובדים פגיעה כלכלית ניכרת וידעו, למרבה הצער, גם פגיעה בכבוד האדם שלהם ובכבודם כעובדים. על כך לא נוכל לפצותם. עם זאת, הראו העובדים רצון להטות שכם וביחד עם מעסיקתם לעשות כל הניתן כדי להוציא את העיריה מן הבוץ בו היא שקועה כיום".

עם זאת קבע בית הדין, כי היה ו"לא ישולמו הסכומים האמורים עד למועד שנקבע לעיל, יעמוד פסק דינו של בית הדין האזורי בעינו, למן המועד בו ניתן ועד לתשלום המלא בפועל".

ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן - יו"ר ארגון עובדי לוד ואח'