ביהמ"ש ביטל עיקול שהוטל על כספי הרשות הפלשתינית

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל עיקול בגובה 36 מיליון ש"ח, שהוטל על כספי הרשות הפלשתינית בעקבות תביעה של משפחת ויינטראוב מהיישוב גנים, שבתה קטיה נרצחה בפיגוע ירי בכביש עוקף ג'נין ביוני 2001.

העיקול הוטל על כספים שמקורם בהיטלים ומכסים שמוטלים על יבוא סחורות לשטחי הרשות הפלשתינית ובכספי מיסים נוספים. בכך, נענה בית המשפט לבקשת הרשות הפלשתינית וארגון אש"ף, שיוצגו על-ידי עורכי הדין יוסי ארנון ופיראס מילחם, לבטל את העיקול הזמני שהוטל במעמד צד אחד בחודש יולי.

המשפחה השכולה: צפוי גל תביעות נגד הרשות

בתביעה שהגישה משפחת ויינטראוב, נטען כי הרשות הפלשתינית וארגון אש"ף אחראים לרציחתה של קטיה, ודרשו לחייבן לפצות אותם בסך של 85 מיליון ש"ח בגין נזקי גוף.

בתגובה לבקשת ביטול העיקול, טענה משפחת ויינטראוב כי יש חשש שאם תזכה בפסק הדין, לא תהיה לה דרך לממשו, משום שלרשות אין נכסים אחרים בישראל, וכן משום שצפוי גל תובענות בארץ ובעולם נגד הרשות בשל פיגועי הטרור. די אם נזכור את הסכומים האסטרונומיים שפוסקים בתי המשפט בארה"ב למשל, נגד הרשות בגין אחריותה לפיגועי טרור, כדי להבין עמדה זו.

לטענת המשפחה השכולה, גל התביעות יביא למצב שיבקשו לאכוף בישראל פסקי חוץ נגד הרשות, בקשר עם נכסיה בישראל, לרבות כספים אשר מוחזקים באמצעות משרד האוצר ואחרים.

המדינה: לבטל את העיקול, הזרמת הכספים
היא חלק ממרקם עדין של יחסים עם הרשות

המדינה (אגף המכס במשרד האוצר, המחזיק בכספים המעוקלים) הצטרפה לבקשתה של הרשות הפלשתינית לבטל את העיקול, בציינה כי ממילא היא גובה מידי חודש סכום של 150 מיליון ש"ח בגין יבוא סחורות לשטחי הרשות, המיועדים להעברה אליה, ויש בסכומים מצטברים אלה לכסות גם את סכומי הפיצוי בשל הנזק להם טוענים התובעים בתביעתם, אם וכאשר זו תתקבל.

המדינה הסבירה עוד, כי על-בסיס מערכת ההבנות שבין הרשות הפלשתינית, ממשלת ישראל והממשל האמריקני, סוכם במהלך שנת 2003 כי תחודש הזרמת כספים אלו לידי הרשות, במסגרת הליך הידברות שהתחדש אז במקביל להסדרים לחידוש התהליך המדיני.

המדינה הדגישה, שלא קיימת מניעה, על-פי ההסכם, להפסיק את הזרמת הכספים במידת הצורך, וכן את האינטרס הציבורי הכולל, שהוא הפסקת מעגל האלימות וחידוש ההידברות, כאשר הזרמת כספים זו הינה חלק מהמרקם העדין של תהליך זה.

ביהמ"ש: כספי מיסים הם ערובה מספקת בשלב זה

השופט מגן אלטוביה קיבל, כאמור, את הבקשה לביטול העיקול, וקבע כי "סכומים אלו המצטברים מידי חודש, יש בהם לכסות גם את סכומי הפיצוי בשל הנזק להם טוענים המשיבים בתביעתם, סכומים שלא גובו בכל תשתית ראייתית לעניין שיעור הנזק או גובה הפיצוי, וזאת בהנחה כי אכן לרשות הפלשתינית אין נכסים ברי מימוש בישראל".

עם זאת, ציין, "חששם של המשיבים מתביעות מרובות הינו חשש שאין להתעלם ממנו, אולם בשלב זה של הדיון, בהיעדרה של תשתית כלשהי גם לגבי תובענות המתחרות על הכספים האמורים, דומה כי מאגר הכספים היכולים להפוך להיות כספים מצטברים בידי המדינה, יש בו כדי להוות ערובה מספקת לעת עתה המנטרלת את קיומו של חשש סביר, כי לא ניתן יהא לבצע פסק דין לטובת המשיבים ככל שיינתן".

זכות הקניין של הפלשתינים עדיפה

עוד קבע השופט אלטוביה, כי "מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש להקפיד הקפדת-יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד... יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע".

"במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם שזכה בפסק דין לטובתו; וכן שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, אשר כל רשות מרשויות השלטון – ובכלל זה בית המשפט - חייבת לכבד אותה. הנסיבות הקשות והכואבות ששימשו את הבסיס לתובענה העיקרית, ככל שתוכח, אינן יכולות להטות או להפלות מהחלת זכויות היסוד החוקתיות".

ההחלטה ניתנה לפני כמה ימים בהיעדר הצדדים, ורק כעת הובאה לידיעתם.

בש"א 16183/04 במסגרת ת.א. 1935/04 אלכס ויינטראוב ואח' נ' הרשות הפלשתינית ואח'