ביהמ"ש: העירייה, המשטרה ומכבי חיפה אחראיות לפגיעת אמיר רנד במגרש הכדורגל

סיפורו העצוב של אמיר רנד, הוא אחד הסיפורים הטראגיים ביותר בספורט הישראלי מאז ומעולם.

אמיר, אז ביום 26.5.01, נער בן 15 הלך לחזות במשחק האליפות של קבוצתו האהודה מכבי חיפה ונדרס על-ידי מאות אוהדים בדקות הסיום, כאשר הללו צבאו על הגדרות שהפרידו בין היציעים למגרש. אמיר איבד את הכרתו ומאז למעשה הכרתו לא שבה אליו והוא שרוי בתרדמת.

משפחתו של רנד, באמצעות עו"ד יצחק יונגר המתמחה בדיני נזיקין, הגישה תביעת ענק כנגד כל הגורמים הנוגעים בדבר - עיריית חיפה, אתו"ס, המשטרה וחברת "קשר ספורט בע"מ" החברה המפעילה את קבוצת מכבי חיפה, באשמת התרשלות חמורה כלפי רנד שהובילה לפגיעתו ולהפיכתו לצמח.

ביהמ"ש המחוזי, באמצעות הנשיא לינדרשראוס, קיבל היום (ג', 7.9.04) את התביעה בשאלת האחריות כנגד הגופים האמורים ברמות אחריות שונות, קבע כי המדובר "במחדל חמור שלא היה צריך להתרחש".

"העובדה, שהיתה ידועה לכל הצדדים בתיק, כי הקהל פורץ למגרש בתום המשחק, בייחוד במשחקי אליפות, היתה צריכה להוביל למסקנה חד-משמעית, המשותפת לכולם, על פיה צפוי שהקהל יפרוץ למגרש גם בתום המשחק האמור. לכל הגורמים, שנמצאו מתרשלים בפרשה זו, היתה היכולת והחובה לצפות התרחשות זו, ולמנוע את הנזק שייגרם בעקבותיה. התוצאה הקשה במקרה זה מצביעה על מחדלם הברור של הנתבעים בהבטחת שלום הצופים, ששילמו ממיטב כספם כדי להנות מאירוע ספורטיבי", קבע הנשיא לינדרשטראוס.

עוד הגישה משפחתו של רנד תביעה כנגד חברת האבטחה שהיתה במקום בזמן האירוע, "אבטחה מבצעית בע"מ", אך תביעה זו נדחתה, אם כי ביהמ"ש מתח ביקורת על כשירות הסדרנים שהחברה העסיקה וקבע כי "היא לקתה באופן משמעותי".

חלוקת האחריות בנזיקין בין העירייה, אתו"ס (חברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ), המשטרה וחברת "קשר ספורט בע"מ" (מכבי חיפה) נקבעה כדלקמן:

העיריה חוייבה ב-30% מהנזק, אתו"ס חוייבה ב-30% והמשטרה חוייבה אף היא ב-30% מהנזק. לעומת זאת קבוצת מכבי חיפה (חב' "קשר ספורט בע"מ") חוייבה רק ב-10% מהנזק.

כעת הועבר פסק הדין למגשר שנקבע בהסכמת הצדדים בתיק לעניין קביעת גובה הנזק, השופט (בדימ.) ד"ר דן ביין. המדובר בנזק של מיליונים.

מפסק דינו של הנשיא לינדרשראוס מצטיירת תמונה חמורה על-פיה למרות שכל הגורמים ידעו וצפו שתהיה ירידה המונית של הקהל, ובייחוד אנשי יציע ג', אל המגרש, עדיין לא ננקטו כל האמצעים על-מנת להבטיח שלא יקרה מה שהתרחש בפועל.

משפחתו של רנד טענה, כי התאונה אירעה עקב רשלנותם של הנתבעים ו/או של מי מעובדיהם שלמעשיהם ו/או למחדליהם הם אחראים באחריות שילוחית. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי הנתבעים איפשרו למספר צופים גדול מהמותר להיכנס לגוש ג' באצטדיון, כי גוש ג' היה מגודר בגדרות גבוהות אשר לא איפשרו כניסה מיידית למגרש, כי הופעלו במגרש כוחות מעטים ו/או בלתי מתאימים לשם התמודדות עם הלחץ שנוצר ביציע, כי המאבטחים שהועסקו במקום היו בלתי מיומנים, וכי הנתבעים לא פתחו במועד את שערי הגדרות שהובילו למגרש, ובכך מנעו מהצופים להימלט מהלחץ האמור.

הנתבעות מאידך טענו, כי עשו כל שהיה לאל ידן בכדי להימנע מהאסון, כי החזיקו בכל הרשיונות המתאימים וארגנו את סדר הכוחות המתאים לצורך שמירת הסדר, ובכך למעשה מילאו את חובת הזהירות שלהן כלפי באי האצטדיון.

כך למשל טענה המשטרה, כי רפ"ק חדרי, שהיה אז קצין הסיור של תחנת חיפה, הכין כשבוע לפני האירוע דוח מיוחד בו התריע על שעלול להתרחש. הדוח הופנה לראש לשכת הסיור של המרחב, סנ"צ מאיר לוי, ובו פורטו תרחישים שונים, לרבות התרחיש אשר התממש. בין היתר נכתב בו כי:

"כתוצאה מניסיונות האוהדים להיכנס למגרש עלולים אוהדים להימחץ ולהיפגע ועלולים להיגרם אבדות בנפש ופצועים רבים". ואכן, בעקבות דוח זה אישרה המשטרה הקצאה חריגה של כוח אדם, מה שלא מנע כידוע את האסון האמור.

אחריות עיריית חיפה ואתו"ס:

על אחריותה של עיריית חיפה למחדל, כתב הנשיא לינדרשראוס כי זיקתה לאירוע התבטאה במספר מישורים: "הן כבעליה של המקרקעין שעליו התרחש, הן כרשות מקומית האחראית לבטיחותם של מתקנים עירוניים בתחומה והן כרשות הרישוי המעניקה רשיונות עסק להפעלת האצטדיון ולקיום חגיגות בתחומו". על זיקתה של אתו"ס כתב, כי היא מתבטאת "הן בהיותה מחזיקה ומנהלת של האצטדיון, והן בהיותה בעלת הרשיון להפעיל את האצטדיון ולקיים את חגיגות האליפות. כמנהלת האצטדיון אחראית אתו"ס לתחזוקתו, לרבות לבטיחות השוררת בו".

"האם חרגו העיריה ואתו"ס מסטנדרט הזהירות המוטל עליהן? האם הרשו "לבני אדם להצטופף בחלק כלשהו במקום אסיפה או בכניסה אליו באופן העלול לסכן את הבטיחות במקום האסיפה", כלשונה של תקנה 7 הנ"ל? נראה לי כי התשובה לכך היא חיובית", כותב לינדרשטראוס.

לינדרשראוס הוסיף וקבע, כי מוטלת היתה על הנתבעות החובה לצפות, כי אי נקיטת אמצעי הזהירות הסבירים, אשר נדונו, יקשו מאד על התמודדות אנשי האבטחה עם לחץ הקהל על הגדרות - לחץ אשר כאמור נצפה בפועל על-ידן - וכי כתוצאה מכך עלול מי מהצופים במשחק להיפגע פיזית מרמיסת הקהל. הנזק אשר נגרם לתובע הוא בבחינת התממשותו של הסיכון אותו אמצעי הזהירות הנ"ל היו אמורים למזער".

לגבי התנהגותו של הקהל, קובע לינדרשראוס כי זו איננה הסיבה המשפטית לנזקו של רנד, "הן משום שהתנהגות זו הייתה צפויה בקוויה הכלליים והן משום שהייתה בתחום הסיכון שהחובה באה למנוע". לאור האמור הסיק ביהמ"ש כי עיריית חיפה ואתו"ס אחראיות לנזק שנגרם לתובע.

ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי אתו"ס התרשלה גם בנושא בחירת הסדרנים וכתב בהקשר זה כי "ניתן לקבוע במידת הוודאות הדרושה במשפט האזרחי כי אילו נבחרו סדרנים מיומנים יותר אשר היו נותנים סיוע של ממש לאנשי המשטרה היה האסון נמנע, או, לכל הפחות, מימדיו היו פחותים".

אחריות המשטרה:

לגבי אחריות המשטרה כותב הנשיא לינדרשטראוס:

"אני סבור, כי עצם העובדה שהליך הגרימה המדוייק לא נצפה בפועל על ידי המשטרה, לא די בה על-מנת לקבוע כי לא ניתן היה לצפות את התרחשות הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מרמיסת הקהל, וכי לא היתה חובה לצפות התרחשות זו".

הוא מוסיף וקובע, כי מאחר שנהירתו של הקהל לעבר המגרש היתה צפויה ואף מתוכננת, לא היה מקום בנסיבות שכאלה, "לכל הנחה מקילה בדבר אופן ירידתו של הקהל לכיוון המגרש. המסקנה היא, שהיתה למשטרה יכולת ואף חובה לצפות את התרחשות האירוע ואת הנזק שנגרם בעקבותיו".

לינדרשראוס המשיך וקבע, כי על המשטרה היה להציג לפני מהנדס הבטיחות את מכלול הנתונים הרלבנטיים לחוות דעתו, לרבות התרחישים אשר נצפו על ידה ודרכי ההתמודדות אשר בדעתה לנקוט בהן על-מנת להתמודד עם תרחישים אלה. תחת זאת הסתפקה המשטרה בחוות דעת שניתנה שנים קודם ולכך כותב לינדרשראוס לא היה מקום.

"התרחישים הצפויים בנוגע לאירועים הנערכים במקום עשויים להשתנות", ולכן היה צורך לקבל חוות דעת אובייקטיבית מהפן ההנדסי-טכני, כתב ביהמ"ש.

בית המשפט הוסיף, כי אילו היו הגורמים האמונים בפועל מטעם המשטרה על השלטת הסדר באירוע מעורבים כנדרש בהליך קבלת חוות הדעת מאת מהנדס הבטיחות, וזאת בטרם ניתן אישור המשטרה למתן הרשיון לאצטדיון בהחלט ייתכן כי האסון היה נמנע.

אחריות מכבי חיפה:

"אני סבור, כי מכבי חיפה התרשלה כלפי התובע, גם אם מכבי חיפה לא היתה מופקדת על התנאים הפיזיים באצטדיון. אכן, מחובתה של מכבי חיפה היה להתריע על סכנה הצפויה על ידה לבאי האצטדיון לפני הגורמים שעשויים היו להיערך אל מול סכנה כאמור, כך בעת מצוקה", כתב הנשיא לינדרשטראוס לגבי אחריותה של מכבי חיפה.

עוד נכתב, כי מי ששוכר חברת אבטחה מתוך מטרה מסויימת ומוגדרת של מתן שירותי אבטחה לקהל הצופים צריך לוודא כי אכן חברה זו עומדת במשימות שלשמן נשכרה ובהן שמירה על ביטחונם של הצופים במגרש.

בית המשפט ממשיך ומותח ביקורת על התנהגותם של חברי הנהלת מכבי חיפה במהלך האירוע, אשר "לא ניסו להרגיע את הקהל הנלהב באופן אפקטיבי וממשי". עוד בכתב כי ייתכן שמכבי חיפה היתה צריכה לשקול איסור על כניסת ילדים ונוער לגוש ג' הפרובלמטי והמסוכן.

הנשיא סיכם וקבע, כי הקבוצה לא עמדה בחובותיה כ"מזמין" כלפי רנד, שהוא היה על תקן "מוזמן" שלה, וזאת אף שצפתה מראש את הסיכונים הקיימים במשחק האמור, גם על יסוד ניסיון העבר.

"קבוצת כדורגל המוכרת מינויים לקהל אוהדיה וכרטיסים לקהל הרחב חייבת לנקוט בכל הצעדים על-מנת להבטיח את שלומם וביטחונם של המוזמנים לתחרויות הכדורגל הבאים בשעריה. אילו נהגה קבוצת מכבי חיפה באורח סביר לא הייתה היא מסתפקת בהתרעה על הסכנה בפני הגורמים הנוגעים בדבר אלא היתה נוטלת אחריות עצמית, ייתכן אפילו תוך העברת המשחק למגרש מתאים אחר שבו הסכנה לשלום הציבור פחותה יותר", קבע לינדרשראוס.

טענת האשם התורם אותה ניסו הנתבעות להעלות, כאילו לנער היה אשם תורם בכך שהסתער על הגדרות נדחתה על-ידי בית המשפט מכל וכל והוא קבע, כי לאור אחריותן הברורה והחד-משמעית של הנתבעות, אין כל חשיבות במקרה זה לשאלת האשם התורם שגם אם ישנו, הוא הופך שולי לאור הנסיבות ומחדלן החמור של הנתבעות.

ת.א. 1274/01 אמיר רנד ואח' נ' החברה לאומנות, תרבות וספורט חיפה בע"מ ואח'