לפני מספר חודשים פרסמנו כאן ידיעה אודות התנהלות תמוהה של שופט בית משפט השלום בטבריה, חנא סבאג [ראו קישור, ג.א.].
השופט סבאג הוציא צו הבאה ללקוחו של עורך הדין שמאי ליבוביץ', בגין איחורו של האחרון לדיון בנוגע לתאונת דרכים קלה. ליבוביץ' התעכב בתחנה המרכזית בתל אביב בשל המצאותו של חפץ חשוד במקום.
גם בקשה כתובה של ליבוביץ' לא שכנעה את השופט סבג לחזור בו מצו ההבאה, למרות הלכה פסוקה הקובעת שאין לחייב נאשם להתייצב באופן אישי למשפט, אלא אם מדובר בעיוות דין.
כעת חלה התפתחות נוספת בפרשה. התיק המקורי הסתיים בהסדר טיעון, וצו ההבאה בוטל ממילא. עו"ד ליבוביץ' דרש לחייב את המדינה בהוצאות המשפט. המדינה סירבה. עקב כך עתר עורך הדין ליבוביץ' לבית המשפט העליון וזכה בעתירתו בסכום של 7,500 ש"ח כיסוי הוצאות.
בעתירתו כותב ליבוביץ': "לא יתכן ששופט, נכבד ככל שיהא, יתעלם מהלכה פסוקה של בית המשפט העליון, ויפגע בחירותו של נאשם בהליך פלילי, תוך שהוא רואה עצמו פטור מיישום פסק דין של בית המשפט העליון".
השופט מצא, בפסק דין קצרצר, כותב רק כי אי התנגדותה של המדינה לביטול הצו אינו מבטל את אחריותה. סכום הפיצויים מרמז כי בראשו עברו מחשבות נוספות, שלא העלה על הכתב.
7,500 ש"ח הם סכום גבוה מאוד כשמדובר בהוצאות משפט שבהן מחויבת המדינה. רק לעיתים נדירות מחייב בית המשפט את המדינה בהוצאות כאלו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה