בלחצה של סוריה אישר הפרלמנט בלבנון הארכת כהונת הנשיא לחוד

שוב הוכח כי לחץ בינלאומי אינו אפקטיבי דיו, כאשר למרות החלטת מעצת הביטחון בעניין הנוכחות הסורית בלבנון, ולמרות הלחץ האמריקני המתמיד בנושא, הצליחו הסורים לבצע את זממם ולהאריך את כהונתו של אמיל לחוד, נשיאה המכהן של לבנון, הנאמן מאוד לאסד, וזאת בניגוד גמור לחוקה המקורית של לבנון.

הפרלמנט הלבנוני אישר (ו', 3.9.04) ברוב גדול, תחת עינה הפקוחה של דמשק, את התיקון לחוקה המאפשר להאריך בשלוש שנים את כהונת נשיא לבנון המכהן, אמיל לחוּד, שהיה אמור לסיים את תפקידו בחודש נובמבר הקרוב. בהצכעה עצמה הצביעו 96 חברי פרלמנט בעד התיקון, 29 התנגדו.

דמשק החליטה ללחוץ על שינוי החוקה, ולמעשה לכפות על חברי הפרלמנט את ההחלטה, כבר לפני זמן מה. נמסר כי כדי לוודא שהדבר אכן יתרחש, הפעילה סוריה אפילו איומים סמויים וגלויים על חברי הפרלמנט. יחד עם זאת, כאמור, היו גם כאלו שהתנגדו, אם כי לאור התוצאות החד-צדדיות נראה כי האיומים והלחצים הסוריים נשאו פרי.

התיקון לחוקה התקבל העיצומו של לחץ בינלאומי כבד שהופעל על סוריה ולבנון [ראו קישור], בשיאו החלטה חסרת תקדים, אם כי מרוככת יחסית לנוסח המקורי של מועצת הביטחון, וזאת עקב חשש שאחת המדינות תטיל וטו, החלטה הקוראת להוצאת כל הכוחות הזרים מלבנון, וכיבוד הריבונות הלבנונית לפי החוקה הלבנונית, לרבות בסוגיית הבחירות לנשיאות.

בארה"ב הגיבו בכעס על החלטת הפרלמנט הלבנוני, וציינו כי מעבר לעובדה שהחלטת הפרלמנט נוגדת את רוח החלטת מועצת הביטחון, היא אף מנוגד לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. כעת, כל שנותר לראות הוא כיצד תגיב הקהילה הבינלאומית להתרסה הבוטה מצד הסורים - האם תתעלם כרגיל, או תנסה לאכוף על סוריה ולבנון את החלטת מועצת הביטחון ביד רמה. קשה לראות איך האופציה האחרונה מתגשמת בחודשים הקרובים, עקב הבחירות לנשיאות בארה"ב וחוסר רצונו של בוש להסתבך שוב בהרפתקאות צבאיות, בטרם הוא מבטיח לעצמו את הכהונה השנייה בבית הלבן.