לאחר מאבק משפטי בן למעלה מתשע שנים, שניהלה האגודה לזכויות האזרח בשמה של משפחת קעדאן, קבע היום בג"צ מפורשות, כי בני הזוג הערבי יוכלו לרכוש מגרש למגורים ביישוב קציר שבנחל עירון.
השופטים אליהו מצא, דורית בייניש וסלים ג'ובראן דחו את התנגדותה של האגודה השיתופית קציר להחלטתו של מינהל מקרקעי ישראל, להקצות ביישוב מגרש למשפחה הערבית [ראו קישור].
השופט מצא אף הביע בדיון ביקורת מפורשת על ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים, דוגמת קציר, ועל אופן קבלת ההחלטות בהן. בין היתר אמר: "היום הם דורשים בדיקה גרפולוגית ומחר ידרשו הסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי".
למרות שלכאורה נסתם הגולל על הפרשה, ביקש עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אשר ייצג את משפחת קעדאן, להותיר את העתירה תלויה ועומדת עד למימוש חתימתם של מינהל מקרקעי ישראל ושל משפחת קעדאן על חוזה הרכישה, למקרה ששוב יצוצו בעיות.
תחילת הפרשה - לפני 9 שנים
תזכורת: בשנת 1995 ביקשו בני הזוג הערביים עאדל ואימאן קעדאן מבאקה אל-גרביה לקנות מגרש ביישוב קציר, על-מנת לבנות בו את ביתם. מדובר היה ביישוב שנועד ליוצאי צבא. הקריטריון שהנחה את האגודה השיתופית קציר בקבלת חברים לא היה הלאום של המועמד, אלא שירותו הצבאי, למעט אם קיבל פטור חוקי או דחייה חוקית של השירות. לפיכך, דרוזי, נוצרי או בדואי ששירתו בצה"ל - יכלו להתקבל כחברים באגודה השיתופית ולבנות את ביתם בקציר. יהודי שהשתמט מהשירות שלא כחוק לא יכול לבוא בקהל תושבי המקום.
לאחר סירובן של הרשויות לאפשר את הרכישה, הגישה בשמם האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"צ. בפסיקה שנויה במחלוקת שניתנה בחודש מרס 2000, ועוררה זעם רב על השופטים, קבע בג"צ כי המדינה לא היתה רשאית על-פי דין להקצות מקרקעי מדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר, על-בסיס של אפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים.
יש לציין, כי בג"צ נמנע מלהורות למינהל מקרקעי ישראל להקצות ישירות לזוג קעדאן את חלקת הקרקע שהסוכנות היהודית והאגודה השיתופית קציר, שהם כזכור גופים לא-ממשלתיים, סירבו להקצות להם. בהחלטה נאמר ש"על המדינה לשקול את בקשתם של העותרים לרכוש חלקת מקרקעין ביישוב קציר לצורך הקמת ביתם, וזאת על-יסוד עקרון השוויון, ומתוך התחשבות בשיקולים השייכים לעניין - לרבות השיקולים הנוגעים לסוכנות ולמתיישבים במקום - וכולל הבעיות המשפטיות הכרוכות בעניין זה".
למרות הלשון העמומה לכאורה של ההחלטה, היא אסרה למעשה על מינהל מקרקעי ישראל להמשיך ולהקצות קרקעות לגופים, דוגמת הסוכנות היהודית, המבקשים להקים עליהן יישובים ליהודים בלבד, דבר שהעלה לסדר היום את הבעיה הדמוגרפית בתחומי הקו הירוק, והביא לביקורת הציבורית הנוקבת על השופטים. הציבור חש, כי בג"צ הניף את סיסמתם של הערבים והשמאל הרדיקלי, לפיה "הציונות היא גזענות".
2003: עתירה שנייה לבג"צ
כ-4 שנים חלפו מאז פסיקת בית המשפט, וטרם הוקצתה חלקת קרקע לבני הזוג. לטענת הזוג קעדאן, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית ביישוב קציר פעלו ככל יכולתן על-מנת לסכל את ביצועו של פסק הדין.
בשל כך, בחודש ספטמבר האחרון עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"צ בשם משפחת קעדאן, וסמוך לאחר מכן, הוציא השופט אדמונד לוי צו ביניים, המורה למינהל מקרקעי ישראל "להימנע מלהחכיר ו/או להקצות או להעניק זכויות כלשהן לאדם או לתאגיד כלשהו במגרש אחד מבין המגרשים הפנויים, המיועדים לבנייה עצמית והמצויים בגבעה המערבית ביישוב קציר", שם ביקש הזוג קעדאן להקים את ביתו. הצו הוצא בהסכמת המינהל.
בחודש מאי האחרון הודיע מינהל מקרקעי ישראל לבג"צ על החלטתו להקצות מגרש למשפחה ולאפשר לה לרוכשו לפי שוויו באביב 1995, המועד בו ביקשו בני הזוג לראשונה להקים את ביתם ביישוב. אך בכך לא תמה הפרשה, וזאת בשל התנגדותה של האגודה השיתופית קציר, שאותה דחה בג"צ היום.
בג"צ 8060/03 עאדל קעדאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה