בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ד', 1.9.04) את שחר דביר-זליגר "בכך שהיה חבר בארגון טרוריסטי, ששם לו למטרה לבצע פיגועים כנגד ערבים ואשר ביצע בשנים 2001-2002 שורה של פיגועי ירי ומטענים", בהם נהרגו 8 פלשתינים ונפצעו 16.
דביר-זליגר (28), תושב המאחז גבעת עדי עד, נשוי ואב לשלושה, הורשע גם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ובניסיון לקשירת קשר כזה, בכך שבסמוך לחודש ספטמבר 98' קשר קשר עם חברו סלע תור, לבצע פיגועי ירי לעבר כלי-רכב של ערבים, ובכך שניסה לרתום לקשר את חברו חגי אביקר; בהחזקת נשק, בכך שהחזיק רימון זרחן ומאיץ חבלה בתוך ארגז שהטמין באדמה בשנת 1998 ליד מושב זכריה שבאזור בית שמש.
הוא הורשע גם בסיוע לאחר מעשה לעבירה של רצח, בכך שהלין שניים מהמפגעים שביצעו פיגוע ירי קטלני נגד ערבים באזור חיזמה; בעבירות של עסקה בנשק שלא כדין וקבלת נכסים שהושגו בפשע, בכך שבשנת 2003 קיבל למשמורתו שמונה לבנות חבלה שנגנבו מצה"ל, ומסרן כעבור תקופה למי שהפקידו אותן בידיו - איציק פס ומתי שבו; וכן בעבירה של החזקת נשק ותחמושת שלא כדין, "בהתייחס לארסנל של כלי נשק, תחמושת ואמצעי חבלה, שהוסתרו על-ידי חברי ההתארגנות הטרוריסטית בשתי מערות בעדי-עד".
עם זאת, הוא זוכה מעבירות של התפרצות, גניבה והחזקת נשק שלא כדין, כשנקבע כי לא הוכח שהוא גנב את הנשקים מחיילים שאיבטחו את היישובים בת-עין וכרמל. הוא אף זוכה מעבירה של החזקת בקבוק עם חומר נפץ TNT ומעבירה של אי מניעת פשע, בטענה שידע כביכול שהנשק שהחזיק במערות שימש לביצוע פיגועים בעבר, ושחבריו להתארגנות מבקשים לבצע פיגועים בעתיד.
השאלה שנותרה פתוחה: מי עוד חבר בארגון הטרור?
הכרעת דין של השופט יורם נועם אינה מציינת, אגב, באיזה ארגון טרור הוא היה חבר, דבר תמוה כשלעצמו. נזכיר, כי לכל אורך הדרך טענו בשב"כ כי דביר-זליגר חבר ב"מחתרת בת-עין" וכי הפיגועים המיוחסים לארגון הטרור בכתב האישום בוצעו על-ידה, אולם עד כה לא הוכחה התארגנות מחתרתית כזו.
מעבר לכך, בפרשת "בת עין" הורשעו ירדן מורג, שלומי דביר-זליגר (אחיו של שחר) ועופר גמליאל, בכך שניסו לפוצץ עגלת תופת בבית חולים ובית ספר במזרח ירושלים ונתגלו במקרה על-ידי שוטרים, אולם הם לא הואשמו בחברות בארגון טרור. למרבה האירוניה, שני חשודים בפרשת המחתרת זוכו בבית המשפט - יוסי בן-ברוך וצוריאל עמיאור - משום שכתבי האישום שהוגשו נגדם התבססו על דבריו של עד אחד מרכזי: שחר דביר-זליגר...
וכאילו לא די בכך, לאחר שני הזיכויים, משכה הפרקליטות את כתב האישום שהגישה נגד נעם פדרמן, שהוגדר לא פחות ולא יותר מאשר "המוח" של המחתרת. לכן, לא ברור מי עוד חבר בארגון הטרור העלום, שדביר-זליגר הורשע בחברות בו.
הארגון ביצע פיגועי ירי והנחת מטענים
בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו, ומונה 8 סעיפי אישום, נטען כי דביר-זליגר נטל חלק פעיל בהשגת אמצעי לחימה לשימושו של הארגון, בהסתרת האמל"ח והמפגעים ובגיוס אנשים לפעילות הארגון. על-פי הנטען, הארגון ביצע מספר רב של פיגועים, משני סוגים: האחד – ירי לעבר מכוניות נוסעות בשעות החשיכה; והשני – הנחת מטעני נפץ, בעיקר במוסדות חינוך, ובין היתר את ניסיון הפיגוע בבית הספר לבנות בצור באהר ("מחתרת בת עין").
דביר-זליגר כפר בבית המשפט ברוב האישומים וטען כי אין לו חלק ונחלה במעשים המתוארים בכתב האישום. את ההודאות החלקיות שמסר לחוקרי השב"כ במהלך חקירותיו הארוכות נימק בעובדה שרצה לרצותם.
חברות בארגון טרור
כאמור, האישום המרכזי נגד דביר-זליגר היה חברות בארגון טרור, על-פי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948. הפקודה מגדירה "ארגון טרור" כ"חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה". חבר בארגון כזה הוא "אדם הנמנה עליו, וכולל אדם המשתתף בפעולותיו, המפרסם דברי תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי, פעולותיו או מטרותיו, או אוסף כספים או חפצים לטובת ארגון טרוריסטי או פעולותיו".
סעיף 7 לפקודה קובע, כי על-מנת להוכיח שחבר אנשים מסוים הוא ארגון טרוריסטי, די להוכיח ש"מטעם אותו חבר אנשים או בפקודתו ביצע אחד או יותר מחבריו... מעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו...", או שחבר אנשים, נטל על עצמו אחריות למעשי אלימות כאלה.
"ממכלול הראיות שהובאו לפניי, קבע השופט יורם נועם, "הוכח כדבעי כי רובם ככולם של הפיגועים הנידונים באישום הראשון בוצעו על-ידי ארגון טרוריסטי. הראיה המרכזית לכך שגוף אחד ביצע את מרבית הפיגועים, הנה מציאתם של אמצעי הלחימה, שבאמצעותם בוצעו הפיגועים, מאוחסנים בשתי המערות בעדי-עד. על-פי בדיקות המומחים, פיגועי הירי השונים בוצעו באמצעות כלי הנשק שאוחסנו במערה השנייה. המערות הכילו, אפוא, הן את כלי הנשק שביצעו את פיגועי הירי והן את הרכיבים ששימשו לפיגועי המטען".
דביר-זליגר היה בקיא מדיי בפרטים
"ראיה נוספת לכך נשמעה מפיו של הנאשם... הנאשם פירט באוזני חוקרי השב"כ, בהרחבה יתירה, פעם אחר פעם, את מהות ההתארגנות המחתרתית שביצעה את פיגועי הטרור, ועל-פי גרסתו שלו, מדובר בחבר אנשים מוגדר אשר פעל בפיגועים השונים באמצעות חוליות שונות. מהמידע שמסר – שאותו אמנם ייחס לאנשים אחרים – עולה כי הארגון הוציא לפועל שורה של פיגועי ירי ופיגועי מטען באמצעות אמל"ח שנגנב מצה"ל על-ידי חבריו".
"הפרטים הרבים שמסר הנאשם לחוקריו על אופן ביצוע הפיגועים ועל כלי הנשק ששימשו לפיגועים, הנם מטבע הדברים, פרטים שיכול היה לדעת רק מי שהשתתף בפיגוע או מי שנמצא במעגל הקרוב ביותר, כמו מי ששומע מהמפגע פרטי-פרטים כשותף סוד לתכנון הפיגוע, להקצאת האמל"ח ולדיווחי הביצוע. כאמור, הנאשם אף ידע, עוד בטרם נתפס האמל"ח, כי במערות נמצא האמל"ח ששימש לפיגועים ובאלו כלי נשק מדובר".
הפרקליטות: זו הפעם הראשונה שבימ"ש קובע שיש ארגון טרור יהודי
עו"ד דן אלדד מפרקליטות מחוז ירושלים, שהיה התובע בתיק, אמר בתגובה כי "זו הפעם הראשונה שבית משפט בישראל קובע שישנה התארגנות טרוריסטית של יהודים, ששמה לה למטרה לפגוע באזרחים ערבים תמימים, ובעיקר בילדים בבתי ספר. זוהי תופעה קשה ומדאיגה, מאחר שהטרוריסטים ביקשו להעביר את הסכסוך ואת האלימות לחצרות בתי הספר הערביים".
הפרקליטות הודיעה כבר, כי בכוונתה לדרוש מבית המשפט להטיל על דביר-זליגר עונש מאסר ממושך, למען יראו וייראו.
הטיעונים לעונש יישמעו במועד אחר.
יו"ר עמותת "חננו", המטפלת באזרחים ובחיילים שנקלעו למצב משפטי קשה עקב האינתיפאדה, שמואל מידד (זנגי), אמר בתגובה להרשעה כי "ההאשמות נגד דביר-זליגר הן חמורות ובחלקן אף אבסורדיות. בחקירתו אמר זליגר הרבה דברים והיפוכם ובאופן היותר כללי והציבורי, עצוב מאוד לראות מדינה שנלחמת בחירוף נפש נגד חייליה ואזרחיה הנאמנים ביותר".
לדבריו, האשמה אינה מצויה באנשים אלה, "אלא במצב הביטחוני הרעוע ואני יודע זאת כאחד שמסייע להם ולמשפחותיהם גם בדרך המשפטית".
ת.פ. 216/03 מדינת ישראל נ' שחר דביר-זליגר
צילום: ידרוש מאסר ממושך. התובע, עו"ד דן אלדד
צילום: האח שלומי זליגר. הורשע בניסיון רצח
צילום: הוגדר "המוח" של מחתרת בת-עין ולבסוף זוכה. נעם פדרמן
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה