מחקר כלכלי: שיטת הארנונה בישראל מעוותת ואנומלית

"במדינת ישראל קיימים עיוותים בשיטת תשלום הארנונה. במקרים רבים, אזרח שחי ברמה חברתית-כלכלית נמוכה נדרש לשלם מיסי ארנונה גבוהים בהרבה מאזרח שחי ברמה חברתית-כלכלית גבוהה. הפער בין מיסי הארנונה שמשלמים אזרחים ענייים ועשירים יכול להגיע לעשרות אחוזים בשנה".

העיוות הקשה אך הלא מפתיע הזה, נחשף במחקר על הארנונה במדינת ישראל, שביצעה עמותת "קרנות קורת ישראל". המחקר נערך על-ידי הכלכלנית קרן הראל במסגרת מחקר מדיניות כלכלית לשנת 2004.

לפי המחקר, תושב סביון משלם ארנונה של 29 שקל בממוצע למ"ר בשנה. לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סביון היא העיר בעלת הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר, עם דירוג 10.

לעומת זאת, תושב בני-ברק - שעל-פי הלמ"ס דירוג הרמה החברתית-כלכלית שלה הוא 3 בלבד - נדרש לשלם 45 שקל למ"ר בשנה. כלומר, גובה הארנונה למר שמשלמים תושבי בני-ברק גבוה בכ-50% מגובה הארנונה למר שמשלמים תושבי סביון.

דוגמאות נוספות: תושב ירושלים (דירוג 5) משלם 54 שקל למ"ר בשנה ותושב קרית-יערים (דירוג 2) משלם 32 שקל למ"ר בשנה.
תושב הישוב גן-רווה (דירוג 9 ברמה החברתית-כלכלית) משלם 24 שקל למ"ר בשנה ובמטולה (דירוג 8) משלם האזרח 26 שקל למ"ר בשנה.

עוד נאמר במחקר, כי קיים פער בלתי מובן בגובה הארנונה שנגבית מעסקים ברשויות שונות. תעריף הארנונה לעסקים בבת-ים הוא 120 שקל למ"ר בשנה, בנתניה - 110 שקל למר בשנה, בירושלים - 97 שקל למר בשנה, בתל-אביב - 88 שקל בשנה, בחיפה - 76 שקל בשנה ובכרמיאל - 34 שקל בשנה.

הפערים בגובה הארנונה ביישובים שונים נובעים מירושת העבר. בעבר, כל רשות מקומית קבעה את גובה הארנונה בתחומה. אולם, ב-1985 הוצאה הסמכות לקביעת גובה הארנונה מידי הרשויות המקומיות, לאחר שהתגלו מקרים רבים שבהם ראשי רשויות ניצלו את האפשרות להעניק הנחות לתושבים או לשכונות מסוימות לצרכים פוליטיים ולמעשה כשוחד בחירות.

פרק מיוחד במחקר מתייחס לפטורים וההנחות בתשלום הארנונה שמעניקות הרשויות המקומיות למוסדות שונים. עם השנים, התארכה רשימת מקבלי הפטור, וגם גופים שענו על הקריטריונים בחוק אך הפכו לרווחיים המשיכו ליהנות מהטבות - למשל קבוצות כדורגל וכדורסל, מפעל הפיס ומכללות.

כך למשל, עיריית תל-אביב, העניקה בשנת 2001 פטור ל-900 גופים שונים, בעלות של 100 מיליון שקל.

המחקר מציין גם את חוסר יכולתן של הרשויות לגבות את מיסי הארנונה, הגורם להיווצרות גרעון תקציבי ברשויות. בשנת 2002 עמד פוטנציאל הגבייה של הרשויות על 13.2 מיליארד שקל, אולם הרשויות הצליחו לגבות 11.3 מיליארד שקל בלבד.

למעשה, הרשויות ויתרו על הכנסות ענק של 2 מיליארד שקל. שיעורי הגבייה של הארנונה על-ידי הרשויות המקומיות עמדו בשנים 2001-1996 על 58%-56% בלבד.

עמותת "קרנות קורת ישראל", שערכה את המחקר, פועלת בסן-פרנסיסקו ומפעילה גם סניף בתל-אביב. העמותה מעניקה מילגות לכלכלנים ישראלים מצטיינים, כדי שיעסקו במחקר מדיניות כלכלית בכנסת ובמגזר הציבורי.

ראשי העמותה בארץ מסבירים, כי המילגה מאפשרת לכלכלנים לערוך גם מחקר עצמאי על המשק הישראלי, במטרה לזהות מכשולים העומדים בפני עסקים קטנים, הפוגעים בצמיחה בארץ. בראש העמותה עומדים יהודים אמריקנים.