היסטוריה: דגל ישראל ו"התקווה" במשחקים האולימפיים באתונה

היסטוריה ישראלית באולימפיאדת אתונה 2004: לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, נשמע ההמנון הלאומי "התקווה", דגל ישראל הונף מעל שאר הדגלים וספורטאי ישראלי עמד על הבימה המוגבהת ועליה המספר 1.

זה קרה אל מול עיניהם של מאות ישראלים שבאו להריע, לתמוך ולחלוק כבוד, וכמובן גם אל מול קהל מקומי רב, נוכח העובדה שבמדליית הכסף זכה הגולש היווני ניקוס קקלמנאקיס, יריבו וחברו של גל, שהחזיר אותו לתחרויות לאחר שפרידמן פרש מהן לפני כשנתיים.

טקס הענקת המדליות היה מרגש מאוד, כאשר עשרות דגלי ישראל הונפו ביציע, ומאות הישראלים שרו בקול את ההמנון הלאומי. את המדליות העניקו לגל חבר הוועד האולימפי הבינלאומי, אלכס גלעדי והשופט הישראלי בתחרות אהרון בוצר. בטקס נכחה גם שרת החינוך והספורט, לימור לבנת.

ראש הממשלה: מדינה שלמה עצרה את נשימתה בשיוט האחרון

ראש הממשלה, אריאל שרון, התקשר לברך את פרידמן אחרי הטקס, כאשר השידור של ערוץ 1 מתווך בין השניים: "רציתי לברך אותך על מדליית הזהב בה זכית", אמר שרון לפרידמן. "מדליית הזהב הראשונה של מדינת ישראל. ברכות גם למאמן המצטיין גור שטיינברג ולצוות המעולה שהיה איתך. גל, מדינה שלמה עצרה את נשימתה היום בצהריים בזמן השיוט האחרון. כולנו התרגשנו לראות אותך זוכה, ומניף את דגל ישראל".

"ידענו תמיד שאתה ראוי למדליית הזהב והיום השגת אותה. הביטחון והשקט הנפשי שהפגנת לכל אורך התחרות היו יוצאי דופן והקנו לך מקום של כבוד בדברי הימים של הספורט הישראלי והעולמי. אתה באמת ספורטאי ענק והמדינה כולה שמחה היום יחד איתה וגאה בך. מאוד מאוד גאה בך. שוב תודה רבה בשם כולנו והרבה מזל טוב, גם בהמשך דרכך הספורטיבית. אני בטוח שתמיד תמיד תצליח".

פרידמן השיב לשרון: "תודה רבה. אני מאוד מתרגש לשמוע את הדברים ושמח שכולכם בארץ שמחים. היה לנו פה טקס אדיר, עוד לא נרגענו מהחגיגה. שרנו פה את התקווה ואני מתחיל להיות צרוד כבר. היה פה כל כך הרבה קהל מפרגן, היה מדהים. תודה לכם כולם בארץ ותודה לך אדוני ראש הממשלה, זה כבוד גדול".

בצהריים: פרידמן מסיים שני בשיוט האחרון ועושה היסטוריה

"הרגשתי מדינה שלמה דוחפת מאחור, כאילו הייתי בחלום". כך אמר היום (ד', 25.8.04) גל פרידמן, גולש המפרשיות מדגם מיסטרל, דקות אחדות לאחר שעשה היסטוריה ישראלית וזכה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה.

פרידמן, בן 29 מכרכור, סיים את השיוט ה-11 והאחרון במקום השני, וסיים במקום הראשון בדירוג הכללי.

הישג נוסף באזור הים רשם היום חותר הקיאק רועי ילין, שהעפיל לגמר החתירה ב-1,000 מטרים, שיתקיים ביום שישי. הלילה, גם קופץ המוט אלכס אברבוך העפיל בקלות ובצורה חלקה לגמר הקפיצה במוט [ראו ידיעה נפרדת].

אחרי השיוט: קריאות "אל אל ישראל" ושירה מאולתרת של "התקווה"

מייד בתום השיוט של פרידמן, הגיעה גם הגולשת לי קורזיץ, ידידתו הטובה, לברך את הזוכה. יחד עם אחיו של גל, יובל פרידמן, עם המאמן גור שטיינברג וחברת הצוות עופרית דנילוב, התיישבו כולם על הגלשן של פרידמן ופצחו בקריאות "אל אל ישראל", ולאחריהם הובילה קורזיץ את שירת ההמנון "התקווה".

הדבר השני שביקש פרידמן היה דגל הלאום (הראשון היה בקבוק מים). כשקיבל אותו, התעטף בו והחל לעשות פוזות לעשרות הצלמים שהסתערו עליו משתי סירות העיתונות.

פרידמן עצמו נרגע ואז אמר: "זה מדהים, זה כאילו חייתי חלום, הייתי בתום חלום. הייתי ממש רגוע, ממוקד, הייתי ממש מנותק ובפוקוס. כל הזמן אמרתי שהמטרה שלי היא זהב, לא התביישתי להגיד את זה. הלכתי בכל הכוח, האמנתי בעצמי וניצחתי... אמרו לי שאני מתנהג בביטחון שגובל בשחצנות, אבל כל הזמן אמרתי שבלי ביטחון - אי אפשר להצליח".

פרידמן: "דחיפה עצומה מכל עם ישראל"

"זה אושר. זה ממש חלום. תודה רבה לכל עם ישראל. ההרגשה היא מדהימה ולא ניתנת לתיאור. אני שמח שכולם בארץ יכלו לראות את זה ב[שידור] חי. הרגשתי שמדינה שלמה דוחפת אותי מאחור. כל פעם שהיה לי קשה, פתאום זרמו לי אנרגיות חדשות כאילו אנשים בארץ פמפמו בשבילי... כשחציתי את קו הסיום, זה פשוט חלום שהתגשם. זו מדליית זהב ראשונה וזה לא ייאמן".

"אני שמח שברגעים המכריעים הצלחתי להתעלות. ידעתי שאני וניקוס (הגולש היווני) נסיים ראשון ושני. הברזילאי שמר עליי מההתחלה ורציתי להוציא אותו מהפייט של כולם. גררתי אותו לחילוף רוח לא טוב. הוא פשוט הלך לאן שאני הולך, הוא הפסיד חילוף רוח קטן והוא התחיל להילחץ והלך להיצמד לניקוס, ואפילו ניקוס עבר אותו בסוף".

המאמן שטיינברג: הראינו שגם ישראלים יכולים לנצח את כל העולם

מאמנו של פרידמן, גור שטיינברג, שהתפטר ב-2002 מתפקידו כמהנדס בחברת 'מוטורולה', והקריב בכך קורבן אישי גדול כדי לאמן את פרידמן, אמר בסיום: "כמו שאמרנו, באנו הנה בשלב ראשון כדי לחזור עם מדליה. גל הבטיח את המדליה עוד שלשום בכוח. היום גל פשוט הלך בשביל לחזור עם הניצחון וחזר עם הניצחון שמגיע לנו".

לדבריו, "גל מצטנע, אבל הוא נתן כאן שיוט גאוני, שרואים רק פעם בכמה שנים. זה היה שיוט טקטי גדול, ממש גאוני".

שטיינברג, שמשאיר בבית אישה ושני ילדים בכל האימונים בחו"ל, אמר עוד כי "ההרגשה שלנו טובה. כל המתחרים מסביב מפרגנים, יש פה איזה 50 צלמים וגל כמו דוגמן. חשוב שכל המדינה תיהנה ממה שעשינו. מי שמכיר אותנו מקרוב יודע, שהיתה שנה קשה בהרבה היבטים, עליות וירידות. בסך הכל, בתור צוות עבדנו במקצוענות והראינו שגם ישראלים יכולים לנצח פה את כל העולם... תודה לכל המדינה שתמכה בנו".

בתום טקס המדליות, בישרה שרת החינוך לבנת לשטיינברג, כי היא שוחחה עם מנכ"ל מוטורולה והוא הבטיח לה כי לשטיינברג מחכה שטיח אדום, ומשרתו מחכה לו לכשישוב מאתונה.

הוריו של פרידמן: עכשיו מחכים לאולימפיאדת בייג'ין

הוריו של גל, דגנית ואורי פרידמן, צפו בגל בשידור ישיר יחד עם מצלמות הטלוויזיה שנדחסו לביתם שבכרכור. השניים סירבו להאמין שגל סיים ראשון עד שלא דיברו עימו. בציפיה הדרוכה לשיחה עימו, החזיקו ההורים בידיהם את דגל ישראל.

האב אורי אמר: "זה משהו אדיר. הוא חלם על זה והצליח. הוא תמיד מצליח... זה אחד הרגעים הגדולים בחייו ואני שמח שהוא עשה את זה". אימו אמרה: "אני לא מאמינה שגל ינוח עכשיו. יש הרבה שיש להם מדליות זהב כמה פעמים ואולי הוא ינסה לשחזר את זה שוב באולימפיאדת בייג'ין בעוד 4 שנים".

"תודה לכולם שתמכו בנו. גם אנשים שלא מכירים, וראו את התמונות ופנו אלינו ברחוב, אנחנו באמת מודים לכולם", סיכמו ההורים של האלוף הטרי.

יום מורט עצבים

כולם חיכו ליום הזה, לשעה 13:00 בה יחל השיוט. לאחר עיכוב של 10 דקות, יצא השיוט ה-11 והאחרון, כאשר פרידמן מדורג במקום השני בדירוג הכללי, 3 נקודות אחרי הבריזלאי סאנטוס ונקודה אחת לפני היווני קקלמנאקיס.

כדי לזכות במדליית הזהב, פרידמן חייב היה לסיים 4 מקומות לפני הברזילאי ולא יותר ממקום אחד אחרי היווני. בסופו של דבר, סיים היווני במקום ה-10 וזכה במדליית הכסף ואילו הברזילאי המפתיע סיים רק במקום ה-17 ואיבד את המדליה. הבריטי ניק דמפסי, שסיים את השיוט במקום הראשון, זכה לבסוף במדליית הארד.

פרידמן עשה היסטוריה נוספת, באשר הוא הישראלי הראשון הזוכה בשתי מדליות אולימפיות. כזכור, באולימפיאדת אטלנטה 96', כאשר שוב היה פרידמן עם הגב לקיר, הוא זכה במדליית הארד, ולפני שנתיים זכה גם במדליית הזהב באליפות העולם.

נשיא המדינה, משה קצב, שלח את ברכותיו על זכייתו של השייט גל פרידמן במדליית הזהב. "גל הביא כבוד רב למדינת ישראל והביא אושר גדול לתושבי המדינה", אמר קצב.

הדירוג הכללי הסופי:

גל פרידמן (ישראל) - 42 נקודות שליליות;
ניקולאוס קקלמנאקיס (יוון) - 52 נקודות שליליות;
ניק דמפסי (בריטניה) - 53 נקודות שליליות;
ריקרדו סאנטוס (ברזיל) - 54 נקודות שליליות;
פרזמיסלב מירזינסקי (פולין) - 73 נקודות שליליות.

הלימודים - על חשבון הברון

כפי שהבטיחה לפני האולימפיאדה, החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ תעניק מילגת לימודים מלאה בכל מוסד השכלה מוכר בארץ לגל פרידמן ולכל ספורטאי שיביא מדליית זהב.

גל פרידמן יהנה ממילגה כזאת ויוכל ללמוד בכל מקום שירצה. גובה המענק מסתכם בכ-100 אלף שקלים.

מנכ"ל החברה, אסא אברמסקי, אמר כי "בכך אנחנו ממשיכים את דרכו של הנדיב הידוע – הברון רוטשילד".

חגיגת המדליות וקבלת הפנים הרישמית למשלחת האולימפית תיערך בנמל קיסריה ב-1 בספטמבר. כזכור, המשלחת לאולימפיאדה יצאה לאתונה מקיסריה, שכן החברה לפיתוח קיסריה היא אחת מנותנות החסות המרכזיות של הוועד האולימפי.

מלבד מאות אלפי שקלים שהעניקה החברה לפיתוח קיסריה לועד האולימפי בצורת אירוח, קיום אירועים, כנסים וגיבושונים, העניקה החברה במהלך שנת 2004 לכל ספורטאי שזכה בתואר בינלאומי סך של 15,000 שקלים.

הרבה בזכות הספונסרים - 'פסק זמן' של עלית

יו"ר איגוד השיט, יהודה מעיין, אמר היום כי "אחת הבעיות הגדולות שיש לשיט בישראל היא הספונסרים. אני חושב שאם האנשים בישראל יבינו שהספונסרים יכולים לקבל מזה תשומת לב גדולה מאוד, ולהיות כמו בארה"ב או אירופה, שכל גולש יש לו ספונסר מאוד חזק, זה בעצם יבטיח שהשיט הישראלי גם בבייג'ין יביא עוד מדליה אחת".

גם הפרשנים ציינו היום את חשיבות העובדה שלגל פרידמן היה ספונסר אישי. המותק 'פסק זמן' של עלית ליווה את גל פרידמן בשנות האימון וההכנות לאולימפיאדה בתמיכה כספית שנמשכה מעל שנתיים, כדי לסייע לו לדחוף את הספורט הישראלי קדימה.

גיורא בר-דעה, מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, ושאול שלח, מנכ"ל עלית ממתקים, אמרו היום, כי הם "גאים בגל פרידמן, השייט הישראלי הראשון שהביא מדליית זהב ראשונה לישראל בתחרויות האולימפיות".

"גל, ספורטאי מחונן, מלח הארץ, שבין לילה הפך למלך הארץ, מייצג את הערכים שאנחנו אוהבים: דינמיות, ספורטיביות, תחרות בריאה ואהבת אמת למה שאנחנו עושים".

השניים ציינו, כי זהו "יום גדול לגל, לספורט הישראלי, לעם ישראל, ואנו שמחים שיש לנו חלק בכך".