הסרבנית הפוליטית לאורה מילוא התייצבה אמש (יום ב', 23.8.04) בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם) בתל השומר, משם נלקחה לכלא הצבאי להמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליה, בשל סירובה להתגייס למה שהיא מכנה "צבא כיבוש".
מילוא, בת 20 מתל אביב, סירבה להתגייס ל"צבא האחראי לעוולות הכיבוש" ובקשתה לפטור מן השירות נדחתה על-ידי ועדת המצפון של משרד הביטחון וועדת הערר שמעליה, בנימוק שמדובר ב"סרבנות סלקטיבית". עם הגיע מועד גיוסה, סירבה מילוא להתגייס ונשלחה ל-14 ימי מחבוש, בסיומם נדרשה שוב להתגייס ובעקבות סירובה נשפטה ל-14 ימי מחבוש נוספים, בעקבותיהם הגישה את העתירה לבג"צ, יחד עם אביה, ד"ר דניאל שבתאי מילוא, שגדל בישראל אך ירד מהארץ עם פרוץ מלחמת לבנון לאחר שסירב להתגייס.
בעבר נהג הצבא לשחרר בנות שביקשו להכיר בהן כסרבניות מטעמי מצפון. המקרה של לאורה מילוא הוא הביטוי הראשון למדיניות חדשה, על-פיה הונהג "שוויון" והצבא החל לנהוג בקשיחות ולבחון את המניעים האמיתיים העומדים מאחורי הסירוב להתגייס, שהינם רובם ככולם - פוליטיים.
כאשר הופיעה בפני ועדת הפטור, אמרה מילוא כי היא אינה פציפיסטית וכי במידה שצה"ל יצא משטחי יהודה, שומרון ועזה היא תהיה מוכנה לשרת במסגרתו. בין היתר, אמרה לוועדה כי "אם הצבא ייצא מהשטחים אין לי בעיה להתגייס. אם הייתי בצ'כיה, הייתי מתגייסת. אני מאמינה שצריך להיות צבא במדינה".
בג"צ דחה את עתירתה וקבע כי "החובה לציית לחוק היא חובה משפטית ומוסרית כאחד. מימוש חובה זו עומד ביסוד החיים המשותפים בחברה ובבסיס הכיבוד ההדדי של זכויות אדם וההגנה על ערכים כלליים, ובהם שוויון וחירות האדם".
"טעמי התנגדות אלה [של מילוא, המתנה שירות בצבא בנסיגת צה"ל מהשטחים; נ.ש.], נושאים מאפיינים מובהקים של מרי אזרחי במסר הציבורי הכלול בהם ביחס לשינוי המדיניות ויישום השינוי באופי פעילותו של הצבא. אפשר שניתן לומר, כי לטעמי הסרבנות האידיאולוגית של העותרת נילווים גם טעמים שבמצפון ובמוסר אישי המשתלבים בסרבנותה הרעיונית, ומכתיבים לה, בבחינת כורח מוסרי אישי, להימנע מלשרת בצבא. אולם גם כך, אין מקום בנסיבות העניין להתערב במסקנת הרשות המוסמכת שלא להכיר בזכותה לפטור משירות צבאי".
השופטת פרוקצ'יה קבעה עוד, כי "סרבנותה של העותרת הינה במהותה סרבנות סלקטיבית, אשר אינה מוכרת על-ידי הרשות המוסמכת בעת זו כעילת פטור משירות. מדיניות זו של הרשות הציבורית הוכרה כמדיניות ראויה לאורך השנים, ואין מקום להתערב בה".
בימים הקרובים יגישו עורכות הדין סמדר בן-נתן וגבי לסקי בקשה לבג"צ לקיים דיון נוסף בעתירתה, בהרכב מורחב של שופטים. ואכן, ב-25 באוגוסט הוגשה הבקשה.
ד"ר דניאל מילוא, אביה של לאורה, אומר כי בשבועות האחרונים דיבר עם מספר רב של משפטנים ידועי-שם, וכולם היו סבורים כי החלטת שלושת שופטי בג"צ, שדחו את עתירתה וקבעו כי הזכות לפטור מטעמי מצפון נתונה רק לנשים דתיות, היא מוטעית מכל וכל ונוגדת את כוונת החוק ולשונו הברורה.
דנג"צ 7802/04 לאורה מילוא ואח' נ' שר הביטחון ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה