"מהלך כפייתי של הפחתת ארנונה בשיעור של 2 אחוזים מדי שנה לתקופה של חמש שנים וכן ביטול משרות סגני ראשי ערים בכל הרשויות למעט 3 הערים הגדולות" - הצעה ברוח זו הביא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לעיון שרי האוצר והפנים, כחלק מתכנית התייעלות של הרשויות המקומיות שצריכה להיכלל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה והצעת תקציב המדינה.
האיגוד מציע לבנות תוכנית התייעלות של הרשויות המקומיות שבעיקרה תהיה מבוססת על מהלכים אלו וכמו כן המשך המהלך בו ראשי הרשויות יוסמכו להפחית ארנונות לעסקים והרחבת הפטור בארנונות על נכסים ריקים.
במקביל דורש האיגוד כי יופעלו מקדמי התייעלות בשיעור של כ-3 אחוזים (כפי שהדבר מקובל בחברת החשמל).
ראשי האיגוד מציינים כי המגזר העסקי והפרטי נהפכו בשנים האחרונות ל"פרה חולבת" כמקור בלתי נדלה של הכנסות שלא נועד לאמיתו של דבר לשיפור רמת השירות, אלא רק לכיסוי חוסר היעילות והבזבוז המבני ברשויות המקומיות. "ללא מהלך כפייתי לא תהיה כל התייעלות נוספת", אומרים באיגוד.
עוד צויין כי הפחתה כוללת ומוחלטת ברמת ההוצאה של הרשויות המקומיות, היא אחד מהצעדים החשובים בהבראת המשק. על אף הלחצים הפוליטיים והאינטרסים האישיים הברורים, אסור בשום אופן להיכנע ללחצי הרשויות המקומיות למתן תוספת תקציבית.
נטל המסים הכבד שמשלם המגזר הפרטי לרשויות המקומיות, מהווה משקל כבד בקביעת העלות למגזר העסקי וכך גם בנוגע לרמת ההכנסה הפנויה של הציבור. במקום שהכסף המצוי בידי הציבור ימשיך לממן את חוסר היעילות והבזבוז, עדיף שהוא יוצא לצמיחה אישית וישמש כמנוף לצמיחת המשק.
באיגוד לשכות המסחר מדגישים כי במנגנון הגבייה הלקוי של הרשויות המקומיות מנציח מצב מעוות בו ציבור המקפיד לשלם מסים נושא בנטל תשלומי ארנונה גבוהים, בעוד שהרשויות אינן עושות די כדי לגבות את חובות הארנונה ממי שאינו משלם.
נכון לשנת 2002, סה"כ הפיגור המצטבר בגביית ארנונה מגיע ל-8.5 מיליארד שקלים שהם משקפים שיעורי גבייה ממוצעים של כ-56 אחוזים בלבד.
הנתונים הפיננסיים של הרשויות המקומיות
בלשכות המסחר אומרים כי הנתונים הכספיים המבוקרים של 265 הרשויות המקומיות, שמתפרסמים מדי שנה על-ידי האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים, מעלים מספר עובדות שיש לתת עליהן את הדעת:
שיעור גביית ארנונה נמוך
שיעורי הגבייה של ארנונה על-ידי הרשויות המקומיות לא השתנו במהלך השנים 1996-2001 והם עמדו בכל אחת משנים אלה על שיעור של 56-58 אחוזים בלבד מתוך סך תשלומי הארנונה (כולל חובות משנים קודמות). בשנת 2002 עמד שיעור זה על 53 אחוזים בלבד.
"שיעורי גבייה נמוכים אלה מצביעים על מנגנון גבייה לקוי של הרשויות, שלא התייעל במהלך השנים האחרונות, ואשר מנציח מצב מעוות, בו ציבור המקפיד לשלם את המסים נאלץ לשאת בנטל תשלומי הארנונה הגבוהים, ולממן היקפים רחבים של מיסי ארנונה שאינם משולמים לרשויות", אומרים בלשכות המסחר.
אי שמירה על מסגרת תקציבית
העיריות והרשויות המקומיות מוסיפות לחרוג מהמסגרת התקציבית הנקבעת להן. בשנת 2001 נרשמה חריגה של כ-5.4 אחוזים במרבית סעיפי ההוצאות שלהן, חריגה שמשמעותה גידול של 1.7 מיליארד ש"ח בהוצאות.
ברשויות המקומיות נרשמה חריגה בשיעור של 25.3 אחוזים בסעיף "העברות והוצאות חד פעמיות" (גידול של 176 מיליון ש"ח). וחריגה של 2.1 אחוזים נרשמה בהוצאות שכר (גידול של 278 מיליון ש"ח).
בנתוני העיריות נרשמה חריגה בשיעור של 23 אחוזים בסעיף "העברות הוצאות חד פעמיות" וחריגה של 4.8 אחוזים בהוצאות שכר.
"חריגות אלה מובילות להגדלת הגירעונות התקציביים של הרשויות המקומיות ושל העיריות. חריגות אלו הינן הבסיס לקבלת האישורים להעלאות חריגות של תשלומי ארנונה, ולקבלת מענקים ממשלתיים שנועדו להקטין את הגירעון, שאף הם ניתנים בהיקפים גבוהים בהרבה מהמסגרת התקציבית המקורית. בשנת 2001 הסתכם מענק זה בכלל הרשויות בכ-275 מיליון ש"ח.
חריגות בהוצאות השכר
בשנת 2002 נרשמה חריגה של 2.1 אחוזים בהוצאות המשכורת והשכר של הרשויות המקומיות. התבוננות בדו"ח עלויות השכר של כלל הרשויות מצביע על עליות גבוהות בשכר הממוצע למשרה בעיקר בשכר הנבחרים והעובדים הבכירים.
שכרם הממוצע של הנבחרים עלה בשיעור של 4.3 אחוזים לעומת שנת 2001, ועלותו היא כ-43 אלף ש"ח בחודש בממוצע למשרה. עלות שכרם של עובדים המוגדרים כ"מוניצפלי ואחרות" עמד בשנת 2002 על ממוצע של כ-12,000 ש"ח בחודש למשרה. שכר זה משקף עליה בשיעור של 2.1 אחוזים בהשוואה לשנת 2001.
מנגד, עלות שכרם של עובדי החינוך עמד בשנת 2002 על ממוצע חודשי של 8,800 ש"ח למשרה. גם שכר זה רשם עליה של כ-3 אחוזים לעומת שנת 2001.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה