הפערים גדולים
"בשנת 2003 זכו בתעודת בגרות 46.8% מכלל בני/ות 17 בישראל. בשנת 2002 היה השיעור 46.5%, בשנת 2001 - 43.8%, בשנת 2000 - 40.8%, ובשנת 1999 - 41.4%". כך קובע מרכז אדוה, במחקר מקיף שערכו חוקרי המרכז: ד"ר שלמה סבירסקי ואלון אטקין. המחקר מבטא את ההתפתחויות בתחום החינוך בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים בשנים 2003-2002.
מדוח מרכז אדוה עולה, כי בעשור האחרון נרשם בכל המגזרים בחברה הישראלית גידול בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות. ואולם, אופי הפערים בין המגזרים השונים נשמר והפערים עצמם עדיין גדולים מאוד. הפערים גדולים, למרות המדיניות המוצהרת של ממשלות ישראל, לרבות הממשלה הנוכחית בראשה עומד ראש הממשלה אריאל שרון, ושרת החנינוך והתרבות לימור לבנת. הנתונים החמורים שנמצאו (ציטוט):
- שיעור הזכאות הגבוה ביותר נרשם ביישובים המבוססים - שיעור של בערך 63%;
- בעיירות הפיתוח השיעור נמוך בהרבה - שיעור של בערך 49%;
- במגזר הערבי, שיעורי הזכאות עדיין נמוכים מאוד: בקרב הדרוזים עמד השיעור על 41% מקרב בני/ות 17, בקרב הערבים - על 36%, ובקרב הבדואים בנגב - על 26%.
הנתונים מעידים, כי למרות השיפור בהישגי תלמידי התיכון, האוניברסיטאות חסומות בפני חלק מהם. מתברר, כי האוניברסיטאות מציבות רף גבוה יותר, המונע מחלק ניכר מהמבקשים רכישת השכלה גבוהה.
שיפור ביחס לשנות השמונים והתשעים בציוני הבגרות
חוקרי המרכז קובעים, כי "בשנות השמונים והתשעים, עלה שיעור הזכאות לתעודת בגרות בשיעור של 10 אחוזי קבוצת גיל בכל עשור: משיעור של 20% מקבוצת הגיל בשנת 1980 לשיעור של 30% בשנת 1990 ולשיעור של 40% בשנת 2000".
לטענת החוקרים, "לכאורה, דומה כי בתחילת העשור הנוכחי הואץ קצב הגידול בשיעור הזכאות, שעלה משיעור של 40.8% (2000) לשיעור של 46.5% (2002). אלא שהעלייה בשיעור הזכאות מלווה בעלייה מקבילה בשיעור תעודות הבגרות שאינן עומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות: בשנת 2003, בעוד ששיעור הזכאים עמד על 46.8% מבני 17, שיעור המחזיקים בתעודה העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על 39.6% בלבד".
קטנו הסיכויים להיקלט באוניברסיטה
החוקרים טוענים, למעשה, כי הסיכוי להיקלט באוניברסיטה קטן יותר, למרות השיפור של התלמידים - כפי שבא הדבר לידי ביטוי בציונים בתעודות הבגרות. דוח מרכז אדוה מפרסם בהקשר זה נתונים קשים, המצביעים על החמרה בסעיף זה: בשנת 2003, 15.4% מן הזכאים לתעודת בגרות לא עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בשנת 2002 ובשנת 2001 היה השיעור 14.9% ובשנת 2000 - 13.8%. "מאז 1998 יש גידול מתמשך בשיעור התעודות שאינן עומדות בכל הדרישות".
עם זאת, החוקרים סבירסקי ואטקין מציינים, כי השונות שבין מבחני הבגרות כיום לבין מבחני הבגרות אז מקשים על השוואה מדוייקת בנושא. לשם כך הם מסתמכים על מסקנה אליה הגיעה ועדת דוברת, שקבעה: "ההבדלים באיכות התעודות השונות והרכב הבחינות אינם מאפשרים בסיס להשוואה בין תעודה לתעודה, ולפיכך ההישגים בבחינות הבגרות אינם בסיס מספק להשוואה ולקבלת תמונה אמינה על הישגיה של מערכת החינוך בישראל".
מעגל אי-השוויון
חוקרי מרכז אדוה מצביעים על אי-השוויון כעל אחת הסיבות העיקריות לפערים הגדולים בין ישובים מבוססים לבין ישובים נחשלים. "מערכת החינוך אינה מצליחה לפרוץ את מעגל האי-שוויון בחברה הישראלית", הם קובעים, "יש מתאם גבוה מאוד בין שיעור הזכאות לתעודת בגרות ביישוב ובין רמת ההכנסה הממוצעת ביישוב. ביישובים שבהם רמת ההכנסה הממוצעת נמוכה, גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בני/ות 17 נמוך; ואילו ביישובים שבהם רמת ההכנסה הממוצעת גבוהה, גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות גבוה". ממצאים דומים הם מצאו גם ביחס להשכלה הממוצעת: ככל שההשכלה הממוצעת גבוהה, כך גדל שיעור התלמידים העומדים הזכאים לתעודות בגרות. ולהיפך, כמובן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה