בית המשפט העליון קיבל אמש (א', 22.8.04) את ערעור המדינה וביטל את החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, שקיבל את עתירתה של פעילת ארגון ה-ISM אווה יסביץ', המציגה עצמה גם כעיתונאית בריטית.
יסביץ' (26), הכותבת לירחון העוסק בפוליטיקה ואקטואליה בינלאומית וכתבה בעבר לביטאון מפלגת הלייבור הבריטית, מוחזקת מזה 12 ימים במעצר בנתב"ג, בטענה שהיא מהווה סיכון ביטחוני, בשל היותה פעילותה בארגון הסולידריות הבינ"ל ISM. בחוות הדעת שהגיש השב"כ נאמר, כי גורמי טרור עלולים להשתמש ביסביץ' בלא ידיעתה.
חומר בדבר "עברה" של יסביץ' לא היה בפני השופטת קובו
השופטת אסתר חיות, שדנה בבקשת רשות הערעור כדן יחיד ביום שישי, עיכבה את ביצוע החלטת בית המשפט בתל אביב, נוכח קביעתה של השופטת אסתר קובו, לפיה בפני שר הפנים עמדו ראיות מינהליות שניתן לבסס עליהן החלטת סירוב, ולפחות למנוע את כניסתה של יסביץ' לתחומי השטחים, ונוכח הניסיון השלילי הקודם שנצבר לגבי יסביץ' בקיום תנאי כניסה שנקבעו לה ובניסיון להערים על משטרת הגבולות.
אמש (א') דן הרכב השופטים מצא, חיות ועדיאל בבקשת רשות הערעור, ובדיון המליץ לפרקליטתה של יסביץ', עו"ד יעל ברדה, להסכים לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור. השופטים קיבלו, כאמור, את הערעור וביטלו את החלטתה של השופטת קובו.
השופטים הורו להחזיר את התיק לשופטת קובו, שתדון בעתירה מחדש נוכח החומר שלא היה מונח בפניה, בדבר העבר ה"בעייתי" של יסביץ' בישראל.
העתירה של יסביץ' מתקבלת בתנאי שלא תיכנס לשטחים
ביום ה' האחרון, קיבלה השופטת אסתר קובו את העתירה המינהלית שהגישה יסביץ' נגד החלטת שר הפנים שלא להתיר לה להיכנס לישראל. השופטת קובו קבעה, כי העיתונאית הפרילנסרית תוכל להיכנס לישראל לאחר שהתחייבה להימנע מעימותים עם כוחות הביטחון ולא תשתתף בכל הפגנה שהיא. היא נדרשה להפקיד ערבות עצמית בסך 30 אלף ש"ח, ובכל מקרה, היא לא תוכל להיכנס לתחומי השטחים שמעבר לקו הירוק.
בעתירה המינהלית שהגישה ג'סביץ' באמצעות עו"ד יעל ברדה, נטען כי היא באה לישראל על-מנת לסקר את מחאת השמאל הישראלי נגד גדר ההפרדה. את פעילותה של יסביץ' ב-ISM תירצה עו"ד ברדה בעובדה שהיא מסוג העיתונאים האקטיביים, ובלשונה: "היום העיתונות נראית אחרת. לא מדובר רק בעיתונאים אובייקטיביים, אלא המדיה התרחבה ותפקיד העיתונות הוא אחר. המדובר בעיתונות שותפה פעילה ודעתנית".
לשר הפנים שיקול דעת רחב, אך עדיין נתון לביקורת
השופטת אסתר קובו ציינה בהחלטתה, כי חוק הכניסה לישראל מקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב ואף פוטר אותו מהחובה לנמק את החלטתו. "עם זאת", ציינה, "ככל החלטה מינהלית, שיקול הדעת של הרשות נתון לביקורתו של בית המשפט על-פי עילות הביקורת של המשפט המינהלי".
"לאחר שעיינתי בחומר החסוי מצאתי, בנסיבות העניין, כי לפני הרשות עמדו ראיות מינהליות כאלה שניתן היה לסמוך עליהן החלטת סירוב לפחות כדי למנוע ממנה כניסה לתחומי הרשות הפלשתינית. ואין בדברים כדי להטיח בעותרת שהיא לכשעצמה מהווה סיכון ביטחוני לתושבי מדינת ישראל. הדגש בהחלטתי הוא מהחשש, שלא ביודעין, תנוצל העותרת על-ידי גורמים עוינים לקידום מטרות טרוריסטיות".
השופטת קובו הדגישה, כי "בהתחשב בהיקפו הרחב של שיקול הדעת הנתון למשיבים, ועל יסוד הראיות המנהליות שהיו בפניהם, ההחלטה איננה חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות של בית משפט זה".
"עם זאת סבורה אני כי ככל החלטה מנהלית היא צריכה להיות מידתית. עילת המידתיות כמו הסבירות עוסקת באיזון בין המטרות שהרשות מעוניינת להשיג הראויות לכשעצמן לבין האמצעי שנבחר להשגתן... בהתחשב במקצועה של העותרת כי בשלב הזה לא ראוי לשלול את כניסתה לחלוטין למדינת ישראל והשארתה בחדר המסורבים, שכן בתחומי המדינה פוטנציאל הסיכון קטן עד כדי אפסי".
בר"מ 7697/04 מדינת ישראל נ' אווה יסביץ'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה