בג"צ אילץ לאחרונה את מנכ"ל חברת לור"ם להתפטר מתפקידו לאחר שרמז לו כי כך כדאי לו לנהוג, במסגרת דיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון שהובאה בפניו בנושא.
בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, שנכתב על-ידי המשנה לנשיא השופט אליהו מצא, אליו הצטרפו השופטים בייניש וגו'ובראן, קבע בג"צ כי יש להדיח את מנכ"ל החברה הממשלתית לור"ם יעקב אטרקצ'י, ולולא התפטר לפני כשבועיים בעקבות ביקורת קשה של בית המשפט אף היה מורה למדינה להדיחו. באופן חריג אף הטיל בית המשפט על המנכ"ל אטרקצ'י הוצאות אישיות בסך 50,000 ש"ח.
שופטי בג"ץ מצא, בייניש וג'ובראן בפס"ד תקדימי עמדו על כך שתופעה, כעולה במקרה המתואר בעתירה, בה נושא משרה מתנכל לעובד אשר התריע על מעשי שחיתות, מעידה על: "כשל ניהולי חמור בניהול ועל חריגה מגדר הנורמה המחייבת נושאי משרה מסוגו של המשיב 4".
התנועה עתרה בנובמבר 2000 לבג"צ, כנגד ראש הממשלה, שר הבינוי והשיכון ומנכ"ל החברות הממשלתיות. במרכז עתירתה של התנועה עמדה דרישה להדחת יעקב אטרקצ'י מנכ"ל החברה הממשלתית לפיתוח לוד רמלה (לור"ם) וזאת בשל התנכלויות לחשב החברה לאחר שהתלונן בפני מבקר המדינה על חשדות למעשי שחיתות בחברה. אטרקצ'י נחשב בעבר למקורבו הפוליטי של בנימין נתניהו.
בעתירתה טענה התנועה לאיכות השלטון, כי אטרקצ'י כמנכ"ל לור"ם התנכל שוב ושוב לחשב החברה גדעון פרוז'נסקי, ובסופו של דבר אף הביא לפיטוריו מן החברה. התנועה טענה, כי מסכת התנכלויות זו באה מיד לאחר, ובעקבות פנייתו של החשב למבקר המדינה ולמשטרה, פניה שכללה העברת חומר רב בדבר חשדות לשחיתות, אשר במרכזם, לטענת התנועה לאיכות השלטון, עומדים בכירים בהנהלת החברה ובכללם המנכ"ל.
מסכת ההתנכלויות שכללה בין היתר נטילת רוב סמכויותיו של חשב החברה, שלילת מחשבו האישי לקיחת מפתחות משרדו ועוד, נבחנה ע"י מבקר המדינה אשר הוציא צו לביטול פיטוריו של החשב וזאת תוך שהמבקר קובע כי העילה לפיטורין ולמהלכים הפוגעים בחשב החברה הנה הגשת התלונה.
משבדק מבקר המדינה את טענות החשב, קבע כי פיטוריו נבעו מכך שפעל לגלוי מעשה שחיתות. מבקר המדינה אף פירסם החלטתו בדוח מבקר המדינה.
בעקבות עתירת התנועה ובמסגרת ההליכים נקבע, כי תמונה בודקת מטעם המדינה אשר תבחן את אחריות מנכ"ל החברה וסגנו למסכת ההתנכלויות. גורמי החברה סרבו לשתף פעולה עם הבודקת וביקשו להפסיק את הבדיקה. בתגובה לכך ציינה פרקליטות המדינה בפני בג"צ, כי מהלכי החברה נועדו להתחמק מהבדיקה: "התמונה המצטיירת מחוסר שיתוף הפעולה של החברה עם הליך הבדיקה לכל אורך הדרך ועד לעצם היום הזה… היא כי החברה מסרבת להשלים עם הליך הבדיקה ועושה כל מאמץ לדחות את הקץ... ".
דוח הבדיקה הושלם לקראת נובמבר 2003 לאחר שנתיים וחצי של עבודה מאומצת ובמקביל, עיכובים מצד חברת לור"ם והעומדים בראשה והוגש לרשות לחברות ממשלתיות.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, ממצאי הדוח מבססים את הנטען בעתירה ותומכים בממצאיה ובדוח מבקר המדינה. מן הדוח עולה ביתר שאת, כי נגרם נזק כספי כבד לחברה עקב התנהלות מנכ"ל החברה, אטרקצ'י וצבי שרון סמנכ"ל הכספים, והוקדשו פרקים נכבדים לדווחים כוזבים, חוזרים ונשנים שלהם לדירקטוריון החברה ולגורמים המוסמכים על-פי חוק, ומעשים נוספים, שלטענת התנועה לאיכות השלטון, פגעו קשות בתפקוד החברה אגב התנכלות לעובד אשר התריע על מעשי השחיתות. הדוח גם מתאר דיווחים שקריים של אטרקצ'י לדירקטוריון החברה, שנועדו להכפיש את החשב בעיניהם.
בנוסף, פורסם דוח מבקר המדינה על איגודים בו הוקדש פרק שלם ללור"ם כאשר הנושאים המועלים בו מקורם בתלונות אותן הגיש חשב החברה אשר הובילו למסכת ההתנכלויות העומדת בלב העתירה.
הדוח סוקר שורה ארוכה של ליקויים בעבודת מנכ"ל לור"ם, שמשמעותם, לטענת העותרת, נזק מתמשך והולך לקופת החברה בהיקף של מליוני שקלים. הביקורת מתארת תמונה קשה ביותר של מנכ"ל הנוזק בחברה תוך כדי הפרת נהלי החברה, הטעיית הדיקטוריון, פעם אחר פעם, התקשרויות עם "יועצים" מקורבים ומקושרים פוליטית שמשמעותן נזקים והפסדים כבדים לחברה.
יצויין, כי יעקב אטרקצ'י היה עד ערב מינויו לתפקיד מנכ"ל לור"ם, חבר מרכז ליכוד, ונחשב עד היום לגורם בעל כוח והשפעה במרכז הליכוד. בעבר נמנה על מקורבי שר האוצר נתניהו שסירב, לטענת העותרת, להדיחו למרות שהכיר בממצאים הקשים.
בדיון האחרון שנערך בעתירה לפני כחודש, הורה בג"צ לשר האוצר לנמק מדוע לא ידיח לאלתר את אטרקצ'י. בית המשפט אף מתח ביקורת על שר האוצר אשר נמנע עד כה מלהדיח את אטרקצ'י. בין היתר השתמש השופט מצא במלים חריפות בהתייחס לפעולותיו של אטרקצי וציין, כי "אבדה הבושה" וכי היה על אטרקצי' "לארוז את חפציו" בבושת פנים וללכת הביתה כבר לפני חודשים ארוכים.
לאחר החלטת בית המשפט אשר הורתה לשר האוצר ולאטרקצ'י עצמו להודיע מדוע לא יסיים את כהונתו לאלתר, נאלץ אטרקצ'י להודיע על התפטרותו, ואילו כעת קבע בית המשפט באופן חד משמעי וחריג, כי כך או כך היה מדיחו באם לא היה מתפטר.
התנועה מציינת, כי בכך נוצר תקדים לפיו מנהל אשר מתנכל לעובד אשר התריע על מעשי שחיתות בגוף ציבורי משלם מחיר אישי כבד, הן הדחה מתפקידו והן הוצאות כספיות אישיות כבדות בסך 50,000 שקל.
את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד כלב, שרגא ומידד-לוזון ואילו את החברה ונושאי המשרה שלה ייצגו עו"הד גלינקא ובנקל. ניתן ביום 19/8/04
בג"צ 8501/00, התנועה למען איכות השלטון נ' שר הבינוי והשיכון ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה