אירופה נכנסת לחורף עם מאגרי גז מדולדלים: המחיר זינק ב-150% בתוך שנה

אירופה מתקרבת לעונת החורף כאשר מאגרי הגז שלה נמצאים ברמה נמוכה משמעותית מהמקובל בשנים האחרונות, ומחירי האנרגיה מטפסים לרמות שמגבירות את הלחץ הן על הכלכלה והן על הממשלות. לפי נתוני Gas Infrastructure Europe שצוטטו בסוכנות הידיעות רויטרס (יום ה', 17.9.26), מתקני האחסון באיחוד האירופי מלאים כיום ב-69% בלבד, לעומת ממוצע של 85% בתקופה המקבילה בחמש השנים האחרונות.

גרמניה והולנד, המחזיקות יחד בכ-35% מכושר אחסון הגז של האיחוד, מפגרות במיוחד בקצב מילוי המאגרים. לפי רויטרס, מחירי האנרגיה הגבוהים בעקבות השיבושים הקשורים למלחמה בין ארצות הברית וישראל לאירן הרתיעו חברות פרטיות מרכישת גז וממשלות מאכיפה נוקשה של יעדי האחסון הלאומיים.

ההנחה שעמדה מאחורי הדחייה הייתה שהמלחמה באירן, שהחלה בסוף פברואר, תסתיים במהירות, מחירי האנרגיה ירדו ואז ניתן יהיה למלא מחדש את המאגרים במחירים נוחים יותר. אלא שככל שהחורף מתקרב, ההימור הזה הופך למסוכן יותר.

"כל חודש שבו אירופה דוחה את מילוי המאגרים מגביר את הלחץ על המחירים ככל שמתקרבים לשיא צריכת החורף", אמר לרויטרס ג'ונתן שרואר, אסטרטג ביוניקרדיט.

מחיר הגז האירופי הסיטונאי עומד על כ-81 אירו למגה-ואט שעה, שהם כ-93 דולר, זינוק של 150% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המחיר כבר גבוה מהתרחיש השלילי ששימש את הבנק המרכזי האירופי בתחזיותיו. מורגן סטנלי העריך כי בהתאם למזג האוויר, המחיר עשוי אף להגיע ל-100 אירו למגה-ואט שעה.

הבעיה אינה מוגבלת לגז. מחירי הנפט בעולם עלו מעל 100 דולר לחבית בעקבות ההסלמה במזרח התיכון. מחירי הבנזין ברחבי האיחוד האירופי גבוהים ב-24% לעומת שנה קודם לכן, מחיר הסולר עלה ב-38%, בין היתר על-רקע הפגיעות האוקראיניות בתשתיות האנרגיה הרוסיות, ומחירי הדלק הסילוני יותר מהוכפלו.

החשש המרכזי הוא שחורף קר, אפילו אם לא יהיה קיצוני, ירוקן חלק גדול ממאגרי הגז ויחייב את אירופה לבצע רכישות גדולות לצורך מילויים מחדש ב-2027. ג'ק שארפלס ממכון אוקספורד ללימודי אנרגיה אמר כי גם בחורף קר רגיל עלולים המאגרים להתרוקן במידה ניכרת. במקרה כזה, הצורך לייבא כמויות גדולות של גז טבעי נוזלי עלול לשמור על שוק ה-LNG העולמי הדוק גם בחודשים שלאחר החורף.

המשמעות עבור האינפלציה עלולה להיות ממושכת במיוחד. מחקר של הבנק המרכזי של איטליה שפורסם ביוני מצא כי זעזועים במחירי הנפט נוטים להשפיע על האינפלציה לפרק זמן קצר יחסית, בעוד זעזועים במחירי הגז מייצרים השפעה חזקה ומתמשכת יותר וחודרים גם למדדי אינפלציית הליבה שבהם מתמקד הבנק המרכזי האירופי.

על-רקע זה, משקיעים בשווקים הפיננסיים מעריכים כי הבנק המרכזי האירופי עלול להידרש לעוד שלוש או ארבע העלאות ריבית, לרמה שתכביד באופן ממשי על הצמיחה באמצעות ייקור האשראי, צמצום הצריכה והרתעת השקעות. הבנק כבר העלה את הריבית בשבוע שעבר, ובכיריו הזהירו כי ייתכן שיידרשו העלאות נוספות אם הלחץ מצד מחירי האנרגיה לא ייחלש.

"עכשיו תשומת הלב שלי מופנית פחות למחירי הנפט והדלק, ויותר ויותר למחירי הגז והחשמל", אמר חבר מועצת הבנק המרכזי האירופי פטר קז'ימיר.

לפי כלכלנים שצוטטו ברויטרס, הענפים הפגיעים במיוחד להתייקרות הם חברות התעופה, התעשיה הכימית, יצרניות הרכב וחומרי הבנייה. מנגד, חברות אנרגיה, חברות שירותים ציבוריים ובנקים עשויים ליהנות מהמצב, אף שריבית גבוהה יותר עלולה לפגוע בצמיחת האשראי.

הלחץ הכלכלי כבר מחלחל לזירה הפוליטית. בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה ובעלת תעשיה עתירת אנרגיה במיוחד, מפלגת AfD ניצחה בשבוע שעבר בבחירות במדינה אחת, לאחר שקראה במסגרת מצעה לשלום עם מוסקבה ולחידוש חוזים לאספקת גז רוסי זול. הישגים נוספים של המפלגה בבחירות ברמת המדינות עלולים להגביר את הלחץ על הקנצלר פרידריך מרץ, בעוד ממשלתו שוקלת צעדים יקרים להורדת מחירי הדלק.

גם באיטליה הממשלה מנסה להקל על הציבור. הקואליציה השמרנית הודיעה כי בכוונתה לבטל החל מהשנה הבאה את מס הרכב על 14.5 מיליון מכוניות ואופנועים, במהלך שעלותו יותר מ-2 מיליארד אירו. זאת נוסף על הפחתת הבלו על סולר, שכבר עלתה למדינה 2.8 מיליארד אירו.

אלא שצעדים רחבים מסוג זה עלולים להכביד עוד יותר על החוב הציבורי. שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הזהיר כי סבסוד גורף גם למי שאינם זקוקים לו אינו חיסכון אמיתי, משום שבסופו של דבר הממשלה נדרשת לממן אותו.

בהשוואה למשבר האנרגיה שפרץ לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, מצבה של אירופה כיום טוב יותר בכמה היבטים: מדינות היבשת גיוונו את מקורות האנרגיה שלהן, ושוק עבודה רך יותר מצמצם את יכולתם של עובדים לדרוש העלאות שכר שיזינו את האינפלציה. עם זאת, מאגרי הגז הנמוכים והמחירים הגבוהים מותירים את אירופה תלויה במידה רבה במזג האוויר בחורף הקרוב, כאשר חורף קר עלול להחריף הן את הלחץ הכלכלי והן את הלחץ על הממשלות.