הכנסת מקדמת: עסקים עד 9 מיליון שקל יוגנו מתובענות ייצוגיות

הוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה החליטה לקדם בנפרד שניים מהשינויים המשמעותיים ברפורמה בתובענות הייצוגיות: הגנה מפני הגשת תובענה ייצוגית לעסקים שמחזורם השנתי אינו עולה על 9 מיליון שקל, וחובת פנייה מוקדמת לנתבע בשורה של הפרות לפני פתיחת ההליך בבית המשפט. הסעיפים שפוצלו יובאו לקריאות שנייה ושלישית, כפוף לאישור הפיצול במליאת הכנסת.

לפי הנוסח שקידמה (16.9.26) הוועדה, "עסק קטן" יוגדר כעסק שמחזור העסקות השנתי שלו בשנה שקדמה להגשת התביעה אינו עולה על 9 מיליון שקל. משמעות ההסדר היא שלא יהיה ניתן להשתמש נגד עסקים אלה במנגנון של תובענה ייצוגית, אף שהפרת החוק עצמה לא תהפוך למותרת וניתן יהיה לפעול נגדה באמצעי אכיפה אחרים.

60 יום לפני בית המשפט

השינוי השני קובע חובת פנייה מוקדמת לנתבע לפני הגשת תובענה ייצוגית בעילות מסוימות. לאחר משלוח הפנייה יידרש התובע להמתין 60 יום ולאפשר לעסק לתקן את ההפרה. תובענה שתוגש בלי פנייה מוקדמת במקום שבו החוק מחייב אותה - תימחק בידי בית המשפט.

החובה אמורה לחול, בין היתר, על הפרות הנוגעות לאי-קיזוז משקל אריזות, משלוח דברי פרסומת, סימון טובין, הצגת מחיר ליחידת מידה וחלק מהוראות הנגישות בשירות. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הסביר כי לשיטתו יש "הגינות בסיסית" בדרישה לתת לעסק אפשרות לתקן הפרה לפני שמוגשת נגדו תובענה ייצוגית.

הרפורמה מקודמת בהצעת חוק ממשלתית שהממשלה אישרה כבר ביולי 2024. הדיונים הנוכחיים מתקיימים במסגרת ההכנה לקריאות שנייה ושלישית, בתקופת פגרת הבחירות.

חשש שעסקים יישארו ללא הרתעה

לצד התמיכה מצד נציגי העסקים נשמעה בדיון ביקורת חריפה מצד הייעוץ המשפטי. עו"ד אלעזר שטרן, סגן היועץ המשפטי של הוועדה, הזהיר כי חסימה מוחלטת של תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים עלולה ליצור תמריץ שלילי. לדבריו, גם עסק בעל מחזור מצומצם עשוי לגרום נזק לקבוצה גדולה - למשל בתחום הפרטיות, איכות הסביבה או מכירת מזון מסוכן - בעוד שלרשויות האכיפה אין בהכרח יכולת לטפל בכל המקרים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שטרן הציע לשקול מנגנון חריגים ואף לקבוע את ההסדר כהוראת שעה שתיבחן מחדש לאחר תקופת ניסיון. רוטמן דחה את הטענה שלפיה ללא תובענה ייצוגית לא תהיה אכיפה, ואמר כי למדינה עומדים כלים נוספים נגד עסקים שמפרים את הדין.

גם חובת הפנייה המוקדמת מעוררת קושי משפטי מסוג אחר. לפי הייעוץ המשפטי של הוועדה, תובענה ייצוגית נועדה להגן על קבוצה רחבה שאינה מיוצגת באופן אישי, ופנייה שמתנהלת לפני כניסת בית המשפט לתמונה עלולה לאפשר לתובע ולעסק להגיע להסדר פרטי שאינו מגן על כלל הנפגעים. כדוגמה הוצג מצב שבו גוף נתבע משלם למבקש סכום כדי לסיים את המחלוקת בעוד ההפרה כלפי יתר הציבור נמשכת.

העסקים דרשו רף גבוה יותר

מנגד, נציגי המגזר העסקי טענו כי גם הרף של 9 מיליון שקל נמוך מדי. נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן ביקש להעמידו על 20 מיליון שקל, ונשיא להב, עו"ד רועי כהן, טען כי זהו הרף שנקבע לעסק קטן בהקשרים אחרים וכי תובענה בסכומים גבוהים עלולה לשתק פעילות עסקית. נציג משרד הכלכלה אמר כי ההצעה המקורית של המשרד ביקשה להגן על עסקים שמחזורם עד 20 מיליון שקל.

מנגד, נציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות הזהירו מפני פגיעה באחד מכלי האכיפה המרכזיים בתחום הנגישות. אלכס פרידמן, יו"ר "נכה לא חצי בן-אדם", טען כי לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אין די משאבים להתמודד עם כלל ההפרות וכי גם רף של 9 מיליון שקל גבוה מדי כאשר מדובר בהפרות נגישות מהותיות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מסרה כי כ-60% מהתובענות הייצוגיות מסתיימות בהסתלקות, אך הדגישה שאין משמעות הדבר שכולן תביעות סרק. לדבריה, רבות מהן עוסקות בהפרות בעלות ערך כספי נמוך יחסית לכל נפגע, שהן בדיוק מסוג המקרים שלשמם נועד מנגנון התובענה הייצוגית.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

רוטמן אמר בסיום הדיון כי מבחינתו היה מקום לצמצם עוד יותר את החריגים, אך קיבל את הדרישה ששינויים עתידיים ברשימת העילות המחייבות פנייה מוקדמת יהיו כפופים לאישור ועדת החוקה. לדבריו, "החוק הזה והדיון הזה הוא הוכחה שאפשר לשתף פעולה ולהגיע להסכמות רחבות למען העסקים הקטנים".