בית המשפט העליון פסל לחלוטין את הנוהג המאפשר לנציגי מפלגות בקלפיות לדווח למטותיהם על הגעת אזרחים להצביע. פסק הדין המכריע קבע כי איסוף המידע במטרה להמריץ מצביעים פוגע בפרטיות ומנוגד לעקרון חוקיות המינהל.
ההחלטה התקבלה בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית (בג"ץ 60697-08-26, בג"ץ 18583-09-26, בג"ץ 18881-09-26, בג"ץ 20285-09-26, בג"ץ 20564-09-26). השופטת יעל וילנר כתבה את חוות הדעת המרכזית, ואליה הצטרפו בהסכמה השופט אלכס שטיין והשופט חאלד כבוב. השופטים הפכו את הצו על-תנאי לצו מוחלט, וביטלו את החלטת ועדת הבחירות המרכזית מספטמבר 2026.
השופטת וילנר קבעה כי הפרקטיקה פסולה בשל היעדר הסמכה חוקית מפורשת להעברת הנתונים החוצה מתוך הקלפי. בית המשפט הדגיש כי העברת המידע מהווה הפרה ישירה של חוק הגנת הפרטיות. פסק הדין קבע כי ועדת הבחירות המרכזית אינה מוסמכת לאשר לנציגי המפלגות לנהוג בדרך זו בהיעדרה של חקיקה ראשית המעניקה סמכות ברורה.
בעקבות הכרעת בג"ץ, נציגי המפלגות לא יורשו להעביר בזמן אמת מידע על מימוש זכות ההצבעה של האזרחים למטות. העתירות הוגשו על-ידי סיעת הליכוד, עורך הדין שחר בן-מאיר, מפלגת המילואימניקים, התנועה למען איכות השלטון בישראל, וארגון בוחרים בישראל, אשר התנגדו להחלטת הוועדה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה