נתניהו מבקש לזמן את מנדלבליט לעדות במשפטו - ימים ספורים לפני הבחירות

סנגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקשים לזמן לעדות במשפטו את מי שהיה אחד האנשים המרכזיים בקבלת ההחלטות שהובילו לפתיחת החקירות ולהגשת כתב האישום נגדו - היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. בבקשה שהוגשה (יום ה', 17.9.26) לבית המשפט המחוזי בירושלים, וחתומה בידי עו"ד נועה מילשטיין בשם ראש הממשלה, מתבקש בית המשפט להוציא צו לזימונו של מנדלבליט כעד מטעם ההגנה.

לפי הבקשה, ההגנה מבקשת לשמוע את מנדלבליט ב-11 באוקטובר, ב-12 באוקטובר ובמהלך הימים 18-22 באוקטובר. במסמך עצמו נכתב 11.10.2026, אך בשני המועדים האחרים מופיעה השנה 2016. מאחר שהבקשה מוגשת כעת והדיונים נוגעים להמשך המשפט ב-2026, נראה שמדובר בטעות סופר במסמך ושכוונת ההגנה היא למועדים באוקטובר השנה. בשלב זה מדובר במועדים שמבקשת ההגנה ולא בהחלטה סופית של בית המשפט.

לעיתוי העדות המבוקשת יש משמעות ציבורית ברורה: הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ליום שלישי, 27 באוקטובר 2026. המשמעות היא שהמועד הראשון המבוקש לעדות חל 16 ימים לפני הבחירות, 12 באוקטובר חל 15 ימים לפניהן, ואילו רצף הדיונים המבוקש בין 18 ל-22 באוקטובר מסתיים חמישה ימים בלבד לפני פתיחת הקלפיות.

אם הבקשה תאושר, עדותו של מנדלבליט עשויה אפוא להישמע ממש בשבועות האחרונים של מערכת הבחירות, כאשר נתניהו עצמו עומד בראש הליכוד ומתמודד בבחירות. מבחינה משפטית מדובר בעדות במסגרת פרשת ההגנה, אך מבחינת לוח הזמנים היא תמקם במרכז סדר היום הציבורי, בסמיכות רבה ליום הבחירות, את שאלות אופן פתיחת החקירות וקבלת ההחלטות שהובילו למשפט.

משפט נתניהו מתנהל מאז מאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים. נתניהו עומד לדין בתיקים 1000, 2000 ו-4000: בתיקים 1000 ו-2000 מיוחסות לו עבירות מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 מיוחסות לו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. לצדו נאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בתיק 4000 וארנון מוזס בתיק 2000. נתניהו כפר לאורך ההליך באישומים נגדו.

עדותו של נתניהו עצמו הסתיימה ב-24 ביוני השנה, לאחר תקופה ממושכת של עדות וחקירה נגדית, וההליך נמצא כעת בשלב שבו נשמעים עדי הגנה נוספים. כבר קודם לכן הודיעה ההגנה כי בכוונתה לזמן גם את מנדלבליט, בין היתר כדי לחקור אותו בסוגיית האישורים שניתנו לפתיחת החקירות נגד ראש הממשלה.

חלקו של מנדלבליט בפרשה הוא מהותי במיוחד. סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש ממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, וכי כתב אישום נגד ראש ממשלה מוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים. מנדלבליט כיהן בתפקיד לאורך התקופה שבה התפתחו הבדיקות והחקירות בתיקי האלפים.

סוגיית האישורים לחקירה הפכה כבר בתחילת המשפט לאחד מקווי המחלוקת בין ההגנה לתביעה. לאחר שסנגורי נתניהו דרשו לקבל את האישורים, הורה בית המשפט לפרקליטות למסור להם את המסמכים הרלוונטיים. במסגרת ההתדיינות הגישה המדינה גם מזכר של מנדלבליט שבו פורטו, לפי הודעת הפרקליטות, ההסכמות שנתן בזמן אמת לפעולות הבדיקה והחקירה. מנדלבליט טען כי אישר אישית את החקירות וליווה אותן, בעוד ההגנה העלתה טענות ביחס לאופן מתן האישורים, תיעודם והיקפם.

מנדלבליט היה גם מי שקיבל את ההכרעה הסופית בשאלת העמדתו של נתניהו לדין. לאחר הליכי החקירה והשימוע הוא החליט בנובמבר 2019 להעמיד את נתניהו לדין בתיקים 1000, 2000 ו-4000, ובינואר 2020 הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה כללה מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000 ושוחד לצד מרמה והפרת אמונים בתיק 4000.

זימונו כעת לעדות עשוי לאפשר לסנגורי נתניהו להפנות אליו ישירות שאלות על הליך אישור החקירות ועל תהליך קבלת ההחלטות בתקופה שבה עמד בראש מערכת התביעה. עצם הגשת הבקשה אינה קובעת שנפל פגם כלשהו בחקירות או בהחלטות מנדלבליט - אלה טענות שההגנה מבקשת לברר במסגרת פרשת ההגנה, ושבית המשפט יצטרך להכריע במשמעותן במסגרת ההליך כולו.