ארה"ב הגבירה את הלחץ על ממשלת עירק ודורשת ממנה להשלים את המהלך לריכוז הנשק בידי המדינה ולמנוע מהמיליציות החמושות לפעול נגד מדינות שכנות. לפי מקורות שדיברו עם אל-ערביה, וושינגטון הזהירה את בגדד כי אם לא תחול התקדמות ממשית, היא עשויה לנקוט צעדים כלכליים - ובהם פגיעה מחודשת במשלוחי הדולרים למדינה.
ממשלת עירק השיבה, לפי הדיווח, כי תפעל לריכוז הנשק באמצעות "צעדים מחושבים" ותנסה להימנע מעימות פנימי עם הארגונים החמושים. האיום האמריקני טרם אושר בפומבי בידי הבית הלבן, מחלקת המדינה או משרד האוצר, ולכן בשלב זה יש לראות בו דיווח המבוסס על מקורות ולא הודעה רשמית.
הפעם הדרישה רחבה יותר
עצם הדרישה לפרק את המיליציות הפרו-אירניות מנשקן אינה חדשה. ממשלת ראש הממשלה עלי א-זיידי התחייבה בפני וושינגטון להביא את הנשק הכבד לשליטת המדינה עד סוף ספטמבר, אך כמה מהארגונים החמושים החזקים בעירק מסרבים להתפרק מנשקם ודורשים תחילה יציאה מלאה של הכוחות האמריקניים.
החידוש בדיווח הנוכחי הוא החיבור הישיר בין פירוק המיליציות לבין מניעת תקיפות נגד מדינות שכנות. מבחינת וושינגטון, לא די בכך שהממשלה תצהיר כי הנשק יוכפף למדינה - עליה גם להוכיח כי שטח עירק אינו משמש בסיס לתקיפות אזוריות.
הדרישה קיבלה משנה תוקף לאחר תקיפת צינור הנפט הסעודי מזרח-מערב. לפי דיווחים קודמים, כלי הטיס הבלתי מאוישים ששימשו בתקיפה יצאו משטח עירק. בעקבות האירוע פתחה בגדד במבצע לאיתור האחראים ואף סגרה את מעבר הגבול שלמג'ה עם אירן כאמצעי ביטחוני.
נשק הדולר כבר הופעל
האיום האמריקני משמעותי משום שאינו תאורטי. באפריל עצרה ארה"ב משלוח של כ-500 מיליון דולר במזומן לעירק והקפיאה חלק משיתוף הפעולה הביטחוני עם בגדד. הצעד נועד ללחוץ על הממשלה לפעול נגד המיליציות הנתמכות בידי אירן.
משלוחי המזומנים חודשו בקיץ לאחר חודשים של הקפאה. גורמים עירקיים אישרו אז כי המטוסים הנושאים דולרים שבו להגיע לבגדד לאחר שהממשלה הסכימה להחמיר את הפיקוח על זרימת המטבע לאירן ולארגונים החמושים.
הדולרים אינם סיוע אמריקני. מדובר בכספים השייכים לעירק ומקורם בהכנסות הנפט שלה, אך חלק גדול מהם מוחזק במסגרת חשבונות הקשורים לבנק הפדרלי של ניו-יורק. לכן לארה"ב יכולת מעשית לעכב את העברתם וליצור לחץ כבד על מערכת המטבע העירקית.
פגיעה בדולר עלולה לטלטל את הכלכלה
כל הגבלה מחודשת על משלוחי המזומנים עלולה להשפיע במהירות על שער הדינר, על מחירי היבוא ועל זמינות הדולרים בשוק המקומי. עירק תלויה בהכנסות הנפט במטבע זר, והדולר ממלא תפקיד מרכזי במסחר, ביבוא ובשוק החליפין.
הפסקת המשלוחים הקודמת לא עצרה את כל זרימת הדולרים לעירק, משום שהעברות אלקטרוניות לצורכי מסחר נמשכו, אך היא שימשה מסר פוליטי וכלכלי חריף והמחישה את מידת התלות של בגדד בוושינגטון.
האפשרות לחזור ולפגוע במשלוחי המזומנים מעניקה לארה"ב מנוף משמעותי במיוחד בתקופה שבה הממשלה העירקית מנסה לשמור על יציבות פנימית ובמקביל לצמצם את השפעת הארגונים המזוהים עם אירן.
א-זיידי בין וושינגטון למיליציות
ראש הממשלה א-זיידי ניצב כעת בפני מבחן קשה. מצד אחד, ארה"ב דורשת צעדים ממשיים ולא התחייבויות בלבד. מצד אחר, כמה מהמיליציות משולבות עמוק במבנה הפוליטי והביטחוני של עירק ומחזיקות עשרות אלפי לוחמים, נשק כבד ומקורות הכנסה עצמאיים.
ניסיון לפרקן בכוח עלול לגרור עימות פנימי. הימנעות מפעולה, לעומת זאת, עלולה להביא להחרפת הלחץ האמריקני ולפגיעה כלכלית.
המתח החריף בעקבות המלחמה האזורית, כאשר מיליציות עירקיות המזוהות עם אירן שבו לפעול נגד יעדים אמריקניים וסעודיים. מבחינת ממשל טראמפ, עירק נדרשת להוכיח כי היא מדינה ריבונית המסוגלת לשלוט בשטחה ולא לאפשר לארגונים חמושים לנהל מדיניות חוץ עצמאית.
לחץ כפול על ההשפעה האירנית
האיום משתלב במערכה כלכלית רחבה יותר שמנהלת ארה"ב נגד רשתות המימון האירניות. וושינגטון כבר הטילה עיצומים חדשים על בנקים וחברות המסייעים לטהרן לעקוף את המגבלות, ובמקביל דרשה מעירק להצטרף למאבק בגורמים המעבירים כספים לאירן.
כעת נראה שהממשל מחבר בין שני המישורים - הכספי והביטחוני. אם בגדד לא תמנע מהמיליציות לפעול מחוץ לגבולותיה, היא עלולה לשלם מחיר גם בגישה למטבע האמריקני.
עבור עירק, המשמעות ברורה: ארה"ב אינה רואה עוד בריכוז הנשק סוגיה פנימית בלבד. מבחינת וושינגטון, יכולתה של הממשלה לשלוט במיליציות הפכה למבחן ביחסיה עם ארה"ב ולתנאי אפשרי להמשך הזרמת הדולרים שעליהם נשענת הכלכלה העירקית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה