עומאן קוראת למדינות המפרץ להקים נתיבי יצוא גז שיעקפו את הורמוז

המאמצים לפתור את משבר מצר הורמוז עוברים משלב של משא-ומתן בלבד גם לחשיבה על שינוי ארוך טווח של מפת תשתיות האנרגיה במפרץ. עומאן דחתה את המפגש האזורי שתוכנן להתקיים (ב', 14.9.26) בסלאלה בין אירן למדינות המפרץ, ובמקביל קרא שר האנרגיה והמינרלים העומאני סאלם אל-עופי לפתח נתיבים חלופיים ליצוא גז טבעי נוזלי שאינם תלויים במצר.

הדחייה היא מכה למאמץ של מסקט להביא להסכמה אזורית על הסדרת השיט. שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי הודיע כי המפגש נדחה כדי לאפשר יצירת הסכמה רחבה יותר. לפי משרד החוץ האירני, סעודיה ביקשה את הדחייה - התפתחות המצטרפת להודעת בחריין כי לא תשתתף בדיונים עם אירן כל עוד לא חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

המהלך המדיני נתקע

המפגש בסלאלה נועד לאפשר לאירן ולעומאן להציג למדינות המפרץ את ההבנות שגיבשו בנוגע למעבר בטוח של כלי שיט בהורמוז. טהרן מבקשת להשאיר לעצמה תפקיד מרכזי בהסדרת התנועה ואף העלתה אפשרות לגבות תשלומים מכלי שיט, בעוד עומאן מתנגדת לכך.

הכוונה לא הייתה להגיע כבר במפגש להסכם חתום, אלא לבחון אם ניתן לגבש מסגרת אזורית שתאפשר הרחבה הדרגתית של השיט. אירן ממשיכה להתנות פתיחה מלאה של המצר בהתקדמות במגעיה עם ארה"ב.

דחיית המפגש מלמדת כי גם בתוך המפרץ אין עדיין הסכמה על האופן שבו יש לנהל את המשבר. חלק מהמדינות מבקשות להגיע במהירות להבנות עם טהרן כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית, בעוד אחרות חוששות שהסדר כזה יעניק לאירן הכרה בזכותה לשלוט למעשה בתנאי המעבר במצר.

עומאן כבר מחפשת דרך לעקוף

על-רקע הקושי המדיני, הציג אל-עופי בכינוס Gastech בבנגקוק כיוון אחר: פיתוח תשתיות שיאפשרו בעתיד ליצואניות הגז במפרץ להגיע לשוק העולמי בלי להסתמך על הורמוז.

הקריאה משמעותית משום שבתחום הנפט כבר קיימות חלופות חלקיות. סעודיה מפעילה את צינור מזרח-מערב המוביל נפט אל ינבוע שבים סוף, ואיחוד האמירויות מפעילה ומרחיבה תשתיות המוליכות נפט אל פוג'יירה שמחוץ למצר. איחוד האמירויות אף הודיעה לאחרונה כי לא תאפשר ליצוא האנרגיה שלה להיות "בן ערובה" של המלחמה והיא מאיצה השקעות בנמלים, בצינורות ובמסדרונות חלופיים.

בגז המצב מסובך הרבה יותר.

אין כיום חלופה אמיתית לגז

כמעט כל הגז הטבעי הנוזלי שמייצאות קטר ואיחוד האמירויות לשווקים הבינלאומיים עובר דרך הורמוז. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, יותר מ-112 מיליארד מ"ק של גז טבעי נוזלי עברו במצר ב-2025 - כמעט חמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי.

בניגוד לנפט, אי-אפשר פשוט להזרים גז טבעי נוזלי בצינור לנמל חלופי. תחילה יש להוליך גז בצינורות, להקים ליד הים מתקני הנזלה יקרים ומורכבים, לבנות מכלי אחסון ולהקים מסופי יצוא המותאמים לאוניות ייעודיות.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה קובעת כי כיום אין נתיב חלופי המסוגל להעביר את יצוא הגז מקטר ומאיחוד האמירויות לשוק העולמי בהיקף המתקרב לזה שעובר בהורמוז. צינור דולפין, המחבר את קטר עם איחוד האמירויות ועומאן, מוגבל בקיבולתו, בעוד מתקני יצוא הגז של עומאן פועלים ממילא כמעט במלוא יכולתם.

לכן משמעות דבריו של השר העומאני רחבה בהרבה מבניית צינור נוסף. מימוש החזון יחייב השקעות של מיליארדי דולרים ויצירת שרשרת יצוא חדשה לחלוטין.

המלחמה חשפה את נקודת התורפה

לפני המלחמה עברו בהורמוז כ-125 כלי שיט ביום, וכחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. בסוף השבוע האחרון עברו בו רק 14 כלי שיט מסחריים הקשורים לסחורות - ארבעה שיצאו מהמפרץ ועשרה שנכנסו אליו - פחות מהממוצע הנמוך ממילא של עשרת הימים האחרונים.

הבעיה החריפה עוד יותר לאחר פגיעת כלי טיס בלתי מאוישים בצינור מזרח-מערב הסעודי - דווקא אחד הנתיבים שנועדו לעקוף את הורמוז. הצינור הושבת זמנית, והחשש הוא שאם התקלה תימשך, מלאי הנפט בנמל ינבוע יספיק לימים ספורים בלבד.

במקביל, התקדמות החות'ים לעבר באב אל-מנדב מקשה גם על השימוש בים סוף כחלופה בטוחה. כך נוצר מצב שבו הן הנתיב הראשי דרך הורמוז והן חלק מהחלופות שנבנו כדי לעקוף אותו נמצאים תחת איום במקביל.

מחירי האנרגיה שוב עולים

השווקים הגיבו מיד להחרפת הסיכון. מחיר נפט מסוג ברנט עלה (ב') בכ-3% לכ-108 דולר לחבית, והנפט האמריקני טיפס לכ-103 דולר. עלויות ההובלה במכליות הגיעו לרמות שיא, וגם מחיר הדלק לאוניות עלה בשל המחסור והסיכון הביטחוני.

המשבר בגז עלול להיות רגיש אף יותר. קטר היא אחת מיצואניות הגז הטבעי הנוזלי הגדולות בעולם, ורוב המשלוחים שלה מיועדים לאסיה. ב-2025 הגיע כ-27% מיבוא הגז הטבעי הנוזלי של אסיה דרך הורמוז.

שיבוש ממושך לפיכך אינו רק בעיה של מדינות המפרץ. הוא יכול להשפיע על מחירי החשמל, התעשיה והדלק באסיה ובאירופה ולחזק את הביקוש למקורות אספקה חלופיים מארה"ב, אפריקה, אוסטרליה ומזרח הים התיכון.

מפת האנרגיה עשויה להשתנות

הקריאה העומאנית מצביעה על שינוי מחשבתי עמוק. במשך שנים התייחסו מדינות המפרץ להורמוז כאל סיכון שיש לנהל באמצעות הגנה צבאית, תיווך מדיני ונתיבי נפט חלופיים מוגבלים. המלחמה הנוכחית מאלצת אותן לשקול אפשרות שהמצר יישאר בלתי יציב לאורך זמן.

אם הגישה הזאת תתבסס, השנים הקרובות עשויות להביא השקעות עצומות בצינורות גז אל חופי עומאן וים סוף, מתקני הנזלה חדשים ונמלי יצוא מחוץ למפרץ.

הדחייה בסלאלה והקריאה לבנות חלופה להורמוז הן לכן שני חלקים של אותה תמונה: עומאן עדיין מנסה לתווך בין אירן לשכנותיה, אבל במקביל מתחילה להיערך לאפשרות שהפתרון האמיתי לתלות בהורמוז לא יימצא סביב שולחן המשא-ומתן - אלא בתשתיות חדשות שיאפשרו למדינות המפרץ לעקוף אותו.