טראמפ משרטט את היום שאחרי: להישאר באירן ולקחת את הנפט

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה (א', 13.9.26) אפשרות שכוחות אמריקניים יישארו באירן גם לאחר סיום המלחמה וכי ארה"ב תשתלט על משאבי הנפט של המדינה. טראמפ השווה את האפשרות למדיניות שנקט ממשלו בוונצואלה וטען כי הכנסות הנפט שם החזירו לארה"ב פעמים רבות את עלויות המלחמה.

טראמפ אמר במהלך ביקור באירלנד כי ארה"ב צפויה בסופו של דבר לצאת מאירן, "אלא אם נחליט להישאר שם ולקחת את הנפט, כפי שעשינו בוונצואלה". בכך הציג הנשיא, לפחות כאפשרות, יעד החורג במידה ניכרת מהמטרות הצבאיות והגרעיניות שעליהן הצהירה וושינגטון עד כה.

לא החלטה - אבל שינוי בשיח

למרות חומרת הדברים, אין בשלב זה אינדיקציה לכך שטראמפ הודיע על החלטת מדיניות סדורה. הוא לא פירט כמה חיילים יידרשו להישאר באירן, אילו שדות נפט עשויים לעבור לשליטה אמריקנית, כיצד תתבצע השליטה או מה יהיה הבסיס המשפטי לכך.

עם זאת, עצם העלאת האפשרות משמעותית. אם הרעיון יתורגם למדיניות, פירוש הדבר יהיה שמעורבות ארה"ב באירן לא תסתיים בהכרח עם הפסקת הלחימה, אלא עשויה להפוך לנוכחות ממושכת שמטרתה גם שליטה במשאבים כלכליים אסטרטגיים.

טראמפ כבר העלה בחודשים האחרונים רעיונות דומים ביחס לאירן. בראיון ביולי הוא טען שהמודל הוונצואלי "ישלם" גם את עלות המלחמה באירן, לאחר שאמר כי ארה"ב כבר החזירה לעצמה לדבריו את עלויות המלחמה בוונצואלה.

מודל ונצואלה

ההשוואה לוונצואלה היא מרכזית בדברי טראמפ. הממשל האמריקני גיבש השנה הסדר המאפשר לארה"ב ולחברות אמריקניות ליהנות מהכנסות והפקה מוגברת במגזר הנפט הוונצואלי, וטראמפ מציג זאת כמודל כלכלי שבו משאבי המדינה מסייעים לכסות את עלויות המעורבות האמריקנית.

לדבריו, ההכנסות שארה"ב קיבלה מן הנפט בוונצואלה כיסו את מחיר המלחמה "פעמים רבות". הוא לא הציג נתונים המאמתים את הטענה, אך השתמש בה כדי להסביר מדוע לדעתו ניתן ליישם גישה דומה גם באירן.

צילום: [צילום: ואחיד סלמי/AP]

אירן היא מקרה שונה לחלוטין מבחינה צבאית, דמוגרפית וגאוגרפית. מדובר במדינה של עשרות מיליוני תושבים, בעלת שטח גדול בהרבה, כוחות מזוינים משמעותיים ורשת של מוקדי כוח ברחבי המדינה. כל ניסיון להחזיק פיזית בשדות נפט אירניים יחייב לפיכך מערך צבאי וביטחוני רחב בהרבה מזה שנדרש להסדר כלכלי בלבד.

טראמפ מעריך שהמלחמה תסתיים השנה

באותה שיחה העריך טראמפ כי המלחמה באירן עשויה להסתיים עוד השנה, אולי לאחר בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב בנובמבר - ואולי עוד קודם לכן. לדבריו, לאחר סיום הלחימה צפויים מחירי הדלק בארה"ב לרדת במהירות.

הנשיא טען גם כי אירן "מתקשרת ללא הרף" ומבקשת להגיע להסכם עם וושינגטון. טהרן הכחישה בעבר טענות דומות מצד טראמפ והציגה את המגעים ככאלה המתנהלים דרך מתווכים ולא כפנייה אירנית חוזרת ונשנית לכניעה או להסדר אמריקני.

טראמפ הדגיש כי יהיה מוכן לקבל רק הסכם שייחשב מבחינתו טוב לארה"ב. הוא לא פירט מה יהיו התנאים הדרושים להפסקת המלחמה.

הנפט במרכז המלחמה

הדברים נאמרים בשעה שמשק האנרגיה הפך בעצמו לאחת מזירות הלחימה המרכזיות. מצר הורמוז ממשיך לפעול באופן מצומצם, כלי שיט הותקפו באזור והמכליות מתקשות לעבור בתנאים רגילים. במקביל נפגע צינור הנפט הסעודי מזרח-מערב, בעוד החות'ים השתלטו על האי פרים בבאב אל-מנדב והגדילו את האיום על נתיב ים סוף.

מחירי הנפט נותרו מעל 100 דולר לחבית, ואילו מחיר הסולר בארה"ב עלה לרמות שיא. הלחץ על שוק האנרגיה הפך לבעיה פנימית עבור טראמפ, במיוחד לקראת בחירות אמצע הקדנציה.

בתנאים אלה, האפשרות להשתלט על חלק מן הנפט האירני אינה רק אמירה על "פיצוי" בגין עלויות המלחמה. אם וושינגטון תשיג שליטה כלשהי על יצוא הנפט האירני, היא תוכל להשפיע ישירות גם על היקף האספקה לשוק העולמי ועל מקורות ההכנסה העיקריים של המשטר.

יעד המלחמה עלול להשתנות

עד כה התמקדה ארה"ב בפגיעה בתוכנית הגרעין, בכוחות הצבאיים האירניים, במשמרות המהפכה ובמקורות המימון של טהרן. בשבועות האחרונים הורחבה המערכה גם נגד מכליות, בנקים ורשתות העוקפות את העיצומים.

דברי טראמפ פותחים אפשרות נוספת: מעבר מהפעלת לחץ על משאבי הנפט לשליטה ישירה בהם.

אם האפשרות הזאת תתקדם מעבר להצהרה, יהיה מדובר בשינוי מהותי במטרות המלחמה. ארה"ב לא תסתפק עוד בהחלשת יכולתה הצבאית והגרעינית של אירן, אלא תבקש לעצב גם את המבנה הכלכלי של המדינה ביום שאחרי.

אלא שבשלב זה זהו עדיין תרחיש שהציג הנשיא - ולא תוכנית מבצעית מאושרת. השאלה המרכזית היא אם מדובר בעוד אמירה טראמפית שנועדה לשפר את עמדת המיקוח מול טהרן, או בהצצה ראשונה לתפיסה אמריקנית חדשה שלפיה הנפט האירני יהיה חלק מן המחיר שאירן תשלם עם סיום המלחמה.