15 דקות מציאות מדומה האטו קוצר ראייה בילדים

רבע שעה ביום במשקפי מציאות מדומה עשויה להאט במידה מסוימת את התקדמות קוצר הראייה אצל ילדים. כך עולה מניסוי קליני אקראי חדש שפורסם ב-JAMA Ophthalmology ובחן מערכת ביתית שמייצרת באמצעות מציאות מדומה טשטוש אופטי מבוקר.

במחקר השתתפו 120 ילדים בני 6-12 עם קוצר ראייה. 60 מהם קיבלו משקפיים רגילים ובנוסף אימון יומי באמצעות מערכת DDVT - Digital Defocus Vision Training - ו-60 קיבלו משקפיים רגילים בלבד. האימון בוצע בבית בהשגחת הורה לאחר הדרכה ראשונית בבית החולים.

פחות התארכות של גלגל העין

המדד המרכזי היה אורך גלגל העין, משום שהתקדמות קוצר ראייה בילדות מלווה בדרך כלל בהתארכות העין. לאחר שישה חודשים התארך גלגל העין בקבוצת האימון ב-0.15 מ"מ בממוצע, לעומת 0.25 מ"מ בקבוצת הביקורת.

הפער בין הקבוצות היה 0.11 מ"מ, עם רווח סמך של 0.07 עד 0.15 מ"מ, והיה מובהק סטטיסטית.

גם המספר התקדם פחות

גם במדידת המספר נרשם פער. בקבוצת המציאות המדומה חלה החמרה ממוצעת של 0.23 דיופטר, לעומת 0.46 דיופטר בקבוצת הביקורת.

הפער בין הקבוצות היה כ-0.23 דיופטר והיה גם הוא מובהק.

מתוך 120 הילדים שהוקצו באקראי, 57 מתוך 60 בקבוצת האימון ו-59 מתוך 60 בקבוצת הביקורת השלימו את המחקר.

איך האימון אמור לעבוד

השיטה מנסה לחקות באופן דיגיטלי עיקרון שכבר נמצא בשימוש בחלק מהטיפולים לשליטה בקוצר ראייה: יצירת טשטוש אופטי מסוג מסוים ברשתית, שאמור לשדר לעין אות המאט את המשך התארכותה.

במקום לייצר את האפקט באמצעות עדשה מיוחדת שנמצאת מול העין במשך שעות, מערכת DDVT מציגה אותו באופן מבוקר בתוך סביבת מציאות מדומה.

החוקרים משלבים בכך את רעיון ה-myopic defocus עם מערכת ביתית שמאפשרת חשיפה קצרה ומוגדרת בזמן.

היתרון האפשרי - טיפול ביתי קצר

כיום קיימות כמה דרכים להאט קוצר ראייה בילדים, ובהן עדשות משקפיים מיוחדות, עדשות מגע, אורתוקרטולוגיה ואטרופין במינון נמוך.

לכל אחת מהגישות יתרונות ומגבלות. עדשות מגע ואורתוקרטולוגיה דורשות טיפול והיגיינה, טיפות דורשות התמדה יומיומית, ועדשות מיוחדות נלבשות בדרך כלל לאורך רוב היום.

מערכת של 15 דקות ביום עשויה להיות נוחה יותר לחלק מהמשפחות - אם תתברר כיעילה ובטוחה לאורך זמן.

אבל הפער אינו גדול

זהו החלק החשוב ביותר בפרשנות.

0.11 מ"מ פחות בהתארכות גלגל העין ו-0.23 דיופטר פחות בהתקדמות קוצר הראייה הם הבדלים מדידים, אבל אינם שינוי דרמטי.

JAMA Ophthalmology עצמו מסכם כי מדובר ב-"small absolute reduction", כלומר הפחתה מוחלטת קטנה.

אין עדיין דרך לדעת אם אחרי שנתיים או שלוש ההבדל יצטבר לפער משמעותי יותר, יישאר דומה או ייעלם.

שישה חודשים הם זמן קצר

קוצר ראייה בילדות מתקדם בדרך כלל במשך שנים. מחקר שנמשך שישה חודשים יכול להראות אות ראשוני של יעילות, אבל אינו מספיק כדי לקבוע אם הטיפול משנה את המסלול ארוך הטווח של המחלה.

גם לא נבדק מה קורה כאשר מפסיקים את האימון: האם העין ממשיכה בקצב איטי יותר, חוזרת לקצב הקודם או מתרחש "אפקט ריבאונד".

זו אחת השאלות המרכזיות למחקרי המשך.

לא דווחו תופעות לוואי שיוחסו לאימון

במהלך ששת חודשי המחקר לא דווחו תופעות לוואי שהחוקרים ייחסו לאימון המציאות המדומה. זהו נתון מעודד, במיוחד כשמדובר בילדים, אבל אינו מוכיח בטיחות ארוכת טווח.

גם שימוש ממושך במשקפי VR בילדים מעלה שאלות על נוחות, כאבי ראש, בחילות, עומס ראייתי והתמדה לאורך שנים - שאלות שמחקר קצר וקטן אינו יכול לפתור לבדו.

המחקר לא היה סמוי

הילדים והוריהם ידעו אם הם מקבלים את טיפול ה-VR.

זהו חיסרון מתודולוגי, משום שהוא יכול להשפיע על התנהגות, התמדה ואף על גורמים אחרים כמו זמן מסך או פעילות מחוץ לבית.

מצד שני, המדד העיקרי - אורך גלגל העין - הוא מדידה אובייקטיבית יחסית ואינו תלוי בדיווח של הילד.

מדוע זה מעניין בישראל

קוצר ראייה שכיח מאוד בקרב ילדים ובני נוער בישראל, ובחלק מהקבוצות שיעורו גבוה במיוחד.

הבעיה אינה רק הצורך במשקפיים. ככל שקוצר הראייה נעשה גבוה יותר, כך עולה בהמשך החיים הסיכון לסיבוכים כגון היפרדות רשתית, גלאוקומה ומקולופתיה הקשורה לקוצר ראייה.

לכן המגמה ברפואת העיניים כיום היא לא להסתפק בתיקון המספר, אלא לנסות להאט את התארכות גלגל העין כבר בילדות.

אם טיפול קצר בבית יוכח לאורך זמן, הוא עשוי להשתלב בעתיד לצד האפשרויות הקיימות.

עדיין לא טיפול שאפשר להמליץ עליו

למרות הכותרת המסקרנת, אין כיום בסיס להמליץ להורים לקנות לילד משקפי מציאות מדומה כדי להאט קוצר ראייה.

הטיפול שנבדק אינו צפייה רגילה ב-VR, אלא מערכת ייעודית שמייצרת דפוס אופטי מבוקר.

אין ראיה שמשחק או סרט רגיל במשקפי מציאות מדומה יוצר את אותו אפקט, וייתכן בהחלט שלא.

גם מערכת DDVT עצמה זקוקה למחקרים גדולים, ארוכים ובאוכלוסיות נוספות לפני שניתן יהיה לשקול שימוש שגרתי.

ניסוי קטן עם אות מבטיח

החוזקה של המחקר היא שמדובר בניסוי אקראי עם מדד עיקרי אובייקטיבי ושיעור השלמה גבוה מאוד. החולשה היא הגודל, ששת חודשי המעקב, המרכז היחיד והיעדר סמיות.

לכן התוצאה אינה "פתרון חדש לקוצר ראייה", אלא הוכחת היתכנות קלינית מבטיחה: אפשר לייצר באמצעות VR אות אופטי בבית ולמדוד בעקבותיו האטה קטנה בהתארכות גלגל העין.