דווקא בשעה שחברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות למשוך כסף, מנוע מרכזי אחד של הענף מאותת על חולשה: קרנות ההון סיכון המקומיות מתקשות לגייס הון חדש. דוח המשקיעים למחצית הראשונה של 2026 של IVC ורשות החדשנות מציג תמונה מורכבת - האטה חריפה בגיוסי הקרנות מצד אחד, אך גם מיליארדי דולרים שכבר גויסו בעבר וממתינים להשקעה, לצד התאוששות בפעילות הגופים המוסדיים בישראל.
במחצית הראשונה גייסו קרנות הון סיכון ישראליות 631 מיליון דולר בלבד. אם הקצב הזה יישמר עד סוף השנה, מדובר בכ-1.2 מיליארד דולר - פחות ממחצית מ-2.5 מיליארד הדולר שגויסו ב-2025, ואף פחות מ-1.6 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, מחברי הדוח מזכירים שגם המחצית הראשונה של 2025 הייתה חלשה יחסית, ורוב הגיוסים הגיעו אז בהמשך השנה.
שלוש קרנות לקחו את רוב הכסף
12 קרנות החלו לפעול במחצית הראשונה של השנה לאחר השלמת סגירה ראשונה או סופית. שלוש מהן לבדן אחראיות לחלק הארי של הסכום: Deep33 גייסה 200 מיליון דולר, StageOne V גייסה 165 מיליון דולר ו-Hetz IV גייסה 140 מיליון דולר. יחד מדובר ב-505 מיליון דולר - כ-80% מכלל הסכום שגויס בקרנות החדשות בתקופה. לפי הערכת IVC, קיימים עוד גיוסים בהיקף של 100-150 מיליון דולר שטרם הוכרזו.
גם כאשר בוחנים את פעילות הגיוס לפי השנה שבה בוצעה בפועל, ולא רק לפי שנת ההקמה של הקרן, התמונה אינה מזהירה. במחצית הראשונה גויסו 731 מיליון דולר, כולל כספים שהגיעו לקרנות שהחלו לפעול בשנים קודמות. הסכום נמוך מזה שנרשם במחצית הראשונה של 2025. במקביל, 26 קרנות ישראליות נמצאות כיום בתהליך גיוס והיעד המצטבר שלהן מתקרב ל-930 מיליון דולר.
המשמעות פשוטה למדי: הקרנות המקומיות אינן עומדות כרגע בפני מחסור מיידי בכסף, אבל אם חולשת הגיוסים החדשים תימשך לאורך זמן היא עלולה להפוך לבעיה בשנים הבאות, ובעיקר עבור חברות צעירות שתלויות יותר במשקיעים ישראלים בשלבים הראשונים לחייהן. הדוח עצמו מדגיש כי ההון שגויס בידי הקרנות המקומיות בשנים 2023-2026 צפוי לממן חלק ניכר מההשקעות בחברות צעירות בשנים הקרובות.
8.07 מיליארד דולר עדיין בקופה
וכאן מגיע הצד המרגיע יותר של התמונה. לפי המודל של IVC, לקרנות הישראליות נותרו בסוף המחצית הראשונה כ-8.07 מיליארד דולר שטרם הושקעו. מדובר בירידה לעומת 8.7 מיליארד דולר בסוף 2025, אך עדיין במאגר הון משמעותי מאוד. כ-1.6 מיליארד דולר מיועדים לפי המודל להשקעות ראשונות בחברות וכ-6.5 מיליארד דולר שמורים להשקעות המשך בחברות שכבר נמצאות בתיקי הקרנות.
החלוקה הזאת חשובה. כאשר חלק גדול כל כך מהכסף מיועד להשקעות המשך, חברה חדשה שמחפשת את המשקיע הראשון שלה אינה נהנית בהכרח מכל אותם 8 מיליארד דולר. קרנות נדרשות לשמור כסף לסבבים עתידיים של החברות שכבר בחרו בהן, ולכן גיוס חלש של קרנות חדשות היום עלול להצטבר בהדרגה למחסור בכסף הזמין לחברות חדשות.
גם הרכב ההשקעות הראשונות ממחיש שהשלבים המוקדמים עדיין תופסים מקום מרכזי. 51% מההשקעות הראשונות של קרנות הון סיכון במחצית היו בשלב הזרע ו-37% בסבב A. אצל הקרנות הזרות התמונה מעט שונה: 42% מההשקעות הראשונות היו בשלב הזרע ו-43% בסבב A.
Team8 בראש, והאמריקנים ממשיכים להגיע
במדד מספר ההשקעות הראשונות בלטה Team8 הישראלית עם תשע השקעות - יותר מכל קרן אחרת שנכללה בדירוג. אחריה ניצבו Deep33 וקרן Insight Partners האמריקנית עם חמש השקעות כל אחת. F2 Capital, StageOne, Red Dot, Sticker Ventures, הקרן האמריקנית Bessemer ו-ICI ביצעו ארבע השקעות ראשונות כל אחת.
הנוכחות הזרה נותרה בולטת. Insight Partners הובילה את דירוג הקרנות הזרות עם חמש השקעות ראשונות, ואחריה Bessemer ו-ICI עם ארבע השקעות כל אחת. Accel, Alumni Ventures, SignalFire ו-QP Ventures רשמו שלוש השקעות כל אחת. הנתונים משתלבים במגמה ארוכת טווח שמזהה הדוח: משקלן של קרנות זרות במימון הטכנולוגיה הישראלית גדל בעשור האחרון.
גם בקרב זרועות ההשקעה של חברות גדולות נמשכה פעילות מגוונת. S Ventures של SentinelOne ביצעה שלוש השקעות ראשונות, בעוד AMD Ventures, זרוע ההשקעות של נמל אשדוד, CyberFuture, monday Ventures, RGE Ventures, Salesforce Ventures ו-Samsung Ventures ביצעו שתיים כל אחת. ברשימה מופיעות גם זרועות ההשקעה של IBM, אינטל, אדובי, PayPal, Toyota, ServiceNow, Snowflake וחברות נוספות.
הגופים המוסדיים חוזרים לתמונה
נקודת האור הבולטת בדוח מגיעה דווקא מחברות הביטוח ובתי ההשקעות הישראלים. לאחר כמה שנים שבהן פעילותם בתחום נחלשה מאז השיא של 2021, נרשמה במחצית הראשונה של 2026 עלייה בפעילות ההשקעה הישירה שלהם בחברות טכנולוגיה ישראליות.
שמונת הגופים שנבדקו ביצעו 21 השקעות ישירות בהיקף מוערך של 145 מיליון דולר. הם השתתפו ב-17 סבבי גיוס שבהם גויסו בסך הכל כ-1.49 מיליארד דולר. אותם סבבים היו אחראים ל-17% מכלל ההון שגייסו חברות הטכנולוגיה הישראליות בתקופה. לשם השוואה, בשנת 2021 הגיעו ההשקעות הישירות של המוסדיים לשיא של כ-1.16 מיליארד דולר, כך שהחזרה הנוכחית עדיין רחוקה מאוד מרמות השיא.
הראל הייתה השחקנית הגדולה ביותר במחצית מבחינת היקף ההשקעה, עם 30% מהסכום הכולל, ואחריה הפניקס עם 24% ומגדל עם 19%. במספר ההשקעות חלקה של הראל היה גדול אף יותר - 38% - והפניקס הייתה במקום השני עם 28%. אחריהן הופיעו מור, אלטשולר שחם, כלל, מיטב, מנורה מבטחים ומגדל.
השקל החזק מכביד דווקא על חברות מצליחות
לצד גיוסי ההון, הדוח מצביע על גורם נוסף שמכביד על חברות ישראליות: התחזקות השקל מול הדולר. חברות רבות מגייסות כסף או מקבלות הכנסות בדולרים, אך משלמות חלק ניכר משכר העובדים ומהוצאותיהן בשקלים. כאשר השקל מתחזק, כל דולר שגויס קונה פחות חודשים של פעילות בישראל.
ברשות החדשנות מזהירים כי התופעה קיצרה את משך הזמן שבו חברות יכולות לפעול באמצעות הכסף שכבר גייסו והקדימה את הצורך שלהן בסבבי מימון נוספים. בעקבות זאת השיקה הרשות מסלול מימון מהיר לחברות שטווח הפעילות שלהן נפגע משינויי המטבע, לצד המשך פעילותה של קרן יוזמה המחודשת.
התמונה שמצטיירת אינה של משבר מימון מיידי בהיי-טק הישראלי, אך גם לא של חזרה לימי הכסף הזול. יש עדיין הון רב להשקעה, משקיעים זרים ממשיכים לבצע עסקות והמוסדיים המקומיים מראים סימני חזרה. מנגד, קצב גיוס ההון החדש לקרנות הישראליות נמוך, והפער הזה הוא הנתון שכדאי לעקוב אחריו במחצית השנייה של השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה