מפעילי האוטובוסים תובעים 34.7 מ"ש - הרשות: "ניסיון לעצור אכיפה נגד נסיעות פיקטיביות"

15 מפעילות תחבורה ציבורית, ובהן אלקטרה אפיקים, אקסטרה, דן בדרום, דן באר שבע, מטרופולין, נתיב אקספרס, סופרבוס, קווים ותנופה, הגישו (9.9.26) לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בדרישה להשיב להן עשרות מיליוני שקלים שלטענתן קוזזו מהתשלומים המגיעים להן שלא כדין.

התביעה (ת"א 27375-09-26) עומדת על 34.698 מיליון שקל. מתוך סכום זה, 31.103 מיליון שקל הם סכומים שלטענת החברות קוזזו עד סוף 2025, ועוד כ-3.595 מיליון שקל הם ריבית. המפעילות מבקשות לקבוע כי הן זכאיות גם להחזר סכומים נוספים שקוזזו או יקוזזו לאחר מכן מאותן עילות.

המחלוקת על חיוב של 10,000 שקל

במרכז התביעה עומדת טענת המפעילות כי משרד התחבורה שינה במהלך תקופות ההפעלה את האופן שבו הוא מיישם את מנגנון הפיצויים המוסכמים, ובכך שינה בדיעבד את התנאים הכלכליים שעל בסיסם התמודדו החברות במכרזים להפעלת קווי האוטובוסים.

אחת המחלוקות נוגעת למקרים שבהם תלונת נוסע או ממצא של בקר אינם מתיישבים עם הנתונים שהועברו מהמערכות הממוחשבות של המפעיל. לטענת החברות, משרד התחבורה החל לסווג מקרים כאלה כ"אי-מילוי הוראות המפקח על התעבורה" - סעיף שבצדו פיצוי מוסכם של 10,000 שקל לכל אירוע.

המפעילות טוענות כי במקרים רבים מדובר למעשה באירועים כגון סטייה ממסלול, אי-עצירה בתחנה או אי-ביצוע נסיעה, שעבורם נקבעו בהסכמים סעיפים פרטניים ובהם פיצויים מוסכמים נמוכים בהרבה - עד 1,000 שקל לאירוע. לדבריהן, השימוש בסעיף הכללי מאפשר למעשה להגדיל את החיוב עד פי עשרה, אף שלא הופרה הוראה מסוימת של המפקח.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית דוחה את הטענות ומציגה תמונה שונה לחלוטין. בתגובה לתביעה היא מגדירה אותה "מקוממת" וטוענת כי מדובר בניסיון של המפעילים לעצור את מאבקה בתופעת "הנסיעות הפיקטיביות".

לדברי הרשות, האכיפה מכוונת בין היתר למקרים שבהם מערכות המפעיל מדווחות למשרד התחבורה על ביצוע תקין ומלא של מסלול הנסיעה, בעוד שבפועל נוסעים ממתינים בתחנות לאוטובוס שאינו מגיע. הרשות טוענת כי בידיה "עדויות והקלטות פנימיות" המצביעות לכאורה על תהליך שיטתי שבו ניתנו הוראות לנהגים לבצע נסיעות חלקיות בלבד, תוך קבלת תשלום מלא מהמדינה.

הרשות: מדובר בשידור כוזב

לטענת הרשות, הסתירה בין המידע המשודר למשרד לבין ביצוע הנסיעה בפועל פוגעת באמינות התחבורה הציבורית ומביאה לכך שכספי ציבור משולמים עבור שירות חלקי או עבור נסיעה שלא בוצעה כנדרש. על-רקע זה היא דוחה את טענת המפעילות שלפיה החיוב בסך 10,000 שקל מופרז.

הרשות מסרה כי הפיצוי המוסכם "מידתי וראוי נוכח חומרת החריגה", וכי הוא נועד להתמודד עם מקרים הכוללים דילוג על תחנות, שידור כוזב ודיווח שגוי לציבור. בכך מתחדדת המחלוקת העובדתית והחוזית שבמוקד התביעה: המפעילות טוענות כי מדובר באירועים שעבורם נקבעו בהסכם חיובים אחרים ונמוכים יותר, ואילו הרשות רואה בסתירה בין הדיווח הממוחשב לבין הביצוע בפועל הפרה חמורה המצדיקה את החיוב הגבוה.

המחלוקת על תאונות והפרעות בדרך

חזית נוספת בתביעה נוגעת לאירועים חריגים שאינם בשליטת המפעילים, ובהם תאונות והפגנות. במשך שנים, לפי כתב התביעה, אירוע שאושר בידי משרד התחבורה והוכנס ל"יומן האירועים" שימש בסיס להחרגת נסיעות שנפגעו ממנו ממערכי הבקרה.

לטענת החברות, משנת 2024 החל אגף הבקרה לדחות באופן גורף את השפעתם של אירועים שהתרחשו במהלך מסלול הקו בכל הנוגע לבקרה האלקטרונית, בנימוק ש"אירוע באמצע מסלול לא מאושר לבקרה האלקטרונית".

גם בנקודה זו דוחה הרשות את טענות המפעילים. לדבריה, ההסכמים כוללים מנגנון ברור של "יומן אירועים", שבאמצעותו יכולים המפעילים לדווח על אירועים חריגים שאינם בשליטתם, ובהם הפרעות בתנועה, העשויים להצדיק חריגה מלוחות הזמנים או ממסלול הנסיעה. עצם קיומו של המנגנון והחרגת נסיעות שאירעו בזמן אירוע שאושר מתוארים גם בכתב התביעה עצמו.

הרשות מוסיפה כי מערכת הבקרה מאפשרת הליך ערעור מסודר, וכי כאשר מפעיל מציג הסברים ותימוכין לכך שהנסיעה בוצעה כנדרש, החריגה נמחקת.

המאבק אינו רק על הכסף

לתוצאות הבקרה יש מבחינת המפעילות משמעות החורגת מהקיזוזים הכספיים. לפי כתב התביעה, ציוני הבקרה משפיעים גם על יכולתן להתמודד במכרזים עתידיים. ניסיון העבר של המפעיל לפי מדדי הבקרה התפעולית עשוי להעניק עד שמונה נקודות במסגרת מרכיב ניסיון העבר במכרז.

זו גם אינה ההתדיינות הראשונה בין הצדדים. בכתב התביעה מצוין כי שמונה מהתובעות הגישו ב-2021 תביעה נגד משרד התחבורה בטענות ליישום פסול של מנגנון הפיצויים המוסכמים במקרים אחרים. ההליך הקודם הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

המפעילות מבקשות מבית המשפט להורות למדינה להשיב להן את הכספים, לקבוע כי משרד התחבורה אינו רשאי להמשיך בחיובים שבמחלוקת ולמחוק את החריגות שנרשמו לחובתן. לחלופין הן מבקשות להפחית את הפיצויים אם ייקבע כי למשרד הייתה סמכות להטילם.

הרשות מצדה מבהירה כי אינה מתכוונת לסגת מהאכיפה בעקבות ההליך המשפטי. לדבריה, היא פועלת מתוך מחויבות לרמת השירות ולאמינותו, "לא תירתע מניסיונות הפחדה או מלחצים משפטיים של המפעילים", ואף מתכוונת להגביר ולהעמיק את הפיקוח והאכיפה כדי להבטיח שהציבור יקבל את מלוא השירות שעליו משלמת המדינה.