אוכלוסיית ישראל גדלה ל-10.3 מיליון; מאזן ההגירה נותר שלילי

אוכלוסיית ישראל חצתה ערב ראש השנה תשפ"ז את רף 10.3 מיליון התושבים ומגיעה לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכ-10.305 מיליון נפש. כ-7.828 מיליון הם יהודים ואחרים, המהווים 78.3% מאוכלוסיית הישראלים, וכ-2.173 מיליון הם ערבים, 21.7%. נוסף עליהם חיים בישראל כ-304 אלף זרים.

מאז ראש השנה שעבר גדלה אוכלוסיית הישראלים בכ-124 אלף נפש, ושיעור הגידול עמד על 1.2%. במהלך התקופה נולדו כ-182 אלף תינוקות ונפטרו כ-50 אלף בני אדם. עם זאת, מאזן ההגירה הבינלאומי היה שלילי וגרע מאוכלוסיית הישראלים כ-8,000 איש.

נתוני ההגירה ממחישים את התמונה: במהלך השנה הגיעו לישראל כ-24 אלף עולים חדשים וכ-4,000 בני אדם במסגרת איחוד משפחות. במקביל חזרו לישראל כ-21 אלף ישראלים שהיגרו בעבר לחו"ל, אך כ-57 אלף ישראלים היגרו מהארץ.

הלמ"ס מציינת כי נתוני האוכלוסייה הם ארעיים ומבוססים על מפקד האוכלוסין והדיור של 2022, שבעקבותיו חל שינוי בחלק משיטות החישוב ובהגדרות האוכלוסייה, בין היתר בשיטת חישוב הישראלים השוהים בחו"ל ובהוספת אוכלוסיית הזרים.

נתוני 2025 המלאים מראים כי שיעור הפריון בישראל נותר גבוה בהשוואה בינלאומית: 2.88 ילדים בממוצע לאישה, לעומת 1.41 בלבד במדינות ה-OECD. במהלך 2025 נולדו 183,678 תינוקות. בתחילת 2026 חיו בעולם כ-15.9 מיליון יהודים, וכ-46% מהם בישראל.

גם בתוחלת החיים ישראל נמצאת בצמרת מדינות ה-OECD. תוחלת החיים ב-2025 עמדה על 81.4 שנים לגברים ו-85.9 לנשים. בהשוואת נתוני 2024 דורגה ישראל במקום השביעי בקרב גברים ובמקום השמיני בקרב נשים. שיעור תמותת התינוקות עמד על 2.5 לכל 1,000 לידות חי, נמוך מממוצע ה-OECD שעמד על 4.2.

מנגד, מערכת הבריאות פועלת עם פחות מיטות וכוח אדם מהממוצע במדינות המפותחות. בישראל 1.7 מיטות לאשפוז כללי לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע של 3.0 במדינות ה-OECD, נתון שמציב את ישראל במקום הרביעי מהסוף. שיעור הרופאים המועסקים הוא 3.6 לכל 1,000 תושבים לעומת 4.0 בממוצע ב-OECD, ושיעור האחיות עומד על 5.6 בלבד לעומת 9.7.

למרות זאת, 77% מבני 20 ומעלה מעריכים שתפקוד שירותי הבריאות טוב מאוד או טוב. 71% סבורים כי הטיפול בבתי החולים הכלליים טוב מאוד או טוב, ושיעור הסבורים שמערכת הבריאות מסוגלת לספק טיפול טוב ומועיל במקרה של מחלה קשה עלה ל-65%, לעומת 53% ב-2015.

במערכת החינוך למדו בשנת הלימודים תשפ"ה כ-2.024 מיליון תלמידים בבתי הספר. לפי תחזית הלמ"ס, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול מכ-2.58 מיליון בתשפ"ו לכ-2.72 מיליון בשנת תשצ"א, תוספת של כ-140 אלף תלמידים בתוך חמש שנים. מספר הילדים בגני הילדים צפוי לגדול בתקופה זו ב-14.9%.

במקביל, 14.4 אלף תלמידי כיתות ז-יב, שהם 1.6% מהתלמידים בקבוצת הגיל שנבדקה, נשרו ממערכת החינוך ולא עברו למסגרת לימוד חלופית. מספר עובדי ההוראה הגיע בתשפ"ו לכ-230.7 אלף, עלייה של 2.7% בתוך שנה, והשכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של עובד הוראה עמד ב-2024 על 16,701 שקל.

עמדות הציבור כלפי מערכת החינוך פחות חיוביות: רק 42% העריכו את תפקודה בחיוב, בעוד 51% העריכו אותו באופן שלילי. בקרב הורים לתלמידי החינוך העל-יסודי, 39%, כ-418 אלף הורים, דיווחו שילדיהם קיבלו שיעורים פרטיים.

המשק צמח, אבל השכר הריאלי כמעט לא זז

התוצר המקומי הגולמי של ישראל הגיע ב-2025 ל-2.128 טריליון שקל וצמח ריאלית ב-3.5%. התוצר לנפש גדל ב-2.1%. היצוא של סחורות ושירותים גדל ב-8.1%, היבוא ב-9%, וההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-7.7%.

שיעור הבלתי מועסקים בכוח העבודה עמד על 2.9%, ושיעור התעסוקה הגיע ל-60.9%. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה ב-3.2% ל-13,884 שקל, אך במחירים קבועים הסתכם ב-11,239 שקל, כמעט ללא שינוי לעומת 11,223 שקל ב-2024.

מספר משרות השכיר של עובדים זרים גדל בחדות: 221.8 אלף משרות, עלייה של 22.9% בתוך שנה. מתוכן 192.2 אלף היו של עובדים מחו"ל, עלייה של 24.7%.

מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.6% בשנת 2025, לעומת עלייה של 3.2% ב-2024. בחמש השנים שבין דצמבר 2020 לדצמבר 2025 עלה המדד במצטבר ב-18%.

מחירי הדירות ירדו - שכר הדירה עלה

שוק הדיור הציג ב-2025 תמונה מעורבת. מדד מחירי הדירות ירד ב-1% ומדד מחירי הדירות החדשות ירד ב-2.8%, אך מדד שכר הדירה עלה ב-4.3%. המחיר הממוצע של דירה עמד על כ-2.331 מיליון שקל, ושכר הדירה הממוצע הגיע ל-4,919 שקל בחודש.

במהלך השנה נמכרו 90.5 אלף דירות, לעומת 102.8 אלף ב-2024. מתוכן 33.9 אלף היו דירות חדשות ו-56.6 אלף דירות יד שנייה. במקביל החלה בנייתן של 79.7 אלף דירות, ובסוף השנה היו 207.4 אלף דירות בבנייה פעילה.

מלאי הדירות למגורים הגיע לכ-3.02 מיליון, תוספת של 56.1 אלף דירות בתוך שנה. 69.8% מהדירות היו בבעלות ו-29.6% בשכירות.

ההייטק ממשיך לשלם הרבה - אבל מספר המשרות ירד

ישראל ממשיכה להוביל בהוצאה על מחקר ופיתוח. ההוצאה הלאומית למו"פ הסתכמה ב-2024 ב-135.6 מיליארד שקל, שהם 6.8% מהתמ"ג - שיעור גבוה מזה של כל מדינות ה-OECD.

ב-2025 היו בישראל 435.2 אלף שכירים בתחום ההייטק. מספר משרות השכיר בתחום הסתכם ב-396.3 אלף, ירידה של 0.3% לעומת 2024. מנגד, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהייטק עלה ב-3.9% והגיע ל-33,097 שקל.

שימוש בבינה מלאכותית מתרחב במהירות גם בכלל המגזר העסקי: שיעור העסקים המשתמשים ב-AI נאמד ב-28% ב-2025 וב-39% ב-2026, לעומת ממוצע של 20% במדינות האיחוד האירופי ב-2025.

הישראלים חזרו לטוס - התיירים עדיין לא חוזרים

מספר יציאות הישראלים לחו"ל הגיע ב-2025 ל-9.4 מיליון, לעומת 7.1 מיליון ב-2024. במקביל נרשמו 1.3 מיליון כניסות של תיירים ומבקרי יום לישראל - עלייה של 37.1% לעומת השנה הקודמת, שנפגעה קשות בעקבות המלחמה.

במלונות התיירות נרשמו 21 מיליון לינות, מהן 17.8 מיליון של ישראלים ו-3.1 מיליון של תיירים. מספר לינות המפונים ירד בצורה חדה מ-7.5 מיליון ב-2024 ל-731 אלף ב-2025.

459 הרוגים בכבישים - עלייה נוספת במספר ההרוגים

צילום: [צילום: דוברות זק"א]

ב-2025 נהרגו 459 בני אדם בתאונות דרכים, עלייה של 4.6% לעומת 2024. מספר הפצועים קשה ירד ב-1.7% ל-2,761. מאז 1949 ועד סוף 2025 נהרגו בכבישי ישראל 33,893 בני אדם.

43.9% מבני 20 ומעלה דיווחו שנפגעו לפחות פעם אחת מהתנהגות אלימה בכביש. רק 52% מהציבור העריכו את תפקוד האוטובוסים בתחבורה הציבורית כטוב מאוד או טוב, ורק 31% היו מרוצים מתדירות קווי האוטובוס הבין-עירוניים ביישובם.

כמעט רבע מהאוכלוסייה מתקשה לסגור את החודש

לצד שורה ארוכה של נתונים כלכליים וחברתיים, הסקר החברתי מציג פער בולט בין שביעות הרצון הכללית לבין מצבן הכלכלי של קבוצות בציבור. 92.2% מבני 20 ומעלה אמרו שהם מרוצים מחייהם, ו-70.2% מרוצים ממצבם הכלכלי.

עם זאת, 23.4%, כ-1.5 מיליון בני אדם, מתקשים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית, ו-4.8% אינם מצליחים כלל לעשות זאת. 6.8% דיווחו כי ויתרו על אוכל במהלך השנה בגלל קשיים כלכליים, ו-4.8% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים.

הקושי ניכר גם בתחום הבריאות: 10.1% מהנזקקים לטיפול רפואי ויתרו עליו, 6.7% מהנזקקים לתרופות במרשם ויתרו עליהן, וכמעט רבע, 24%, מהנזקקים לטיפול שיניים ויתרו עליו.

גם ברמה הרגשית התמונה מורכבת. 26.3% מהציבור דיווחו שהם מרגישים לחוצים תמיד או לעיתים קרובות, 20.7% מרגישים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם, ו-33.1% אינם מרוצים מהאיזון שבין הזמן המוקדש לעבודה לבין יתר תחומי החיים.

כך, ערב ראש השנה תשפ"ז, ישראל ממשיכה לגדול דמוגרפית וכלכלית, עם יותר מ-10.3 מיליון תושבים ותוצר שחצה 2.1 טריליון שקל. אלא שמאחורי נתוני המאקרו ניכרות גם חולשות משמעותיות: הגירה נטו שלילית, עומס יחסי במערכת הבריאות, קושי כלכלי של חלק ניכר מהציבור, ירידה במספר עסקות הדיור ועלייה נוספת במספר ההרוגים בכבישים.