מחירי יבוא האנרגיה זינקו ב-44.9%, אך תנאי הסחר של ישראל השתפרו ב-2%

מחירי האנרגיה המיובאת לישראל רשמו זינוק חד ברבעון השני של 2026. כך עולה מן הנתונים שפרסמה (יום ד', 9.9.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד מחירי יבוא חומרי האנרגיה עלה ב-44.9%, בהמשך לעלייה של 10.7% ברבעון הראשון של השנה. במקביל, התמונה הכוללת של הסחר בסחורות דווקא מצביעה על שיפור בתנאי הסחר של ישראל.

מדד מחירי יצוא הסחורות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, עלה ברבעון השני ב-3.8%, לאחר עלייה של 1.8% ברבעון הקודם. מנגד, מדד מחירי היבוא, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה ב-1.7%, לאחר עלייה של 1.1% ברבעון הראשון.

כתוצאה מכך עלה מדד תנאי הסחר ב-2%. המדד מבטא את היחס בין השינוי במחירי היצוא לבין השינוי במחירי היבוא, ולכן העלייה בו משקפת מצב שבו מחירי הסחורות שישראל מייצאת השתפרו ביחס למחירי הסחורות שהיא מייבאת, לאחר נטרול קבוצות הסחורות החריגות שהלמ"ס אינה כוללת בחישוב זה.

בתעשיה נרשמה עלייה של 3.9% במדד מחירי היצוא של ענפי התעשיה, הכרייה והחציבה, ללא יהלומים מעובדים. עם זאת, הפערים בין ענפי התעשיה היו משמעותיים.

בתעשיות הטכנולוגיה העילית, המהוות כ-39% מהיצוא התעשייתי ללא יהלומים, ירד מדד מחירי היצוא ב-0.2%, לאחר ירידה של 0.7% ברבעון הקודם. מחירי יצוא ענף ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי ירדו ב-0.5%. מנגד, מחירי יצוא התרופות עלו ב-2.6%, ומחירי יצוא כלי הטיס, החלליות והציוד הנלווה עלו ב-0.8%.

עליות חדות יותר נרשמו בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת-עילית, המהוות כ-38% מהיצוא התעשייתי ללא יהלומים. מדד המחירים בקבוצה זו עלה ב-8.9%, לאחר עלייה של 1.2% ברבעון הקודם. בתוך הקבוצה בלט במיוחד ענף הכימיקלים ומוצריהם, שמחירי היצוא שלו עלו ב-15.1%.

גם בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית נרשמה עלייה משמעותית של 6.4%. קבוצה זו מהווה כ-15% מהיצוא התעשייתי ללא יהלומים. העלייה הבולטת ביותר הייתה ביצוא מוצרי נפט מזוקק, שמדד המחירים שלו זינק ב-35.3%. מחירי יצוא המתכות הבסיסיות עלו ב-4.1%.

בתעשיות הטכנולוגיה המסורתית, המהוות כ-7% מהיצוא התעשייתי ללא יהלומים, נרשמה עלייה מתונה יותר של 0.9%. בתוך הקבוצה בלט ענף מוצרי העץ, שמחירי היצוא שלו עלו ב-19%.

גם מחירי היצוא החקלאי המשיכו לעלות. מדד מחירי היצוא של ענפי החקלאות, הייעור והדיג עלה ב-2.3%, לאחר עלייה של 2.4% ברבעון הקודם. מחירי יצוא הגידולים העונתיים עלו ב-7.4%, ומחירי יצוא הגידולים הרב-שנתיים עלו ב-0.6%.
בצד היבוא, מעבר לזינוק החריג באנרגיה, נרשמו עליות מתונות בהרבה. מחירי התשומות לייצור, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, עלו ב-2.3%, כאשר מחירי יבוא המתכות האל-ברזליות עלו ב-7.2%.

מדד מחירי יבוא מוצרי הצריכה עלה ב-1.2%, לאחר עלייה של 1.4% ברבעון הקודם. מחירי המוצרים לצריכה שוטפת, ובהם מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית, עלו ב-1.4%. בתוך קבוצה זו עלו מחירי יבוא המזון, המשקאות והתרופות ב-1.8%.

מחירי יבוא המוצרים בני הקיימא, ובהם ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה, עלו ב-0.7%. מחירי המוצרים להשקעה, ללא אוניות ומטוסים, עלו ב-0.8%. בתוך קבוצה זו מחירי כלי התחבורה להשקעה עלו ב-0.2%, ומחירי המכונות והציוד, המהווים כ-60% מיבוא הסחורות להשקעה, עלו ב-0.9%.

הלמ"ס ציינה כי מדדי המחירים בסחר החוץ מחושבים בדולרים, ולכן הם מושפעים גם מתנודות בשער הדולר מול המטבעות האחרים שבהם מתבצעות עסקות היבוא והיצוא. הנתונים אינם כוללים את הסחר עם הרשות הפלשתינית, את היבוא הביטחוני ואת הסחר בשירותים, לרבות יצוא שירותי תוכנה.