לראשונה זה 20 שנה: תיק אירן חוזר למועצת הביטחון

מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית החליטה (9.9.26) לדווח למועצת הביטחון של האו"ם על אי-ציותה של אירן לחובות הפיקוח הגרעיני שלה - לראשונה זה 20 שנה. מדובר בהסלמה מדינית משמעותית בלחץ על טהרן, לאחר שנים שבהן הטיפול בהפרות ובהיעדר שיתוף הפעולה נותר בעיקר במסגרת מוסדות סבא"א בווינה.

23 מתוך 35 המדינות החברות במועצת הנגידים תמכו בהחלטה, שהוגשה בידי ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה. רוסיה, סין וניז'ר הצביעו נגדה, שמונה מדינות נמנעו ומדינה אחת לא השתתפה בהצבעה בשל פיגור בתשלומיה.

ההחלטה מבקשת ממנכ"ל סבא"א רפאל גרוסי לדווח למועצת הביטחון ולאספה הכללית של האו"ם על החששות הנוגעים לאירן, בהתאם להוראות חוקת הסוכנות. מועצת הנגידים שבה וקראה לטהרן לתקן בדחיפות את אי-הציות ולנקוט בצעדים שיאפשרו לסוכנות להשתכנע שחומר גרעיני אינו מוסט למטרות אחרות.

האורניום שנמצא באתרים שלא הוצהרו

בלב המחלוקת עומדת חקירה ממושכת של סבא"א בעקבות שרידי אורניום שמפקחיה איתרו באתרים שאירן לא הצהירה עליהם כמתקנים גרעיניים. טהרן לא סיפקה, לדעת הסוכנות, הסברים טכניים אמינים ומספקים למקור החומר ולפעילות שנעשתה באתרים.

כבר ביוני 2025 קבעה מועצת הנגידים באופן רשמי כי אירן אינה עומדת בחובותיה לפי הסכם הפיקוח הנובע מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ההחלטה החדשה משלימה שלב נוסף בתהליך ומעבירה את הסוגיה אל מועצת הביטחון.

החשד במערב הוא שחלק מהממצאים עשויים להיות קשורים לפעילות גרעינית צבאית חשאית שנעשתה באירן עד 2003. אירן דוחה זאת בעקביות וטוענת כי תוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות אזרחיות בלבד.

440.9 ק"ג של אורניום מועשר

לצד הממצאים הישנים, הדאגה הבין-לאומית גברה בשל חוסר היכולת של סבא"א לקבוע מה עלה בגורל מלאי האורניום המועשר של אירן לאחר התקיפות על מתקניה הגרעיניים והגבלת פעילות הפקחים.

לפי הנתון האחרון שהיה בידי הסוכנות, אירן החזיקה 440.9 ק"ג אורניום שהועשר לרמה של עד 60% - רמה הקרובה במידה משמעותית ל-90% הנדרשים בדרך כלל לחומר בקיע לנשק גרעיני. מאז התקיפות אין לסבא"א יכולת מלאה לאמת היכן נמצא החומר, מה מצבו והאם נעשה בו שימוש נוסף.

גרוסי הזהיר בעבר כי אם אירן תחליט להפוך את מלוא המלאי הזה לחומר המתאים לנשק, מבחינה תאורטית הוא עשוי להספיק לכמות חומר בקיע לכמה וכמה פצצות. עם זאת, אין בכך ראיה שאירן החליטה לייצר נשק גרעיני או שכבר עשתה זאת.

הפקחים עדיין בחוץ

מאז התקיפות הישראליות והאמריקניות על מתקני הגרעין ביוני 2025 מתקשה סבא"א לבצע את משימות הפיקוח באירן. הפקחים אינם מקבלים גישה לחלק מהאתרים שנפגעו, והסוכנות אינה מסוגלת לאמת באופן עצמאי את מצב המתקנים ואת כמויות החומר הגרעיני שנותרו בהם.

טהרן טוענת שהמציאות הביטחונית שנוצרה בעקבות התקיפות אינה מאפשרת גישה בטוחה לפקחים. שגריר אירן למוסדות האו"ם בווינה, רזא נג'פי, אמר לאחר ההצבעה כי אירן לא הפסיקה ולא השעתה את התחייבויותיה בתחום הפיקוח, אלא שביצוען אינו אפשרי בתנאי הלחימה הנמשכים.

סגן שר החוץ האירני כאזם גריבאבאדי תקף אף הוא את ההחלטה וטען כי ארה"ב וישראל תקפו מתקנים גרעיניים הנתונים לפיקוח, שיבשו בכך את עבודת האימות - וכעת משתמשות באותו שיבוש כדי להצדיק החלטה נגד אירן.

טהרן: סבא"א הפכה לכלי פוליטי

נג'פי הגדיר את ההחלטה "כלי פוליטי" וטען כי היא פוגעת בעצמאותה, בניטרליות שלה ובאמינותה של הסוכנות. התגובה האירנית משקפת את הקו שטהרן נוקטת זה זמן רב - שלפיו ארה"ב ומדינות אירופה משתמשות במוסדות הפיקוח הגרעיני לצרכים מדיניים.

אלא שהפעם ההשלכה רחבה יותר. דיווח רשמי למועצת הביטחון מאפשר לה להידרש שוב לתוכנית הגרעין האירנית ולבחון צעדים נגד טהרן, לרבות עיצומים והקפאת נכסים.

האפשרות לצעדי ענישה משמעותיים אינה פשוטה. רוסיה וסין, שהתנגדו להחלטה כבר במועצת הנגידים, מחזיקות בזכות וטו במועצת הביטחון ויכולות למנוע קבלת החלטות מחייבות נגד אירן.

חזרה ל-2006

הפעם האחרונה שבה סבא"א דיווחה למועצת הביטחון על אירן בשל אי-ציות הייתה ב-2006. לאחר מכן אימצה מועצת הביטחון שורת החלטות ועיצומים שעסקו בתוכנית הגרעין האירנית ובהעשרת האורניום.

20 שנה לאחר מכן חוזר התיק האירני לאותה זירה, אך בתנאים שונים לחלוטין: תוכנית ההעשרה התקדמה מאוד, חלק מהמתקנים הגרעיניים הותקפו, הפיקוח הבין-לאומי נפגע והעימות בין אירן לבין ישראל וארה"ב הפך למלחמה גלויה.

המשמעות המיידית של החלטת סבא"א היא בעיקר מדינית. היא אינה יוצרת כשלעצמה עיצומים חדשים, אך קובעת באופן רשמי כי סוגיית אי-הציות האירני אינה עוד עניין שבין טהרן לבין הגוף המקצועי בווינה בלבד - אלא נושא הנמצא שוב על שולחנה של מועצת הביטחון.