ארה"ב דורשת מעירק להצטרף למערכה הכלכלית נגד אירן

ארה"ב מפעילה לחץ ישיר על עירק להצטרף למערכה הכלכלית נגד אירן ולפעול נגד רשתות פיננסיות המסייעות לטהרן לעקוף את העיצומים. דובר משרד החוץ האמריקני אמר (9.9.26) לסוכנות העירקית שאפק ניוז כי במסגרת "Operation Economic Outcast" תפעל וושינגטון נגד יחידים וגופים המבצעים פעולות פיננסיות בלתי חוקיות עבור המשטר האירני - ובמיוחד נגד מי שפועלים מטעם בנקים אירניים מחוץ לאירן.

דובר המשרד אמר: "אנו קוראים לעירק ולקהילה הבינלאומית להצטרף אלינו בהעמדת גורמים אלה לדין וחשבון". לדבריו, ארה"ב מתכוונת לפגוע בערוצי המימון של המשטר האירני ולהקשות עליו להשתמש במערכות פיננסיות במדינות אחרות כדי לעקוף את המגבלות האמריקניות.

פנייה ישירה לבגדד

הקריאה האמריקנית אינה עוד אזהרה כללית למדינות הסוחרות עם אירן. היא נמסרה בתגובה ישירה לשאלות של שאפק ניוז על הסכנה הנשקפת לכלכלה העירקית מהרחבת העיצומים, ובכך מציבה את ממשלת בגדד בפני דרישה מעשית להשתלב במאמץ האמריקני.

הדובר האמריקני קשר את הדרישה גם ליחסים בין וושינגטון לממשלת ראש הממשלה עלי א-זיידי. לדבריו, עירק נמצאת ב"כיוון חדש" בשותפות מלאה עם ארה"ב, והממשל האמריקני תומך במאמצי ראש הממשלה למנוע תקיפות משטח עירק ונגד עירק, להילחם בטרור ולבסס שותפות הדדית חזקה בין המדינות.

בגרסה הערבית של הדיווח אף תואר המהלך כדרישה אמריקנית מבגדד להשתלב באופן מלא במרדף אחר פעילות פיננסית בלתי חוקית, על-רקע החשש מפגיעה ביציבותה הכספית של עירק.

הבנקים במרכז המערכה

המבצע הכלכלי נגד אירן הושק ב-24 באוגוסט בהוראת הנשיא דונלד טראמפ. שר האוצר סקוט בסנט הגדיר אותו כמערכה כלל-ממשלתית שנועדה לנתק את "כל עורקי החיים הכלכליים" של המשטר האירני ולבודד אותו מן המערכת הפיננסית העולמית. בגל הראשון הוטלו צעדים נגד קרוב ל-60 יחידים, חברות וכלי שיט שנחשדו בסיוע לעקיפת העיצומים.

מאז מתמקד הממשל האמריקני יותר ויותר במוסדות פיננסיים מחוץ לאירן. בסנט אמר בסוף אוגוסט כי ארה"ב מתכוונת להכריז מדי שבוע על עיצומים משניים חדשים, ובשלב הראשון להתמקד בבנקים שמאפשרים העברת כספים אירניים. הוא אף הזהיר כי מוסדות כאלה עלולים להיות מנותקים לחלוטין מהמערכת המבוססת על הדולר.

ארה"ב כבר פעלה נגד גופים פיננסיים באיחוד האמירויות ובטורקיה. משרד האוצר האמריקני טען כי רשתות מסוג זה מאפשרות העברת הכנסות מנפט, המרת כספים והסתרת מקורם באמצעות חברות קש ומתווכים.

עירק היא נקודת מבחן

עירק היא אחת המדינות הרגישות ביותר למהלך. הכלכלה העירקית מקיימת קשרים מסחריים ואנרגטיים עמוקים עם אירן, ובמקביל תלויה במערכת הדולר וביחסים הפיננסיים עם ארה"ב. מצב זה הופך את בגדד לזירת מבחן מרכזית ביכולת האמריקנית לאכוף את המערכה גם על שותפות שאינן מעוניינות לנתק לחלוטין את קשריהן עם טהרן.

עוד לפני הקריאה החדשה צוין בניתוחים בישראל כי עירק ממחישה את מגבלות הלחץ האמריקני: היא נסמכת על גז אירני לצורך חלק ניכר מייצור החשמל שלה, ולכן מהלך חד מדי נגד ערוצי התשלום עלול אומנם לפגוע בהכנסות טהרן, אך גם לגרור משבר אנרגיה פנימי בבגדד.

גם בזירה העולמית נחשבת עירק לאחת משותפות הסחר החשובות של אירן. לצד סין, טורקיה ואיחוד האמירויות, היא נמנית עם המדינות המרכזיות שדרכן ממשיכה אירן לשמר קשרים כלכליים למרות הלחץ האמריקני.

האיום המרומז: הדולר

מאחורי הקריאה האמריקנית עומד מנוף לחץ משמעותי במיוחד - הגישה למערכת הפיננסית האמריקנית. עירק תלויה בהעברות דולר ובהכנסות נפט המנוהלות במסגרת הקשרים הפיננסיים עם ארה"ב, ולכן לבגדד יש מעט מרחב להתעלם מדרישות וושינגטון אם אלה יתורגמו לצעדי אכיפה נגד בנקים מקומיים.

הממשל האמריקני כבר הבהיר כי המערכה החדשה אינה מיועדת רק לגופים אירניים. מטרתה לפגוע גם בבנקים, חברות ומתווכים במדינות שלישיות שמאפשרים לטהרן להמשיך לקבל כספים ולהעבירם. שר האוצר בסנט ניסח זאת באחרונה בחריפות כשהבהיר כי מדינות ומוסדות יצטרכו לבחור בין שמירת קשריהם הכלכליים עם ארה"ב לבין סיוע לאירן.

מבחינת ישראל, הפנייה הישירה לבגדד חשובה משום שעירק משמשת זה שנים מרחב כלכלי ופוליטי שבו נהנית אירן מהשפעה עמוקה. אם הממשל העירקי אכן ייאלץ להגביר את הפיקוח על בנקים, חלפנים וחברות המקושרים לטהרן, הדבר עשוי לפגוע באחד מערוצי המימון האזוריים החשובים שנותרו בידי המשטר האירני.