נהגים יישארו במכוניות
הצעת תחבורה ציבורית ללא תשלום נשמעת אטרקטיבית, אך הבעיה המרכזית בתחבורה הציבורית בישראל אינה רק המחיר - אלא גם תדירות, אמינות, זמני נסיעה, צפיפות ונגישות. ללא שיפור משמעותי בשירות, ביטול התשלום עלול למשוך בעיקר הולכי רגל, רוכבי אופניים ונוסעים שכבר משתמשים בתחבורה הציבורית, ולא בהכרח נהגים מהרכב הפרטי.
למהלך גם עלות תקציבית גבוהה: המדינה תידרש להחליף את הכנסות הנוסעים ולממן במקביל את תוספת השירות שתידרש בעקבות הגידול בביקוש. אם הכסף יבוא על חשבון תוספת אוטובוסים, נהגים, מסילות ונתיבי העדפה, השירות אף עלול להיפגע. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי יש להביא בחשבון גם את החיסכון האפשרי למשק בהפחתת עומסים, תאונות וזיהום.
>>עידן יוסף
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הציע (יום ד', 9.9.26) להנהיג תחבורה ציבורית ללא תשלום לכל אזרחי המדינה, במהלך הדומה להצעה שהציגה שרת התחבורה מירי רגב בחודש מאי האחרון. ליברמן, שכיהן כשר התחבורה בשנת 2003, טען כי זהו המהלך הדרוש כדי להעביר נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית ולהפחית את העומסים בכבישים.
עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהסתירה בין ההצעה הנוכחית לבין החלטתו של ליברמן כשר האוצר לבטל את הנחת הערך הצבור בשיעור של 20% בתחבורה הציבורית. ההנחה, שניתנה לנוסעים שטענו מראש סכום בכרטיס הרב-קו, בוטלה בתקופת כהונתו באוצר, וכעת הוא מציע מהלך הפוך - לבטל לחלוטין את התשלום בתחבורה הציבורית.
רגב הצהירה (26.5.26) כי בכוונתה לקדם בקדנציה הבאה תחבורה ציבורית ללא תשלום לכלל האזרחים. כעת מציג ליברמן הצעה דומה ומנמק אותה, בדומה לרגב, גם בחיסכון הכלכלי שיכול לנבוע מהפחתת תאונות הדרכים והעומסים.
בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות אמר ליברמן: "כדי להתמודד עם הפקקים ותאונות הדרכים ולהעביר את הציבור הישראלי מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית, יש דרך אחת - תחבורה ציבורית חינם לכל אזרחי המדינה".
לדבריו: "להערכתי המאזן הכולל של רווח והפסד הוא ברור - פחות תאונות דרכים, פחות נפגעים, פחות פקקים ופגיעה באיכות הסביבה, פחות איחורים וחיסכון אדיר בזמן".
תקציב הביטחון בדרך ל-200 מיליארד שקל
בהתייחסו למצבה הכלכלי והביטחוני של ישראל אמר ליברמן כי בשנת 2023 עמד תקציב הביטחון על כ-81 מיליארד שקל, ואילו השנה הוא כבר חצה לדבריו את רף 180 מיליארד השקלים וצפוי להגיע לכ-200 מיליארד שקל.
ליברמן העריך כי בעשור הקרוב תקציב הביטחון לא יפחת מ-9% מהתוצר, וטען כי המשמעות היא צורך בשינוי יסודי בסדרי העדיפות התקציביים. לדבריו: "המושג 'טייס אוטומטי' במשרד האוצר כבר לא יכול להמשיך. צריך לפתוח הכל מחדש, לקבוע סדרי עדיפות ולקבל החלטות קשות".
לאחד רשויות ויחידות ממשלתיות
ליברמן קרא גם לבצע שינויים מבניים בממשלה ולאחד יחידות שלדבריו פועלות כיום בנפרד ללא הצדקה. הוא הציע לאחד את רשות ניירות ערך עם רשות שוק ההון, וכן את נציבות שירות המדינה עם אגף הממונה על השכר במשרד האוצר.
לדבריו, מעבר לצעדים הכלכליים המוכרים "חייבת שורה של רפורמות ואיחוד יחידות בתוך משרדי הממשלה השונים", והוא סבור כי יש להתחיל דווקא במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה.
ביקורת על היעדר שגריר בלונדון
ליברמן מתח ביקורת גם על מדיניות החוץ של הממשלה ועל העיכוב במינוי שגריר ישראל בבריטניה. לדבריו: "שנה שלמה אין לישראל שגריר בלונדון, אחת הבירות החשובות בעולם, והכול בגלל אינטריגות וקומבינות פוליטיות בתוך הלשכה של ראש הממשלה, טירוף מוחלט".
"כל צעיר בגיל 18 יתייצב בבקו"ם"
בנושא הגיוס אמר ליברמן כי אחת הפעולות הראשונות הנדרשות מהממשלה הבאה היא חקיקת חוק גיוס שיחול על כולם. על-פי המתווה שהציג, כל צעיר בגיל 18 יתייצב בבקו"ם, והצבא יקבע מי נדרש לשירות צבאי ומי יופנה למסלול אזרחי.
לדבריו: "אי אפשר להמשיך עם סבסוד ענק לחברה החרדית של 37 מיליארד שקל בשנה ולהמשיך בנטל הכבד על אנשי המילואים".
ליברמן סיכם כי "ההחלטה הביטחונית, החברתית והכלכלית הכי חשובה שתקבל הממשלה הבאה - חוק גיוס לכולם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה