השופטת ברק-ארז דחתה בקשות לדיון נוסף בפרשת הפצ"רית

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשות לקיום דיון נוסף בנוגע לניהול חקירת הדלפת הסרטון ממתקן שדה תימן. ההחלטה קובעת סופית כי פרקליט המדינה עמית איסמן יוביל את התיק הפלילי, ללא חובת פיקוח חיצוני.

ההחלטה ניתנה במסגרת שתי בקשות נפרדות (דנג"ץ 78526-08-26 וכן דנג"ץ 78757-08-26), שהוגשו על-ידי ח"כ אביחי בוארון, ארגון לביא וארגון בחרנו בחיים. המבקשים דרשו לקיים דיון נוסף בפסק הדין הקודם שניתן בחודש אוגוסט, בו נדחתה העתירה שדרשה למנוע מפרקליט המדינה לעסוק בחקירה הפלילית מחמת ניגודי עניינים. השופטת ברק-ארז הבהירה כי פסק הדין הקודם לא קבע הלכה חדשה או סתר הלכה קודמת של בית המשפט, אלא רק יישם את הכללים הקיימים על התשתית העובדתית העדכנית בתיק.

ברקע הדברים עומדת פרשת הדלפת הסרטון ממתקן הכליאה בחודש אוגוסט 2024, שבו הוצגה פגיעה לכאורה בכלוא פלשתיני. הדלפת התיעוד אל ערוץ 12 הובילה לסערה ציבורית קשה ולפתיחת חקירה משטרתית מקיפה. בעקבות האירועים סיימה את תפקידה הפצ"רית דאז, אשר הודתה כי אישרה את מסירת הסרטון לגורמי התקשורת. המוחים בפרשה דרשו ועתרו ללא הרף לחשוף ולהעמיד לדין את הגורמים שהדליפו את חומרי החקירה המסווגים.

צילום: לוין, מיארה. לא נחקרה למרות הדרישות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

התערבות שר המשפטים

שר המשפטים יריב לוין שלח מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בו הורה לה ולכפופים לה לחדול מעיסוק בפרשה, בטענה לניגוד עניינים חמור של בכירי המערכת. בעקבות זאת התנהלו מספר עתירות לבג"ץ, שהציבו תנאים מגבילים באשר לזהות הגורם המפקח ששר המשפטים רשאי למנות. בסופו של דבר, משטרת ישראל הודיעה בחודש פברואר 2026 כי סיימה את כלל פעולות החקירה בתיק. היועצת המשפטית של משרד המשפטים יעל קוטיק בחנה את חומרי החקירה באופן מעמיק והגיעה למסקנה סופית כי לאחר שהסתיימה החקירה המשטרתית - פרקליט המדינה אינו מצוי עוד בניגוד עניינים, ולכן הוא מוסמך לנהל את השלבים הבאים של ההליך הפלילי.

הארגונים העותרים טענו בתוקף כי יש לפסול לחלוטין את מעורבותו של פרקליט המדינה. הם דרשו לחייב את שר המשפטים למנות מפקח חיצוני, בטענה כי מערכת אכיפת החוק אינה יכולה לבדוק את עצמה כאשר קיימות טענות כה קשות למעורבות בכיריה בהדלפות. העותרים הדגישו כי החלטת הרוב בפסק הדין הקודם סותרת הלכות מפורשות של העליון, וכי היא מרוקנת מתוכן את פסק הדין המקורי שקבע כי קיים הכרח בפיקוח חיצוני ובלתי תלוי. לטענתם, הסרת המניעות של פרקליט המדינה בוצעה באופן שגוי וללא בחינה ראויה של הראיות.

צילום: יפעת תומר-ירושלמי. הטענה: החקירה לא מוצתה [צילום: פלאש 90]

דחיית הטענות וביקורת

השופטת ברק-ארז שללה לחלוטין את טענות העותרים וקבעה כי דעת הרוב, אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אינה סותרת הלכות. השופטת קבעה כי ההכרעה הקודמת נסמכה על תשתית עובדתית שונה ומעודכנת, ולא התיימרה לקבוע הלכה משפטית חדשה אלא אך ורק ליישם את הדין הקיים. היא הבהירה כי בקשות לדיון נוסף נושאות אופי ערעורי מובהק, ואינן מתאימות במקרים שבהם המחלוקת נוגעת ליישום ההלכה בנסיבות עובדתיות ספציפיות. לפיכך, קבעה השופטת כי העתירות אינן מגלות עילה כלשהי המצדיקה את התערבותו החריגה של הרכב מורחב.

בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על התנהלות שר המשפטים והעותרים בתיק החקירה. היא ציינה מפורשות כי שר המשפטים נמנע זמן רב מלעשות שימוש בסמכותו החוקית למנות מפקח חיצוני, ואילו העותרים השתהו ולא פנו לבית המשפט עד אשר נמסרה חוות הדעת העדכנית של היועצת המשפטית של משרד המשפטים. השופטת הדגישה כי תפקידו של מינוי מפקח חיצוני היה בבחינת אפשרות בלבד, ולא תנאי הכרחי שבלעדיו לא ניתן להשלים את החקירה המשטרתית. בסיום החלטתה החד-משמעית, ביטלה השופטת את צו עיכוב הביצוע הארעי שניתן קודם לכן, ואפשרה לפרקליט המדינה לקדם את הטיפול בתיק ולהביאו לסיום מהיר.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון
מבקשים: ח"כ אביחי בוארון, ארגון לביא, משפחות שכולות, הרצל חג'אג', בועז קוקיא
משיבים: שר המשפטים, היועצת המשפטית למשרד המשפטים, מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, שר התפוצות, משמר הדמוקרטיה הישראלית
שופט: השופטת דפנה ברק-ארז