ישראל סוגרת את הקונסוליה הבריטית בירושלים; קורבין לא יורשה להיכנס

ישראל החליטה (8.9.26) לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים ולנקוט שלושה צעדי נגד נוספים כלפי בריטניה, בעקבות החלטת ממשלת הלייבור לאסור סחר בסחורות מההתיישבות ביהודה ושומרון ולהרחיב את מגבלות מכירת הנשק לישראל.

שר החוץ גדעון סער הודיע כי ההחלטה התקבלה על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ארבעת הצעדים הם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפסקת פעילות הצוות הבריטי המכשיר כוחות של הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים.

הקונסוליה הבריטית בירושלים תיסגר

הצעד החריף ביותר הוא סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, המשמשת את ממשלת בריטניה לניהול יחסיה עם הפלשתינים בירושלים, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. בריטניה אינה מכירה בריבונות ישראל במזרח ירושלים.

סער: "ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל ונמצאת בריבונותה המלאה". לדבריו, פעילות של מדינה זרה בעיר מחייבת את הסכמת ישראל.

ישראל תסלק גם את הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי בקריית גת ותפסיק את פעילות צוות התמיכה הבריטי ברמאללה, המכשיר כוחות של הרשות הפלשתינית.

בנוסף תמנע ישראל את כניסתם של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים, שלדברי שר החוץ מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית או שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל. ברשימה: חברי הפרלמנט ג'רמי קורבין, זארה סולטנה, נאז שאה, דיאן אבוט, האנה ספנסר, קרלה דנייר, שאן ברי, אלי צ'אונס, ג'ון מקדונל, ריצ'רד ברגון ואדריאן רמזי, וכן פהאד אנסארי, מנהל הארגון Riverway to the Sea. קורבין, שכיהן כמנהיג מפלגת הלייבור בשנים 2020-2015, הוא השם הבולט ברשימה. כיום הוא מכהן כחבר פרלמנט עצמאי לאחר שהושעה מהלייבור ובהמשך נמנעה ממנו האפשרות להתמודד מטעמה.

בריטניה פרסמה את שמות חמשת הישראלים

בתוך כך פרסם משרד החוץ הבריטי את שמות חמשת הישראלים שעליהם הוטלו צעדים אישיים במסגרת המהלך החדש: בנצי גופשטיין, מאיר מרדכי אטינגר, אליאב ליבי, ברוך מרזל ואביחי סוויסה.

הצעדים האישיים מצטרפים לאיסור הבריטי על יבוא סחורות מההתיישבות ולהודעת שר החוץ אד מיליבנד כי לונדון תפעל גם נגד יחידים וחברות המספקים שירותים בתחומי הבנייה, התשתיות, המימון והמקרקעין הקשורים להרחבת ההתיישבות.

סער: ממשלת הלייבור עוינת

סער תקף בחריפות את ממשלת בריטניה ואמר: "אין לנו דבר נגד העם הבריטי. אנחנו יודעים שיש לנו ידידים רבים בבריטניה. לצערנו מכהנת ממשלת לייבור עוינת שפועלת באופן שיטתי נגד מדינת ישראל".

הוא כינה את דברי שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בפרלמנט "שערורייתיים ושקריים", טען כי המהלך הבריטי נובע גם משיקולים פוליטיים פנימיים והשווה אותו למדיניות מתקופת המנדט והספר הלבן.

מחלוקת סביב E1

סער דחה את הטענה כי ישראל קיבלה החלטות חדשות בנוגע ל-E1 וטען כי ההחלטה התקבלה לפני יותר משנה וכי הליך המכרז נמשך כבר חודשים.

מנגד, בריטניה הציגה את פרסום המכרזים ב-E1 כאחד הנימוקים המרכזיים להחרפת צעדיה וטענה כי הבנייה באזור פוגעת באפשרות לממש את פתרון שתי המדינות. כבר ב-19 באוגוסט דרש מיליבנד מישראל לבטל את המכרז ולעצור את הרחבת ההתיישבות.

סער טען כי כביש 80 ו"כביש מרקם החיים" נועדו לאפשר תנועה פלשתינית בין אזור בית לחם לרמאללה ובין א-זעים לאל-עיזריה, ולכן לדבריו אין בסיס לטענה כי הבנייה תקטע רצף תחבורתי פלשתיני.

אזהרה למדינות נוספות

סער הבהיר כי ישראל עשויה להגיב גם נגד מדינות אחרות שיצטרפו למהלך: "מי שפועל נגד ישראל - ישראל תפעל נגדו והוא יאבד מהשפעתו ומהרלוונטיות שלו באזור".

הוא הזהיר גם את הרשות הפלשתינית ואמר כי "גם הרשות הפלשתינית לא תהיה חסינה". לדבריו, ממשלת הלייבור נקטה מאז 2024 שורה של צעדים נגד ישראל, ובהם הכרה במדינה פלשתינית, חידוש המימון לאונר"א, הגבלות על יצוא ביטחוני, צעדים נגד שרים וגורמים ישראלים והשעיית המשא-ומתן על הסכם סחר חופשי.

סער טען עוד כי המהלך הבריטי מהווה התערבות במערכת הבחירות בישראל וכי גם פלשתינים העובדים בהתיישבות עלולים להיפגע ממנו.