בריטניה אוסרת סחר עם ההתיישבות ומרחיבה את הגבלות הנשק

ממשלת בריטניה הכריזה (8.9.26) על החרפה משמעותית במדיניותה כלפי ישראל וההתיישבות ביהודה ושומרון: איסור על יבוא כל הסחורות המיוצרות בהתיישבות והגבלת שורה של שירותים הקשורים לפעילות הישראלית באזור. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע כי האיסור צפוי להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.

לפי ההכרזה, בריטניה תאסור יבוא סחורות מהיישובים הישראלים ביהודה ושומרון ותגביל שירותים בתחומי המימון, הבנייה, התשתיות, המקרקעין והפרסום הנוגעים להתיישבות. מדובר בהרחבה ניכרת של הצעדים שנקטה בריטניה עד כה נגד יחידים וגופים הקשורים להתיישבות.

מיליבנד הודיע כי גם צרפת וקנדה יאסרו סחר בסחורות מההתיישבות. דנמרק, פינלנד, איסלנד, פולין, פורטוגל ושוודיה התחייבו לתמוך בצעדים נוספים, בעוד מדינות נוספות באירופה כבר הנהיגו מגבלות או מקדמות מהלכים דומים.

האשמה חריפה נגד המתיישבים

לצד ההחלטה הכלכלית השמיע מיליבנד האשמה חריפה נגד ישראלים ביהודה ושומרון. לדבריו, ממשלת בריטניה סבורה כי באזורים מסוימים מתבצע "טיהור אתני של פלשתינים" בידי מי שכינה "טרוריסטים מתנחלים".

מיליבנד טען כי בתים נהרסו, דרכים ותשתיות נפגעו ומשפחות פלשתיניות נעקרו מבתיהן. הוא אמר כי הוא חש "תחושת בושה עמוקה" לנוכח המתרחש וטען כי בריטניה לא תשלים עם צעדים שלדבריה פוגעים באפשרות להקים מדינה פלשתינית.

לונדון הודיעה במקביל על הרחבת המגבלות הקיימות על מכירת אמצעי לחימה לישראל. עד כה התמקדו ההגבלות הבריטיות באמצעי לחימה שנועדו לשימוש ברצועת עזה, וכעת הן יורחבו גם לפריטים שלטענת בריטניה "תורמים באופן מהותי לכיבוש" בשטחים הפלשתיניים.

גנץ: צעד אנטישמי מחפיר

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ תקף בחריפות את ההחלטה הבריטית וקרא לממשלת ישראל להגיב בהרחבת הבנייה ובהחלת ריבונות.

גנץ: "החלטת בריטניה להחרים מוצרים מיהודה ושומרון ולהטיל צעדי ענישה על יהודים רק משום שהם חיים ופועלים בחבלי מולדתם היא צעד אנטישמי מחפיר. הגיע הזמן שבריטניה תתעורר: המנדט הבריטי הסתיים לפני כמעט 80 שנה. הימים שבהם לונדון קבעה היכן יהודים יוכלו לחיות בארץ ישראל נגמרו ולא יחזרו".

לדבריו, ממשלת בריטניה "מגייסת קואליציה של מדינות פרו-פלשתיניות למלחמה כלכלית ביהודים בבנימין, יהודה ושומרון". גנץ קרא גם לגבות מהרשות הפלשתינית את הנזקים שייגרמו לישראל כתוצאה מהחרם.

גנץ: "המסר שלנו לבריטניה ולכל מי שמצטרף לחרם ברור: לא תצליחו להוציא את היהודים מיהודה ושומרון. על כל ניסיון לפגוע בהתיישבות נגיב בעוד בנייה, בעוד יישובים ובריבונות ישראלית".

רגבים: ימי הספר הלבן תמו

תנועת רגבים תקפה אף היא את בריטניה וטענה כי מדובר בהמשך למדיניות עוינת כלפי ההתיישבות היהודית.

רגבים: "במקום להתמודד עם הקריסה הפנימית והתוהו ובוהו ברחובותיה, בריטניה מנסה בחוצפתה להתערב בריבונות הישראלית. התבלבלתם, ימי הספר הלבן תמו מזמן".

בתנועה קשרו בין ההחלטה הנוכחית למדיניות הבריטית בתקופת המנדט וטענו כי בריטניה ממשיכה "מדיניות אנטישמית עוינת בת כמאה שנים".

רגבים האשימה את ממשלת בריטניה גם במימון בנייה פלשתינית בלתי חוקית ביהודה ושומרון ובהעברת כספים לרשות הפלשתינית, וקראה לממשלת ישראל "לעצור מיד כל התערבות זרה ודורסנית בשטחי המולדת".

שפלר: להחזיר את בריכות שלמה

ראש מועצת אפרת, אל"ם במילואים דובי שפלר, קרא לממשלה להגיב למהלך הבריטי בהחזרת אתר בריכות שלמה לשליטה ישראלית.

שפלר: "המנדט הבריטי הסתיים במאי 48' - מישהו בלונדון כנראה התבלבל וחושב שהוא עדיין בתוקף. התשובה שלנו צריכה להיות החזרת בריכות שלמה לשליטה ישראלית".

לדבריו: "הימים שבהם פקידים בלונדון קבעו ליהודים היכן מותר להם להתיישב בארץ ישראל חלפו מזמן. תושבי אפרת ויהודה ושומרון לא זקוקים לאישור מהממשלה הבריטית כדי לחיות, לבנות ולפתח את ביתם".

שפלר קרא לממשלה להעביר החלטה שתשנה את מעמדו של האתר ותשיב אותו לשליטה ישראלית, לדבריו כחלק מתיקון "העוול ההיסטורי של הסכמי אוסלו".

תורת לחימה: לא להסתפק בגינויים

ארגון תורת לחימה, שנפגע בעצמו מצעדים בריטיים במהלך המלחמה, טען כי ההחלטה מוכיחה שהמהלכים נגד ארגונים ופעילי התיישבות היו רק חלק ממהלך רחב יותר נגד ישראל.

הארגון: "התרענו מראש כי המהלכים האנטי-ישראלים שמובילים גורמים באירופה אינם נעצרים בפגיעה בארגונים או בפעילי ההתיישבות. היום מתברר כי מדובר במהלך רחב יותר, המכוון נגד מדינת ישראל עצמה ונגד זכותה של ישראל לקבוע את מדיניותה וריבונותה בארצה".

בתורת לחימה קראו לממשלה לבחון מחדש את יחסיה המדיניים, הכלכליים והדיפלומטיים עם המדינות המשתתפות במהלך, וכן לפעול נגד ארגונים בישראל שלטענתם מקדמים חרמות ולחץ בינלאומי על המדינה.