בג"ץ ביטל 3 מינויים למועצת הרשות השנייה עקב ניגוד עניינים

בית המשפט העליון ביטל פה אחד את החלטות הממשלה למנות שלושה חברים למועצת הרשות השנייה. השופטים, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, רות רונן ואלכס שטיין, קבעו כי נפל פגם מינהלי בהליך, עקב פגם בגיבוש תשתית עובדתית מלאה והפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה.

פסק הדין (בג"ץ 63904-03-26) מורה על בטלותן המיידית של ההחלטות למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב לתפקיד יושבת-ראש המועצה, וכן את עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין כחברי מועצה מן המניין.

הכרעה זו ניתנה בעקבות חמש עתירות משפטיות שונות שהוגשו נגד סדרת החלטות הממשלה מחודש מרס 2026. העותרים, ובראשם ארגון העיתונאים, טענו כי ההחלטות התקבלו במסגרת הליך חפוז ומהיר, ללא הצגת תשתית עובדתית ומשפטית מלאה. בנוסף נטען כי המטרה מאחורי המינויים הייתה לסכל את עסקת רכישת חברת רשת מדיה בע"מ המפעילה את ערוץ 13.

חוק הרשות השנייה קובע כי הממשלה ממנה את חברי המועצה לאחר קבלת המלצה של שר התקשורת. במקביל, חוק החברות הממשלתיות מחייב לבחון את מועמדותם של חברי המועצה בוועדה לבדיקת מינויים טרם אישורם.

ביום 24.03.26 אישרה הממשלה את מינויים של 15 חברים למועצה, לרבות ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין. מיד לאחר מכן התקבלו תלונות בנוגע לניגוד עניינים של ראש הממשלה, משום שד"ר בן חי-שגב שימשה כעדה במסגרת משפטו הפלילי.

צילום: יפעת בן-שגב. נפסלה בשל ניגודי עניינים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

הצבעה חוזרת בממשלה ולזות שפתיים

הממשלה קיימה ביום 31.03.26 ישיבה נוספת בניסיון למנוע לזות שפתיים ציבורית. שרי הממשלה החליטו פה אחד לאשר מחדש את רשימת המינויים המלאה, כאשר ראש הממשלה נעדר מן ההצבעה.

השרים הדגישו בהחלטתם כי ההצבעה החוזרת מתקיימת אך ורק לשם מניעת לזות שפתיים באשר לניגוד העניינים. הם הבהירו כי הליך ההצבעה מחדש נעשה מבלי לפגוע בתוקפה החוקי של החלטת הממשלה המקורית.

העותרים העלו טענות נגד שלושת המועמדים, וטענו כי הם התבטאו בעברם באופן פומבי, סדרתי ובוטה כנגד גופי תקשורת מרכזיים. נטען כי התנהלות זו יוצרת חשש ממשי למשוא פנים מצדם בעת ביצוע הפיקוח.

העותרים טענו בנוסף כי מעורבותו של ראש הממשלה בהליך המינוי של ד"ר בן חי-שגב מהווה הפרה יסודית של הסדר ניגוד העניינים שלו.

צילום: היועמ"שית מיארה. הצטרפה לטענות העותרים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

עמדת היועצת המשפטית וחסר עובדתי

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לחלק מטענות העותרים. היא מסרה לבית המשפט כי החלטת הוועדה לבדיקת מינויים התקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה.

לטענת היועצת, נתונים קריטיים הנוגעים למשוא פנים, עוינות פומבית וניגוד עניינים של חלק מהמועמדים, כלל לא הובאו לידיעת חברי הוועדה. לפיכך, הוועדה לא סיפקה מענה הולם לטענות אלו.

היועצת המשפטית לממשלה הוסיפה וציינה כי גם שרי הממשלה קיבלו את החלטתם על בסיס תשתית מידע חסרה ביותר. בשל כך היא דרשה להשיב את הסוגיה לבחינה מחודשת בוועדה לבדיקת מינויים.

מנגד, הממשלה יחד עם רוב חברי המועצה טענה כי החלטות השרים התקבלו כדין, לאחר הליך מינהלי סדור. הממשלה דחתה את הטענות על משוא פנים, וטענה כי התבטאויות המועמדים הן בגדר ביקורת ציבורית לגיטימית.

באשר לראש הממשלה, נטען כי הוא לא היה מצוי בניגוד עניינים מול ד"ר בן חי-שגב, מאחר שעדותה במשפטו הפלילי הסתיימה כבר בשנת 2022. הממשלה טענה כי כל פגם פוטנציאלי נרפא לחלוטין ברגע שהתקיימה הצבעה חוזרת ללא נוכחותו.

צילום: כנרת בראשי. נפסלה בגלל ניגודי עניינים [צילום: בוצ'צ'ו]

גבולות הריסון השיפוטי והתבטאויות פומביות

הנשיא יצחק עמית, אשר כתב את חוות הדעת המרכזית, התווה את גבולות הביקורת השיפוטית הנוגעת למינויים. הנשיא הדגיש כי בג"ץ נוהג בריסון רב כלפי הרשות המבצעת, אך מחויב להתערב בהחלטת מינוי שלוקה בפגם מינהלי מהותי, כגון חריגה מסמכות או פגם בגיבוש תשתית עובדתית.

הנשיא קבע כי הוועדה לבדיקת מינויים נדרשת להישען על תשתית עובדתית מוצקה ומקיפה. הוא פסק כי התבטאויותיו הפומביות של מועמד הן נתון רלוונטי לבחינת התאמתו לתפקיד ציבורי.

הדבר מקבל משנה תוקף במקום שבו ההתבטאויות מעוררות חשש למשוא פנים, או חושפות קושי ממשי בהפעלת סמכויות הפיקוח באורח שוויוני. הנשיא ציין כי מועצת הרשות השנייה מחזיקה בסמכויות פיקוח רחבות היקף על ערוצי הטלוויזיה, בדגש על חברות החדשות.

התבטאויות בוטות מצד מועמדים כלפי גופי השידור המפוקחים חייבות לעמוד לנגד עיני הוועדה. בית המשפט גילה מתצהיר הוועדה כי הנתונים בנוגע לעו"ד בראשי וד"ר שיין כלל לא הונחו בפניה, ולפיכך החלטת הממשלה נשענת על תשתית חסרה ולוקה בפסול.

הפרת הסדר ניגוד עניינים מובהקת

בסוגיית המינוי של ד"ר בן חי-שגב, פסק בית המשפט כי ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים שבו הוא חב. הנשיא קבע כי העובדה שעדותה במשפט הסתיימה איננה משחררת את ראש הממשלה מההסדר.

מטרתו של ההסדר היא למנוע מראית עין של מתן תמורה עבור עדות בעבר. לפיכך, ההשתתפות בהחלטה מעלה פגם מינהלי חריף.

בית המשפט דחה את הטענה שההצבעה החוזרת בממשלה ריפאה את הפגם. הנשיא ציין את דברי מזכיר הממשלה, אשר אישר כי העלאת המינוי לסדר היום של הישיבה נעשתה באישורו הישיר של ראש הממשלה.

הנשיא קבע כי הכלל האוסר על ניגוד עניינים חל באופן מלא גם על השתתפות בתהליך קבלת החלטה בגוף קולגיאלי כדוגמת הממשלה. דיני ניגוד העניינים אינם מאפשרים מצב שבו בכיר מודיע את עמדתו בגלוי, ולאחר מכן מקורביו מצביעים על החלטה זהה ללא בחינה עצמאית ומחודשת.

הישיבה השנייה התקיימה ימים ספורים לאחר הישיבה הראשונה, ללא חוות דעת משפטית תומכת ומבלי לבטל את החלטת הממשלה המקורית שכבר עמדה בתוקף. בשל כך קבע הנשיא כי ההצבעה השנייה אינה מהווה בחינה עצמאית ולכן הפגם בעניינה של ד"ר בן חי-שגב נותר בעינו.

צילום: השופט שטיין. נגד פסילה גורפת של יתר חברי המועצה [צילום: הרשות השופטת]

ביטול המינויים ופסיקת יתר השופטים

הנשיא עמית הורה על בטלותן המוחלטת של החלטות הממשלה ופסל את המינויים. בנוסף, הוא קבע כי יש להחזיר את עניינם של כלל חברי המועצה לבחינתה המחודשת של הוועדה לבדיקת מינויים, ככל ששר התקשורת מעוניין לקדמם.

השבת התיק מבוססת על כך שהמועצה מהווה גוף קולגיאלי המצריך התייחסות להרכב הכולל והשלם שלו. הוועדה אישרה את המינויים כגוף אחד, והבהירה כי המלצותיה יעמדו בתוקף למשך שלושה חודשים בלבד שכבר חלפו.

החזרת התיק נדרשת גם עקב התפתחויות דיוניות, לרבות התפטרותן של שתי חברות מועצה נוספות במהלך המשפט. כתוצאה מכך נותרו בפועל רק 10 חברי מועצה מתוך ההרכב שעליו הצביעה הממשלה.

השופטת רות רונן הצטרפה באופן מלא לפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון. השופט אלכס שטיין הצטרף להחלטת הפסילה כלפי שלושת המועמדים המדוברים. עם זאת, השופט שטיין הסתייג מביטול מינויים של שאר חברי המועצה והשבתם לוועדה. השופט שטיין העיר כי אין מניעה למנות בעתיד מחדש את עו"ד בראשי וד"ר שיין כפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי (ציטוט)

בג"צ ממשיך לרמוס את החוק, לחתור תחת הכרעת העם ולנכס לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו מעולם.

הכנסת חייבת להתכנס מיד, גם בפגרה, ולהבהיר: לבית המשפט אין סמכות לבטל את חוקיה כרצונו או ליטול לידיו את סמכויות הממשלה.

בקדנציה הבאה נשלים בעז"ה את התיקון היסודי של מערכת המשפט, נשיב את האיזון בין הרשויות ואת הכוח לעם ולנבחריו. דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון השופטים.