תחקיר שמתפרסם הבוקר (יום ג', 8.9.26) ב"מוסף הארץ" מעלה טענה דרמטית ולפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל בסוף ספטמבר 2023 התרעה אישית מנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, שלפיה מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר מתכנן "מהלך גדול" נגד ישראל. לפי התחקיר, השיחה התקיימה כשבוע וחצי בלבד לפני מתקפת 7 באוקטובר ונמשכה כ-45 דקות.
על-פי הפרסום, בן זאיד הביע במהלך השיחה חשש כי המהלך שמתכנן סינוואר יביא לשפיכות דמים, יערער את האזור ואף יפגע בהסכמי אברהם. נשיא איחוד האמירויות המליץ לנתניהו להיערך לאיום ובמקביל לפעול להרגעת המצב ברצועת עזה וביהודה ושומרון.
לפי התחקיר, נתניהו השיב כי להערכתו חמאס מתכוון לפעול דווקא ביהודה ושומרון וכי ישראל ערוכה לכל תרחיש. הטענה המשמעותית ביותר בפרסום היא שהשיחה וההתרעה לא הועברו לאחר מכן לראש השב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל.
לשכת ראש הממשלה דוחה את הדברים מכל וכל. בתגובה שנמסרה ל"מוסף הארץ" נאמר: "שקר מוחלט! ראש הממשלה נתניהו לא שוחח עם נשיא איחוד האמירויות בתקופה המדוברת ולא קיבל ממנו כל אזהרה". ראש השב"כ לשעבר רונן בר והרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי מסרו כי לא עודכנו בהתרעה כזאת. מטעם בן זאיד לא נמסרה תגובה.
האזהרה של סינוואר: "זילזל"
התחקיר, המבוסס על הספר החדש "חטופים: 843 ימים של הפקרה" מאת שלומי אלדר ורות יובל, מתאר מסלול מורכב שבאמצעותו הגיעה לכאורה ההתרעה לראשי המערכת בישראל. לפי הפרסום, במהלך 2023 התקיים ערוץ חשאי בין ישראל לחמאס שנועד לקדם הסדרה ארוכת טווח ברצועה, לרבות הקלות כלכליות ועסקה להשבת אברה מנגיסטו והישאם א-סייד וגופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול.
לפי התחקיר, איש חמאס ראזי חמד היה מעורב בשיחות מול מתווך פלשתיני שכונה בפרסום "עיני פחם", ומן הצד הישראלי היה מעורב עדי רותם, שהיה אחראי על תחום השבויים והנעדרים בשב"כ. בקיץ 2023, כך נטען, התקרבו הצדדים להסכמות שלפיהן ישראל תשחרר 30 אסירים, מהם 20 אסירי עולם שייבחרו בידי השב"כ.
אולם בראשית ספטמבר הפסיק סינוואר את המגעים. לפי התחקיר, בפגישה שקיים לאחר מכן עם המתווך הפלשתיני הוא הזהיר כי אם ישראל לא תתקדם, הוא מכין לה "הפתעה אדירה" והשתמש במילה הערבית "זילזל" - רעידת אדמה.
המתווך העביר את הדברים ליועץ פלשתיני מקורב לבן זאיד. לאחר פגישה נוספת עם סינוואר באמצע ספטמבר, שבה דיבר לטענתו על "הפתעה מארץ ההפתעות" ועל "מבצע אימתני", הגיעו המעורבים למסקנה כי אין מדובר באיום שנועד רק להפעיל לחץ במשא-ומתן.
גם השב"כ קיבל התרעה
לפי הפרסום, ב-15 בספטמבר 2023 הועברה ההתרעה גם לשב"כ. ראש השב"כ רונן בר ביקש בעקבותיה לשוחח מיד עם נתניהו ועדכן אותו באיום על "רעידת אדמה". בעקבות הדברים התקיימו ב-17 בספטמבר דיונים בהשתתפות גורמי ביטחון.
בתחקיר נטען כי גורמי השב"כ לא ידעו בשלב זה מה בדיוק מתכנן סינוואר ואף בחנו אפשרות שהאיום קשור לניסיון להשתלט על החוקרת הישראלית אליזבט צורקוב, שהוחזקה אז בעירק, כדי לשפר את עמדות חמאס במשא-ומתן על אסירים.
עם זאת, בר הזהיר לפי הפרסום כי ישראל נמצאת "בווקטור של עימות" והמליץ לשקול פעולה התקפית עוצמתית או לכל הפחות לחזק משמעותית את ההיערכות ההגנתית ברצועת עזה וביהודה ושומרון. הדיונים הסתיימו ללא החלטה אופרטיבית משמעותית.
התחקיר מוסיף כי לאחר שבן זאיד התרשם שישראל אינה מגיבה באופן מספק לאזהרה, החליט לפנות בעצמו לנתניהו. זו, לפי הפרסום, הייתה השיחה בת 45 הדקות שלשכת ראש הממשלה מכחישה כי התקיימה.
התרעה נוספת ממצרים
לפי התחקיר, באותה תקופה הגיעה ללשכת ראש הממשלה גם התרעה משר המודיעין המצרי עבאס כאמל על "משהו חריג" ו"מבצע אימתני" מצד חמאס. הטענה על התרעה מצרית ערב הטבח פורסמה בעבר, וגם לגביה ניטשה לאורך השנים מחלוקת בין לשכת ראש הממשלה לבין גורמים שדיווחו עליה.
ב-1 באוקטובר, שישה ימים לפני הטבח, התקיים דיון נוסף על המצב ברצועת עזה. לפי הפרסום, בר המליץ לשקול חיסול בכירים, ובהם סינוואר. נתניהו ביקש להכין תוכניות אך הורה בשלב זה להרגיע את השטח. לטענת מקורות ששוחחו עם מחברי התחקיר, גם בדיון זה לא הוזכרה השיחה הנטענת עם בן זאיד.
בכיר בשב"כ המצוטט בתחקיר טוען כי אילו מערכת הביטחון הייתה יודעת על ההתרעות הנוספות שהגיעו לראש הממשלה, ייתכן שהייתה מעניקה משקל שונה לאיום שהגיע מסינוואר ולפרישתו הפתאומית ממגעי ההסדרה.
![אמיר קטר [צילום: סוכנות הידיעות הקטרית]](https://storage.news1.co.il/articles/cebe17b4-ab07-4a2e-ae28-97315eb29b60.jpg)
צילום: אמיר קטר [צילום: סוכנות הידיעות הקטרית]התחקיר: הזדמנות לשחרור אזרחים בתחילת המלחמה
חלקו השני של התחקיר עוסק בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר ובטענה כי חמאס שידר נכונות לשחרר אזרחים ישראלים בשלב מוקדם מאוד, בעוד המערכת הישראלית הייתה ממוקדת בראש ובראשונה במלחמה.
לפי הפרסום, בערב 7 באוקטובר התקשר ראש ממשלת קטר מוחמד אל ת'אני לראש המוסד דדי ברנע ואמר כי חמאס מוכן לשחרר אזרחים וכי קטר מוכנה לתווך. ברנע השיב, לפי התחקיר, כי ישראל אינה מוכנה באותו שלב לנהל שיחות עם חמאס.
מקורבי ברנע טענו מנגד כי חמאס כבר הציב תנאים שלא ניתן היה לקבלם, ובהם מניעת כניסת צה"ל לרצועה ודרישות הנוגעות להר-הבית. גורמים קטריים מכחישים זאת וטוענים כי בשלב הראשון לא הוצבו תנאים כאלה.
ערוץ נוסף שתואר בתחקיר עבר באמצעות מוחמד דחלאן. לפי אנשי דחלאן, אנשיו של סינוואר מסרו כבר ב-8 באוקטובר כי חמאס מוכן לשחרר את האזרחים ללא תמורה, בתנאי שיימצא מתווך מוסכם להמשך המגעים. גם לטענה זו אין אישור ישראלי רשמי.
בכיר ישראלי שצוטט בפרסום אישר כי לפחות חלק מן ההצעות לשחרור אזרחים הגיעו לגורמי הביטחון ולראש הממשלה, אך הסביר כי ביממות הראשונות המערכת המדינית והצבאית הייתה עסוקה בהשתלטות על מתקפת חמאס ובהיערכות למלחמה ולא הייתה פנויה למעשה לדיון מסודר בעסקה.
לפי התחקיר, רק באמצע אוקטובר החלה ישראל להיכנס באופן מלא למסלול התיווך הקטרי. ב-15 באוקטובר, שמונה ימים לאחר השיחה הראשונה בין ראש ממשלת קטר לברנע, הגיע ראש המוסד לדוחה.
חשיפה המחייבת בירור
הפרסום מצרף נדבך נוסף למחלוקת המתמשכת סביב המידע שהיה בידי הדרג המדיני ומערכת הביטחון בשבועות שקדמו למתקפת 7 באוקטובר. עם זאת, מדובר בשורת טענות הנשענת במידה רבה על עדויות מקורות ששמות חלקם אינם מפורסמים, בעוד לשכת ראש הממשלה מכחישה באופן מוחלט את אחת מטענות הליבה - עצם השיחה בין נתניהו לבן זאיד.
הפער בין גרסת התחקיר לבין הכחשת לשכת ראש הממשלה הוא מהותי. אם יימצאו תיעוד רשמי של השיחה, רישומי לשכה, חומר מודיעיני או עדויות נוספות של מי שנכחו בהעברת המסרים, יהיה בהם כדי לקבוע אם אכן נמסרה לראש הממשלה התרעה נוספת וישירה על כוונות סינוואר ערב המתקפה - ואם כן, כיצד טופלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה