צניחה חריגה במבחני פיזה: הישגי תלמידי ישראל חזרו 20 שנה לאחור

מערכת החינוך הישראלית רשמה במחקר פיזה 2025 את הירידה החדה ביותר בהישגיה מאז החלה להשתתף במחקר, ובחלק מהתחומים מדובר באחת הנפילות החריגות ביותר שנרשמו במדינת OECD מאז תחילת מבחני פיזה בשנת 2000. לאחר כעשור של יציבות יחסית, הציון הממוצע של תלמידי ישראל ירד ל-436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים. לעומת מחזור פיזה הקודם, שנערך ב-2022, מדובר בירידה של 38 נקודות בקריאה, 25 נקודות במתמטיקה ו-23 נקודות במדעים.

הירידות מחזירות למעשה את הישגי ישראל כשני עשורים לאחור. בקריאה ובמתמטיקה הציונים דומים לאלה שנרשמו ב-2006, ובמדעים הם דומים לציון שנרשם ב-2009. לפי הערכת ראמ"ה, המבוססת על אומדן שלפיו תלמיד צובר בממוצע כ-20 נקודות פיזה במהלך שנת לימודים, הפער שנוצר בין תלמידי 2025 לבין תלמידי 2022 שקול לכשתי שנות לימוד בקריאה ולשנת לימודים שלמה במתמטיקה ובמדעים.

הירידה בישראל הייתה חריפה בהרבה מהמגמה שנרשמה במדינות ה-OECD. בקריאה ירד ממוצע המדינות ב-14 נקודות ובמתמטיקה ב-9 נקודות. בקריאה ובמדעים הייתה הירידה בישראל השנייה בגודלה ב-OECD במחזור הנוכחי, אחרי לטביה, ובמתמטיקה הייתה השנייה בגודלה אחרי סלובניה. בדוח הבינלאומי מוזכרות ישראל ולטביה כשתי המדינות היחידות שבהן נרשמה ירידה חריגה ביחס ל-2022 בכל שלושת תחומי הדעת.

בראמ"ה מדגישים כי יש לקרוא את התוצאות גם על-רקע העיתוי החריג שבו נערך המחקר. המבחנים התקיימו במרס-אפריל 2025, בעת שישראל הייתה במלחמה בחזיתות השונות ולפני השבת כלל החטופים. בתי ספר שפונו בדרום ובצפון ובתי ספר בקו העימות בצפון הוחרגו מהמדגם, וגם תלמידים שנפגעו במלחמה או שקרוביהם מדרגה ראשונה נפגעו יכלו שלא להשתתף. עם זאת, הדוח אינו מייחס למלחמה את הירידה בהישגים ואינו מעריך עד כמה השפיע המצב הביטחוני על הציונים.

ישראל בחמישון התחתון של ה-OECD

הירידות החדות באו לידי ביטוי גם במיקומה היחסי של ישראל. מתוך 38 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר, ישראל מדורגת במקום ה-31 בקריאה ובמקום ה-33 במתמטיקה ובמדעים. לעומת מחזור 2022 היא ירדה חמישה מקומות בקריאה, שני מקומות במדעים ומקום אחד במתמטיקה.

במדרג הכולל של המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר, ובהן גם מדינות שאינן חברות ב-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-37 מתוך 90 בקריאה, במקום ה-43 מתוך 90 במתמטיקה ובמקום ה-44 מתוך 91 במדעים.

הפער בין ישראל לבין ממוצע מדינות ה-OECD, שהצטמצם לאורך השנים, התרחב שוב. בקריאה עומד הפער על כ-30 נקודות בהשוואה ל-23 מדינות ה-OECD שהשתתפו בכל מחזורי המחקר, במתמטיקה על 36 נקודות ובמדעים על 44 נקודות.

כמעט מחצית מהתלמידים מתקשים במתמטיקה

הירידה בציונים לוותה בזינוק בשיעור התלמידים שאינם מגיעים אפילו לרמת הבקיאות הבסיסית. 46% מתלמידי ישראל הוגדרו "מתקשים" במתמטיקה, לעומת 35% בממוצע מדינות ה-OECD. בקריאה מדובר ב-41% לעומת 31% ב-OECD, ובמדעים ב-40% לעומת 26%. מדובר בשיעורי המתקשים הגבוהים ביותר שנרשמו בישראל מאז 2006.

במקביל הצטמצמה מאוד קבוצת המצטיינים. שיעור המצטיינים עומד על 5% או פחות בשלושת התחומים. בקריאה הוא ירד מ-10.5% ב-2022 ל-4.7% ב-2025, ובמתמטיקה מ-8.4% ל-4.8%. במדעים נרשמה ירידה מ-5.8% ל-4.3%, אך השינוי לא נמצא מובהק סטטיסטית.

החזקים נחלשו במיוחד

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא שהירידה הגדולה ביותר אינה נובעת דווקא מהיחלשות נוספת של הקבוצות החלשות, אלא מירידות חדות במיוחד בקרב קבוצות שבשנים קודמות בלטו בהישגיהן.

בחינוך הממלכתי נרשמה ירידה של 52 נקודות בקריאה, 29 נקודות במתמטיקה ו-28 נקודות במדעים. בקריאה, תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה בחינוך הממלכתי ירדו ב-59 נקודות, ואילו הבנים בחינוך הממלכתי ירדו ב-58 נקודות. 41% מהבנים בחינוך הממלכתי כבר מוגדרים מתקשים בקריאה, לעומת 22% ב-2022.

בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה ירידה של 30 נקודות בקריאה, ואילו בקרב מוסדות דוברי ערבית נרשמה ירידה מתונה יותר של 21 נקודות. בשל כך הצטמצם הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית בקריאה, מ-136 נקודות ב-2022 ל-113 נקודות ב-2025. אלא שהדוח מדגיש כי מדובר בצמצום פערים "שלילי": הוא לא נבע משיפור בקרב דוברי הערבית, אלא מירידה חדה יותר בקרב דוברי העברית.

למרות צמצום הפערים, ישראל נותרה אחת המדינות בעלות פערי ההישגים הגדולים בעולם. הפער בין עשירון התלמידים בעל ההישגים הגבוהים לעשירון התחתון מגיע ל-304 נקודות בקריאה, 290 במדעים ו-269 במתמטיקה. ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בגודל הפערים בקריאה ובמדעים ובמקום השמיני במתמטיקה.

הבנות החרדיות עקפו את בנות החינוך הממלכתי בקריאה

צילום: [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

תמונה יוצאת דופן עולה מהשוואת הישגי הבנות. הישגי הבנות בחינוך החרדי בקריאה גבוהים באופן מובהק מהישגי הבנות בחינוך הממלכתי, ובמתמטיקה ובמדעים אין ביניהן פער מובהק.

בקריאה השיגו הבנות החרדיות ציון הגבוה ב-38 נקודות מזה של בנות החינוך הממלכתי. במתמטיקה נרשם פער של 9 נקודות לטובתן, אך הוא אינו מובהק, ובמדעים הפער שהיה קיים ב-2022 לטובת בנות הממלכתי נסגר לחלוטין.

גם כאן מדגיש הדוח כי השינוי אינו נובע מעלייה בהישגי הבנות החרדיות, אלא מהירידה החדה יותר בקרב בנות החינוך הממלכתי. אלה ירדו ב-46 נקודות בקריאה, ב-26 נקודות במתמטיקה וב-24 נקודות במדעים. בקרב הבנות החרדיות הירידות היו מתונות יותר ולא מובהקות סטטיסטית.

למידה בעולם דיגיטלי? מקום 37 מתוך 38 ב-OECD

צילום: [צילום: נאם יו, AP]

פיזה 2025 בחן גם תחום חדש, "למידה בעולם הדיגיטלי", שבו נבדקה יכולת התלמידים לאפיין אלגוריתמים ולפתור בעיות חישוביות באמצעות כלים ופרקטיקות חישוביות.

ישראל השיגה בתחום זה 444 נקודות, 56 נקודות פחות מממוצע ה-OECD. היא מדורגת במקום ה-37 מתוך 38 מדינות OECD ובמקום ה-54 מתוך 85 המדינות והישויות שהשתתפו בתחום. 45% מהתלמידים בישראל הוגדרו מתקשים, לעומת 23% ב-OECD, ורק 16% הוגדרו מצטיינים, לעומת 26%.

מחסור במורים, אבל גם בעיה של התאמה והכשרה

לצד ההישגים, הדוח מצביע על בעיה חריפה בכוח ההוראה. לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, 50% מבני ה-15 בישראל לומדים במוסדות שבהם מחסור במורים פוגע ביכולת לקיים לימודים, לעומת 39% במדינות ה-OECD.

עוד 47% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם, לפי המנהלים, הלמידה נפגעת בשל מורים "לא מתאימים" או בעלי הכשרה לא מספקת, לעומת 25% בלבד בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום השלישי בין מדינות ה-OECD בעוצמת הפגיעה המדווחת כתוצאה ממורים שאינם מתאימים או שאינם מוכשרים מספיק.

התמונה בולטת במיוחד בבתי הספר דוברי העברית. לפי הדוח, שיעור התלמידים שלומדים בבתי ספר שבהם דווח על פגיעה בשל מורים לא מתאימים מגיע ל-55%, לעומת 20% בקרב דוברי הערבית.

באופן שנראה לכאורה מנוגד למחסור, היחס בין מספר התלמידים למספר המורים בישראל דווקא נמוך יחסית: 9.5 תלמידים למורה, לעומת 12.7 בממוצע ה-OECD. עם זאת, מספר התלמידים הממוצע בכיתות שבהן לומדים בני 15 בישראל עומד על 30, לעומת 26 במדינות ה-OECD.

37% מהתלמידים: בית הספר הוא "בזבוז זמן"

לצד הירידה בהישגים, הדוח מציג תמונה מורכבת של היחס של התלמידים לבית הספר. 37% מתלמידי ישראל אומרים שבית הספר הוא "בזבוז זמן", לעומת 24% בממוצע מדינות ה-OECD. זהו השיעור השני בגובהו ב-OECD, אחרי פולין.

52% מהתלמידים בישראל סבורים שבית הספר לימד אותם דברים שעשויים להיות שימושיים בעבודה, לעומת 67% ב-OECD. 57% סבורים שבית הספר עשה "מעט מאוד" כדי להכין אותם לחיים הבוגרים, לעומת 49% במדינות ה-OECD.

בקרב דוברי העברית היחס לבית הספר שלילי יותר: 39% רואים בו בזבוז זמן, לעומת 28% מדוברי הערבית.

ומנגד, תלמידי ישראל מדווחים על שביעות רצון גבוהה במיוחד מחייהם. רמת שביעות הרצון הממוצעת עומדת על 7.82 מתוך 10, לעומת 7.22 ב-OECD, וכ-30% מהתלמידים בישראל הגדירו את עצמם "מרוצים לחלוטין" מחייהם, לעומת 16% במדינות ה-OECD. ישראל מדורגת במקום השלישי מבין 33 מדינות OECD שנכללו בהשוואה זו.

יותר הסחות דעת ופחות הפעלה בשיעורי המדעים

צילום: [צילום: איציק וולף, באמצעות AI]

במחזור הנוכחי היה המדע התחום המרכזי שנבדק, והנתונים מצביעים גם על הבדלים בחוויית הלמידה. 27% מהתלמידים בישראל דיווחו שאף פעם או כמעט אף פעם לא התבקשו להסביר עיקרון מדעי, לעומת 18% ב-OECD. 33% דיווחו שכמעט לא התבקשו לתכנן ניסוי מדעי, לעומת 24%.

גם בעיות משמעת והסחות דעת בולטות יותר. 35% מהתלמידים דיווחו על רעש וחוסר סדר במרבית שיעורי המדעים או בכולם, לעומת 31% ב-OECD. 33% אמרו שדעת התלמידים מוסחת ברוב שיעורי המדעים או בכולם בשל שימוש במכשירים דיגיטליים, לעומת 28% במדינות ה-OECD. לאחר בקרה על הרקע החברתי-תרבותי-כלכלי, הישגיהם במדעים של תלמידים שדיווחו על הסחות כאלה היו נמוכים ב-22 נקודות.