יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה על הסף את עתירת מפלגת ישר לישראל עם איזנקוט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד, שעסקה בפרסום תמונות של נתניהו עם ילדים ביום פתיחת שנת הלימודים. סולברג קבע כי המפלגה לא הציגה תשתית משפטית מספקת להוכחה שמדובר בתעמולת בחירות, וחייב אותה לשלם 3,500 שקלים הוצאות לאוצר המדינה.
העתירה הוגשה בעקבות תמונות שפרסם נתניהו ב-1 בספטמבר בחשבונותיו האישיים-הפוליטיים, לאחר ביקור בבית ספר לרגל פתיחת שנת הלימודים. לצד התמונות, שבהן נראו ילדים, נכתב "שלום כיתה א'!". מפלגת ישר טענה כי הפרסום מפר את סעיף 2ג לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), האוסר על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות.
צילום: [צילום: מעיין טואף/לע"מ]התוכן קודם למקום הפרסום
סולברג הבהיר בהחלטתו כי האיסור שבחוק חל כאשר מדובר בתעמולת בחירות, כלומר בפרסום שתכליתו הדומיננטית היא להשפיע על הבוחר. לצורך ההכרעה ניתן להיעזר בכמה מבחני משנה, אך לדבריו המבחן העיקרי הוא תוכן הפרסום עצמו.
הוא ציין כי העובדה שהפרסום הופיע בחשבון אישי-פוליטי של מועמד או איש ציבור עשויה ליצור הנחה משמעותית שמדובר בתעמולה, וכי גם סמיכות הפרסום למועד הבחירות עשויה לחזק מסקנה כזאת. עם זאת, שני השיקולים הללו משניים לעומת תוכן הפרסום.
בכך למעשה דחה סולברג את הטענה שלפיה עצם העלאת התמונות לחשבונותיו הפוליטיים של נתניהו, בתקופת בחירות, מספיקה כדי להכניסן לגדר תעמולת בחירות.
צילום: [צילום: מעיין טואף/לע"מ]"הקורא נותר להסביר זאת לעצמו"
סולברג מתח ביקורת ממוקדת על אופן ניסוח העתירה. מפלגת ישר טענה כי "אין מחלוקת כי מדובר בפרסום תעמולתי", משום שהתמונות פורסמו בחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם של נתניהו במסגרת מערכת הבחירות ובסמוך למועד הבחירות.
אלא שסולברג קבע כי העתירה לא הסבירה מה בתוכן התמונות עצמן הופך אותן לתעמולת בחירות. בהחלטתו כתב: "מה בתוכן הפרסום הופך אותו לתעמולת בחירות? הקורא נותר להסביר זאת לעצמו. אולם הנטל להסביר זאת - מוטל על העותרת". לדבריו, מפלגת ישר "לא עמדה בנטל זה, אף לא בקירוב".
מכאן הגיע למסקנה שלא הוצגה תשתית משפטית שמצדיקה דיון לגופה של הטענה בדבר שימוש אסור בילדים. העתירה נדחתה אפוא בשלב המקדמי, מבלי שסולברג נדרש לקבוע באופן עקרוני שכל צילום של ראש ממשלה עם ילדים ביום פתיחת שנת הלימודים מותר בתקופת בחירות.
צילום: [צילום: מעיין טואף/לע"מ]המשמעות לקראת המשך מערכת הבחירות
ההחלטה מחדדת את הרף הנדרש בעתירות נגד שימוש בילדים בפרסומים פוליטיים: לא די להראות כי ילדים מופיעים בתמונה, כי הפרסום נעשה בחשבון פוליטי או כי הוא פורסם בסמיכות לבחירות. העותר נדרש להצביע גם על מאפיינים בתוכן עצמו המלמדים שתכליתו המרכזית של הפרסום היא השפעה אלקטורלית.
סולברג חתם את ההחלטה בקביעה קצרה: "העתירה נדחית, אפוא, בהעדר תשתית משפטית", וחייב את מפלגת ישר לשלם 3,500 שקלים לאוצר המדינה. ההחלטה ניתנה ב-4 בספטמבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה