יתר לחץ דם הורמונלי עשוי "להסתתר" בין בדיקות הדם

בדיקת דם בודדת עשויה לספק תמונה חלקית בלבד של אחד הגורמים ההורמונליים השכיחים ליתר לחץ דם. מחקר חדש מצא כי אצל חולים באלדוסטרוניזם ראשוני רמות האלדוסטרון אינן נשארות בהכרח גבוהות לאורך כל היממה, אלא עשויות לעלות בגלים חדים - במיוחד בזמן השינה.

המחקר, שפורסם ב-Science Translational Medicine, כלל 60 חולים מבריסטול, ברגן, שטוקהולם ואתונה. החוקרים עקבו אחריהם במשך 24 שעות באמצעות U-RHYTHM, התקן לביש בגודל של טלפון סלולרי קטן, שדגם נוזל תת-עורי בכל 20 דקות בזמן שהמטופלים המשיכו בשגרת יומם וישנו בביתם.

לא רמה גבוהה קבועה אלא התפרצויות

אלדוסטרוניזם ראשוני נגרם מהפרשה אוטונומית של אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה אחת או משתיהן. אלדוסטרון מגביר אגירת נתרן ומים ומשפיע על לחץ הדם, וכאשר הוא מופרש בעודף הוא עלול לגרום ליתר לחץ דם ולסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ וסיבוכים מטבוליים.

עד כה חלק גדול מהבירור נשען על דגימות דם שנלקחות בנקודות זמן מוגדרות. המחקר החדש מצא תמונה דינמית יותר: לא הפרשה גבוהה ורציפה, אלא מחזור יומי שמופרע בעיקר במהלך השינה וכולל התפרצויות ליליות של אלדוסטרון ושל שני סטרואידים קרובים אליו - 18-הידרוקסיקורטיזול ו-18-אוקסוקורטיזול.

הדפוס היה בולט במיוחד במחלה חד-צדדית

ההתפרצויות היו בולטות במיוחד אצל חולים שבהם מקור ייצור היתר היה בבלוטת יותרת הכליה אחת.

זהו ממצא בעל משמעות טיפולית, משום שבחלק מהחולים האלה ניתן להסיר בניתוח את הבלוטה הפגועה ולרפא או לשפר מאוד את ההפרעה ההורמונלית ואת יתר לחץ הדם.

אצל חולים שנבדקו שוב לאחר כריתת בלוטת יותרת הכליה הפגועה נעלם הדפוס החריג של הפרשת ההורמונים. החוקרים רואים בכך חיזוק לכך שההתפרצויות אינן תנודה מקרית אלא חלק מהמחלה עצמה.

השינה חשפה את מה שהיום מסתיר

הנקודה הבולטת ביותר הייתה העיתוי.

הפרשת היתר הופיעה גם במהלך היום, אך השיבוש היה מודגש במיוחד בשעות הלילה, כאשר בדיקות דם שגרתיות כמעט לעולם אינן נלקחות.

לדברי החוקרים, ניטור רציף חשף "דפוס נסתר" של התפרצויות ליליות שלא ניתן להבחין בו כאשר מודדים את ההורמון פעם אחת בלבד.

מכאן עולה האפשרות שחלק מהחולים עשויים להציג בזמן בדיקה רגילה ערך שאינו משקף את מלוא פעילות המחלה.

אבל האבחון אינו מבוסס על אלדוסטרון בלבד

חשוב שלא להסיק מכך שבדיקת אלדוסטרון תקינה שוללת את המחלה באופן גרוע או שכל בדיקה בודדת היא חסרת ערך.

הבירור המקובל לאלדוסטרוניזם ראשוני כולל גם רנין, יחס אלדוסטרון-רנין ולעיתים בדיקות אימות ומיפוי נוסף של מקור ההפרשה.

המחקר החדש אינו מבטל את המסלול הזה. הוא מראה שהפרשת ההורמונים עצמה דינמית יותר מכפי שניתן להבין מדגימה בודדת.

מחלה שכיחה הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב

אלדוסטרוניזם ראשוני נחשב לגורם השכיח ביותר ליתר לחץ דם משני. המאמר מציין הערכות של כ-5% עד 20% מאוכלוסיית האנשים עם יתר לחץ דם, בהתאם לחומרת המחלה ולאוכלוסייה שנבדקת.

אוניברסיטת בריסטול מדגישה כי בחלק מהמחקרים ההערכות מגיעות עד לאחד מכל חמישה אנשים עם יתר לחץ דם.

המשמעות היא שלא מדובר בתסמונת נדירה שנמצאת רק במרפאות אנדוקריניות מיוחדות.

ולמחלה יש טיפול ממוקד

זו גם הסיבה לכך שהחמצת האבחנה חשובה. כאשר ייצור היתר מגיע משתי בלוטות יותרת הכליה, ניתן לטפל בדרך כלל בתרופות החוסמות את השפעת האלדוסטרון.

כאשר הבעיה חד-צדדית, ניתוח להסרת הבלוטה הפגועה עשוי להביא לשיפור ניכר ולעיתים אף לריפוי יתר לחץ הדם ההורמונלי. כלומר, זיהוי נכון אינו רק שם חדש לאותו יתר לחץ דם - הוא יכול לשנות את הטיפול.

התקן לביש במקום אשפוז ל-24 שעות

U-RHYTHM פותח כדי לאפשר דגימה תכופה של הורמונים מחוץ לבית החולים. המכשיר מחובר למותניים ומבצע מיקרודיאליזה ברקמה התת-עורית בבטן. הוא מאפשר איסוף סדרתי של דגימות במשך היממה בלי להחזיק את המטופל במיטה או לקחת דם שוב ושוב.

במחקר הנוכחי נלקחו דגימות בכל 20 דקות, ולכן לכל משתתף נוצר פרופיל הורמונלי צפוף לאורך כל היממה.

כך ניתן לראות לא רק "כמה אלדוסטרון יש", אלא גם מתי הוא עולה, כמה זמן נמשך השיא וכיצד משתנה הקצב בין יום ללילה.

זה לא המחקר הראשון של הקבוצה

הרעיון של ניטור הורמונים רציף אינו חדש לחלוטין. הקבוצה כבר השתמשה בעבר בטכנולוגיית U-RHYTHM כדי לעקוב אחר דפוסים הורמונליים במשך 24 שעות, ובאוניברסיטת ברגן מתנהל מאז 2024 מחקר המשך שבוחן את הקשר בין דפוסי ההורמונים לבין לחץ דם, דופק, גלוקוז, טמפרטורה, שינה ופעילות.

החידוש בפרסום הנוכחי הוא הניתוח המלא של אלדוסטרוניזם ראשוני וההדגשה שהשיבוש העיקרי הוא בדינמיקה ובהתפרצויות בזמן השינה, ולא בהכרח בעלייה קבועה לאורך כל היממה.

מה המשמעות האפשרית לעתיד

החוקרים מעלים אפשרות שבעתיד האבחון יעבור בהדרגה ממדידה יחידה לפרופיל הורמונלי דינמי, לפחות בחלק מהחולים שבהם החשד נשאר גבוה למרות תוצאות לא חד-משמעיות.

ניתוח מתמטי של הדפוסים עשוי גם לסייע לזהות צורות מוקדמות או מתונות יותר של המחלה.

אבל זה עדיין רעיון למחקר ולהמשך פיתוח, לא המלצה רפואית קיימת.

מדוע זה מעניין בישראל

יתר לחץ דם נפוץ מאוד גם בישראל, ואלדוסטרוניזם ראשוני מוכר כגורם שנמצא בתת-אבחון במדינות רבות.

אם מחקרים גדולים יותר יאשרו שמדידה דינמית מגלה מקרים שהבירור הרגיל מחמיץ, הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד לחולים עם יתר לחץ דם עמיד, היפוקלמיה או מאפיינים אחרים שמעלים חשד למחלה הורמונלית.

היתרון האפשרי הוא לא רק אבחנה מדויקת יותר, אלא טיפול ממוקד בגורם ליתר לחץ הדם במקום להוסיף עוד ועוד תרופות להורדת לחץ הדם.

עדיין רק 60 חולים

למחקר יש מגבלה ברורה: מדובר במחקר הוכחת היתכנות קטן יחסית.

60 משתתפים אינם מספיקים כדי לקבוע כיצד צריך לשנות את האבחון בקהילה או מהי הרגישות והסגוליות של ניטור כזה לעומת יחס אלדוסטרון-רנין ובדיקות האימות המקובלות.

החוקרים גם לא בדקו אם השימוש ב-U-RHYTHM מוביל ליותר אבחנות נכונות, לפחות אירועי לב ושבץ או לתוצאות טיפול טובות יותר לאורך שנים.

מכשיר מחקרי - לא בדיקה זמינה במרפאה

גם הטכנולוגיה עצמה עדיין אינה חלק משגרת האבחון של יתר לחץ דם. U-RHYTHM פותח באוניברסיטת בריסטול והטכנולוגיה אומצה והתקדמה ב-2023 באמצעות חברת הספין-אוף Dynamic Therapeutics.

לפני שימוש רחב יהיה צורך להראות שהמערכת אמינה, נוחה, משתלמת ושהמידע הנוסף שהיא מספקת משנה החלטות רפואיות.

לא "בדיקת דם רגילה לא עובדת"

המסר המדויק של המחקר צר יותר. אלדוסטרון אינו בהכרח גבוה באופן רציף באלדוסטרוניזם ראשוני. בחלק מהחולים המחלה מתבטאת בשיבוש מקצב ההפרשה ובהתפרצויות, בעיקר בלילה.

לכן בדיקה בנקודת זמן אחת אינה יכולה לתאר את הדפוס המלא.

מכאן ועד המסקנה שהבדיקות הקיימות מחמיצות שיעור גדול של חולים עדיין נדרש מחקר השוואתי ישיר.