נפתלי בנט ויאיר לפיד השלימו את הרכבת רשימת "ביחד" לכנסת, ובנט מיהר להכתיר אותה כ"רשימה הטובה והאפקטיבית ביותר שהתמודדה לכנסת בדור האחרון". אלא שבחינה מפורטת של 35 המקומות הראשונים שהוצגו הערב (6.9.26) מעלה תמונה מורכבת יותר: לצד כמה מנהלות בכירות ואנשי ביטחון בעלי ניסיון מוכח, ניצבים ברשימה גם פוליטיקאים ותיקים, פעילי מפלגה ואנשי מחאה שהמונח "ביצועיסטים" אינו בהכרח ההגדרה הראשונה המזוהה עמם.
הרשימה בנויה משילוב מועמדיו של בנט עם מועמדי יש עתיד בשיטה שהעניקה לאנשי לפיד כ-40% מהמקומות. שילוב זה מסביר גם את אופיה האידאולוגי הרחב: בנט מדגיש עמדות ימניות בנושאי ארץ ישראל ומדינה פלשתינית, אך ברשימה יושבים לצדו אנשי מרכז ומרכז-שמאל מובהקים מיש עתיד.
בנט מחמיא ללפיד - ומכריז על "חילופי דורות"
בנאום ההשקה העניק בנט ללפיד מעמד כמעט שווה של שותף לדרך. הוא כינה אותו "מנהיג, חבר, ציוני ענק, ומעל הכל - בן אדם" ושיבח אותו על האופן שבו ניהל את מה שכינה "המהלך הקשה כל כך של חילופי דורות". בנט הזכיר כי השניים כבר הנהיגו יחד את המדינה והצהיר: "בקרוב נתקן את המדינה ביחד".
דווקא השימוש במונח "חילופי דורות" ראוי לבחינה ביקורתית. אומנם בנט שילב שורה של מועמדים חדשים, אך חלק ניכר מהמקומות הריאליים נשאר בידי פוליטיקאים שכבר כיהנו במשך שנים - לפיד עצמו, מירב בן ארי, איתן גינזבורג, מירב כהן, רם בן ברק, נאור שירי, ולדימיר בליאק ואחרים. במילים אחרות, מדובר יותר בשילוב בין דור חדש לוותיק מאשר בהחלפת דור של ממש.
בנט ביסס את נאומו על מיתוג הרשימה כ"נבחרת הביצועיסטים של ישראל". לדבריו, היא כוללת את "הפרלמנטרים הכי מנוסים והכי פייטרים", את "המנכ"ליות הכי טובות במדינה" ולוחמים שלדבריו "הצילו את המדינה פעם אחת, ועכשיו הם באים ביחד איתנו להציל אותה שוב". הוא אף סיפר כי הוצעו למפלגה "סלבריטיז" ושמות נוצצים, אך לדבריו הוחלט לוותר עליהם לטובת מועמדים בעלי יכולת ביצוע.
ועדת חקירה, גיוס חרדים וקטר כמדינת אויב
בנט לא הסתפק בהצגת הרשימה והציג שורה ארוכה של התחייבויות ליום שאחרי הבחירות. לדבריו, דקות לאחר השבעת הממשלה תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל טבח 7 באוקטובר. הוא התחייב לגייס חרדים "בלי מכסות ובלי קומבינות", להכריז על קטר כמדינת אויב, לפרק מונופולים, להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים ולהחזיר, כלשונו, את המשילות לישראל.
האמירה החריפה ביותר בנוגע לציבור החרדי הגיעה בהמשך. בנט התחייב לשלב חרדים בתעסוקה ובצבא, אך הוסיף: "אם לא נפרק את המדינה החרדית - נאבד את המדינה הציונית". לדבריו: "מי שלא מתגייס - לא יקבל שקל מהמדינה. מי שלא עובד - לא יקבל שקל מהמדינה. לא ציוני - לא על חשבוני". הוא הבטיח גם להקים מערכת חינוך ממלכתית אחת לכל ילדי ישראל.
אלו אינן עוד אמירות כלליות על "שוויון בנטל". אם בנט מתכוון לממשן כלשונן, הן מחייבות שינוי עמוק במערכת התקצוב, החינוך והיחסים בין המדינה לציבור החרדי - ומן הסתם גם צפויות להפוך לאחת מנקודות העימות המרכזיות בכל ניסיון עתידי להקים קואליציה הכוללת מפלגות חרדיות.
בתחום המדיני והביטחוני הבטיח בנט להכריז מיד על קטר כמדינת אויב, "לסלק אותם גם מתוכנו וגם מעזה", לפרק את חמאס ואת חיזבאללה מנשקם ולחדש את "דוקטרינת התמנון" מול אירן. הוא התחייב גם לאסוף חצי מיליון כלי נשק לא חוקיים ולהגדיר את הנשק הבלתי חוקי כאיום ביטחוני. בתחום הכלכלי הציב יעד חד במיוחד: פירוק מונופולים והורדת יוקר המחיה ב-30%.
היעד האחרון נשמע טוב על במת בחירות, אבל יהיה קשה בהרבה לממשו. הפחתת יוקר המחיה בשליש אינה צעד ממשלתי יחיד אלא תוצאה התלויה בשורה ארוכה של מחירים, מיסים, שערי מטבע, דיור, אנרגיה, מזון ותחרות. בנאום עצמו לא פורט כיצד בדיוק נמדדת אותה ירידה של 30% ובאיזה פרק זמן היא אמורה להתרחש.
בנט התחייב גם לכונן חוקה למדינת ישראל ולהעמיד את מגילת העצמאות בבסיסה. זו התחייבות דרמטית במיוחד, משום שהוויכוח החוקתי היה אחד ממוקדי הקרע הפוליטי בשנים האחרונות, ולשם העברת חוקה מוסכמת יידרש רוב פוליטי וציבורי רחב בהרבה מזה הדרוש להעברת חוק רגיל.
1. נפתלי בנט - חוזר לבקש את אמון הציבור
בנט, ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון, החינוך והכלכלה בעבר, עומד בראש הרשימה ומבקש לשוב ללשכת ראש הממשלה. הוא מגיע עם ניסיון ממשלתי ועם תדמית של מנהל ממוקד ביצוע, אך גם עם מטען פוליטי משמעותי: בעיקר הפרת התחייבותו ערב בחירות 2021 שלא להקים ממשלה הנשענת על רע"ם, וכן התחייבויותיו שלא להקים ממשלה עם לפיד - החלטות שעליהן הוא נדרש עד היום לתת דין וחשבון בפני בוחרי הימין.
הרשימה החדשה נבנתה במידה רבה סביב דמותו, ולכן הצלחתה או כישלונה יהיו בראש ובראשונה מבחן אישי שלו. גם נאום ההשקה היה בנוי סביב הניגוד שבנט מבקש לשרטט בין "ממשלת 7 באוקטובר", כהגדרתו לממשלה הנוכחית, לבין "ממשלת 27 באוקטובר" שאותה הוא מבקש להקים לאחר הבחירות. הוא אף השווה את הבחירות למהפך שלאחר מלחמת יום הכיפורים והציגן כבחירה בין "השתמטות מול גיוס", "כאוס מול תיקון", "פילוג מול אחדות" ו"ייאוש מול תקווה".
2. יאיר לפיד - מספר שתיים עם מפלגה מאחוריו
לפיד, ראש הממשלה ושר החוץ והאוצר לשעבר, אינו עוד מועמד ברשימה אלא שותף פוליטי שמביא עמו את יש עתיד ואת מנגנונה. העובדה שהוא מוצב במקום השני מבטאת את עליונותו של בנט בהסכם, אך בפועל ללפיד נותר כוח משמעותי באמצעות שורת אנשי יש עתיד ששובצו בהמשך הרשימה.
לזכותו ניסיון של יותר מעשור בכנסת ובממשלה. מנגד, הצגתו כחלק מ"חילופי דורות" צורמת במיוחד: לפיד הוא כבר אחד הפוליטיקאים הוותיקים במערכת הנוכחית. גם עצם העובדה שבנט בחר לפתוח את נאום השקת הרשימה במחמאות נרחבות ללפיד מלמדת כי החיבור איננו מוצג עוד כאילוץ טכני, אלא כשותפות פוליטית מוצהרת.
3. קרן טרנר - ניסיון ממשלתי אמיתי, וגם פרישה מהירה מהאוצר
טרנר היא אחד השמות המקצועיים הבולטים ברשימה. היא כיהנה כמנכ"ל משרד התחבורה ולאחר מכן כמנכ"ל משרד האוצר, לאחר שנים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. בהמשך עברה למגזר ההשקעות והטכנולוגיה.
עם זאת, כהונתה באוצר נמשכה פחות מחצי שנה והיא פרשה על-רקע התוהו ובוהו התקציבי והעימותים בצמרת המשרד. הדבר אינו בהכרח נקודת חולשה שלה - להפך, באותה עת הוצגה כאחת מאנשי המקצוע שמאסו בשיתוק - אבל הוא מזכיר כי ניסיון ניהולי בכיר אינו שקול בהכרח לניסיון פוליטי.
4. מירב בן ארי - פוליטיקאית ותיקה, לא פנים חדשות
בן ארי היא מהדמויות המזוהות ביותר עם יש עתיד בכנסת בשנים האחרונות. היא כיהנה כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי וכמרכזת האופוזיציה, ונחשבת לפרלמנטרית תקיפה ובולטת הן בעשייה והן ברעש שהיא מקימה במליאה.
אלא שכאן מתחילה להיחלש מעט תדמית "הנבחרת החדשה": בן ארי היא פוליטיקאית ותיקה ומובהקת, והצבתה במקום הרביעי משקפת את כוחו של מנגנון יש עתיד לא פחות מאשר חיפוש אחר כישרונות חדשים.
5. לירן אבישר בן-חורין - מסלול שירות ציבורי ארוך
אבישר בן-חורין כיהנה כמנכ"ל משרד התקשורת בשנים 2023-2020. קודם לכן ניהלה את מיזם מסע, שימשה בתפקידים במשרד ראש הממשלה ובעבר הייתה עוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. היא משפטנית ובעלת ניסיון ממשלתי נרחב.
בשנים האחרונות פעלה גם בתחום תשתיות התקשורת במגזר העסקי. מבחינת בנט, היא מתאימה היטב למסר של מעבר מניהול מקצועי לפוליטיקה.
6. נעם תיבון - השם הביטחוני הבכיר
אלוף במילואים נעם תיבון הוא מהשמות הציבוריים המוכרים ברשימה. בעבר פיקד על אוגדת יהודה ושומרון, על הגיס הצפוני ועל חטיבת הנח"ל, וב-7 באוקטובר יצא מביתו דרומה וחילץ את בני משפחתו מקיבוץ נחל עוז. הוא איש שמאל והביע בעבר תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית.
תיבון מעניק לרשימה משקל ביטחוני, אך גם ממחיש את המתח האידאולוגי שבתוכה: ימים ספורים לפני הצגת הרשימה שב בנט והצהיר כי הוא מתנגד למדינה פלשתינית ולמסירת שטח, בעוד אחד מבכירי הרשימה הביטחוניים מחזיק בעמדות שונות. הוא מגיע מהמכסה של לפיד ולא מזו של בנט.
7. מיכל הירש נגרי - ניהול עירוני ושכול אישי
הירש נגרי כיהנה שש שנים כמנכ"ל עיריית רעננה ולפני כן עמדה בראש מינהל החינוך בעיר. היא מגיעה מעולם החינוך והמינהל המקומי וניהלה מערכות גדולות ותקציבים בהיקף משמעותי.
בנה, סרן במילואים רועי נגרי, נפל בקרב בבארי ב-7 באוקטובר. בנאום ההשקה הזכיר אותה בנט בשמה כשהתחייב כי הפעולה הראשונה של הממשלה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל. מאז היא פעילה גם בסוגיות הנוגעות למשפחות שכולות ולשוויון בשירות.
8. איתן גינזבורג - חוזר לקדמת הבמה
גינזבורג הוא ראש עיריית רעננה ושר התקשורת לשעבר וחבר כנסת ותיק בגלגולים שונים של כחול לבן. הוא בעל ניסיון פוליטי ומוניציפלי ממשי, אך גם הוא אינו "פנים חדשות". הוא מגיע מהקהילה הגאה ומזוהה עם קידום זכויות להט"ב.
שיבוצו מיד אחרי הירש נגרי מעניק לרשימה שני נציגים בעלי רקע ניהולי עמוק ברעננה - דבר שמחזק את ניסיונם, אך גם ממחיש עד כמה רשת הקשרים הקיימת ממלאת תפקיד בבניית הרשימה.
9. מירב כהן - ניסיון ממשלתי ומומחיות באזרחים ותיקים
כהן כיהנה כשרה לשוויון חברתי וכחברת כנסת מטעם יש עתיד. עוד קודם לכן עסקה במאבקים צרכניים ובסיוע לאזרחים ותיקים.
היא מביאה ניסיון ממשלתי, אך בדומה לבן ארי ולפיד אינה חלק מ"דור חדש" אלא מאותה הנהגה של יש עתיד שכבר נבחנה בכנסת ובממשלה.
10. יונתן שלו - הצעיר שמוקפץ ישירות לעשירייה
סמ"ר שלו, בן 23, הוא ממייסדי ארגון המילואימניקים "כתף אל כתף" וממובילי המאבק נגד הפטור מגיוס. הוא לוחם מגלן משוחרר ומילואימניק פעיל, ואם ייבחר יהיה חבר הכנסת הצעיר בתולדות המדינה.
דווקא כאן ראויה הסתייגות: פעילות ציבורית וקרבית מרשימה אינה ניסיון בניהול מערכות מדינה, חקיקה או תקציבים. הצבתו במקום העשירי היא הימור פוליטי מובהק של בנט על דור המילואים הצעיר - והוא גם משתלב ישירות בקו המרכזי של נאום ההשקה, שהעמיד את סוגיית הגיוס במרכז מערכת הבחירות.
11. ברוריה נעים ארמן - מהניהול הציבורי אל מנגנון המפלגה
נעים ארמן היא מנכ"ל "ביחד". בעבר פעלה בתחומי תקשורת וקשרי קהילה ואף ניהלה במשך שנים את אגף התקשורת וקשרי הקהילה בנת"ע. כבר ב-2008 תועד גם ניסיונה כדירקטורית וכבעלת רקע במדעי המדינה.
היא מכירה היטב מערכות ציבוריות ומפלגתיות, אך בניגוד למיתוג הרשימה ככזו שנבנתה רק באמצעות "תהליכי מיון עמוקים", מדובר גם בשיבוץ של מנכ"ל המפלגה עצמה.
12. רם בן ברק - איש מוסד שהפך לפוליטיקאי ותיק
בן ברק, איש שמאל מובהק, היה המשנה לראש המוסד וכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. הוא נחשב לאחד מבכירי יש עתיד בתחום הביטחוני.
ניסיונו משמעותי, אך הוא כבר שנים בזירה הפוליטית. שיבוצו במקום 12, נמוך מכמה מועמדים חדשים, מעיד גם על חילופי הדורות הכפויים שנלוו לאיחוד עם בנט.
13. אמיר סטרוגו - לוחם ומנהל חברתי
סטרוגו כיהן כמנכ"ל תנועת "אחריי!" והוא רס"ן במילואים ומפקד ביחידת מגלן. ב-7 באוקטובר השתתף בלחימה באזור שדרות ויישובי העוטף ומאז צבר מאות ימי מילואים.
מבין המועמדים החדשים זהו אחד השיבוצים המתיישבים היטב עם מיתוג "ביצועיסט": ניסיון ניהולי אזרחי לצד ניסיון פיקודי.
14. נאור שירי - הקול הלוחמני של יש עתיד
שירי, לשעבר סגן ראש עיריית הוד השרון, הפך בכנסת לאחד הקולות הבולטים והחריפים של יש עתיד, בעיקר בעימותים סביב סוגיות דת ומדינה, תקציבים וגיוס חרדים.
תומכיו רואים בו פרלמנטר לוחמני; מתנגדיו יאמרו כי סגנונו מעמיק את הקיטוב שבנט עצמו טוען שהוא מבקש לצמצם, אף שלעיתים קרובות הוא עושה זאת בצורה הומוריסטית. המתח הזה בולט במיוחד לנוכח מרכזיות המסר "פילוג מול אחדות" בנאומו של בנט.
מכאן ואילך נמצאים המועמדים במקומות הפחות ריאליים:
15. ניסן זאבי - נציג הצפון
זאבי, תושב כפר גלעדי, הקים לאחר פרוץ המלחמה את "לובי 1701" ואת תנועת "הביתה - חוזרים לגליל", שפעלו לשינוי המדיניות הביטחונית ולשיקום הצפון. קודם לכן עסק בפיתוח כלכלי וחדשנות בגליל ואף התמודד ב-2025 על ראשות המועצה האזורית הגליל העליון.
הוא מביא לרשימה קול אזורי מובהק, תחום שבמפלגות הארציות נוטה לא פעם להידחק לשוליים.
16. ולדימיר בליאק - איש ועדת הכספים
בליאק הוא רואה חשבון וחבר כנסת ותיק יחסית מיש עתיד, המזוהה במיוחד עם עבודת ועדת הכספים ועם ביקורת מפורטת על תקציבי הממשלה.
מבחינת מקצועיות כלכלית הוא נכס לרשימה, אך גם במקרה שלו מדובר בהמשכיות מובהקת של יש עתיד ולא ברכש חדש.
17. אורלי הראל - מהליכוד לבנט
הראל היא עורכת דין ויזמת בתחומי הבינה המלאכותית והרפואה. בעבר הייתה פעילה בליכוד ואף הקימה את פורום "נשות ליכוד ירושלים". בהמשך פנתה לפעילות חברתית ויזמית.
המעבר שלה לבנט מעניין פוליטית משום שהוא מתאים לניסיון שלו למשוך קולות מהימין הממלכתי, ולא רק ממרכז המפה.
18. יוראי להב הרצנו - הפנים הסביבתיות ברשימה
להב הרצנו הוא מחברי הכנסת המזוהים ביותר עם המחנה הליברלי ביש עתיד. הוא עמד בראש שדולות בתחומי זכויות להט"בים וסביבה.
נוכחותו ברשימה מדגישה את רוחב הפער האידאולוגי בתוך "ביחד": מן הצד האחד בנט, המדגיש התנגדות למדינה פלשתינית ועמדות ימניות, ומהצד האחר נציגים המזוהים עם המרכז-שמאל הליברלי.
19. שחר ורון - נפצע וחזר לשירות
ורון הוא רס"ן במילואים שנפצע קשה במהלך הלחימה ברצועת עזה ולאחר החלמתו שב לפעילות צבאית. הוא מעורב מטעם המפלגה גם בתוכנית הנוגעת לשיקום פצועי צה"ל.
זהו שיבוץ בעל עוצמה ציבורית ברורה, אך גם במקרה זה המבחן יהיה אם הרקע הצבאי והאישי יתורגם ליכולת חקיקה וניהול.
20. יסמין סאקס פרידמן - בעלי חיים ושורדי שואה
סאקס פרידמן היא חברת כנסת מיש עתיד המזוהה במיוחד עם נושאי רווחת בעלי חיים ועם טיפול בשורדי שואה.
היא אינה מן הדמויות הבולטות ביותר במערכת הארצית, אך פיתחה התמחות ממוקדת בנושאים חברתיים לאורך כהונתה, בעיקר עם תושבי הדרום.
21. אסתי איילון קובו - קריירה כלכלית בינלאומית
איילון קובו היא עורכת דין ואשת שירות המדינה, שכיהנה במשך חמש שנים כראש המשלחת הכלכלית של ישראל בבייג'ינג. לפני כן עסקה במשפט מסחרי ובמינהל סחר חוץ, לרבות משאים ומתנים והסכמי סחר.
זהו אחד השמות הפחות מוכרים לציבור, אך דווקא בעלי הרקע המקצועי העמוק יותר ברשימה.
22. נטע אטיאס - מאחורי הקלעים של יש עתיד
אטיאס ניהלה במשך שנים את סיעת יש עתיד בכנסת. משמעות הדבר היא היכרות עמוקה עם עבודת הכנסת, הליכי חקיקה, משמעת סיעתית והמערכת הפרלמנטרית.
מנגד, היא מגיעה ישירות ממנגנון המפלגה, ולכן גם שיבוצה ממחיש שהרשימה אינה רק "נבחרת מומחים" מבחוץ.
23. ג'רמי סלטן - ותיק הפוליטיקה הדתית-לאומית
סלטן היה מזכיר סיעות ימינה והבית היהודי ושימש במשך שנים כיועץ בכנסת. במלחמה האחרונה שירת מאות ימי מילואים.
הוא מכיר היטב את המערכת הפוליטית ואת המחנה שממנו צמח בנט, ומעניק לרשימה אחד מעוגני הימין הדתי שלה.
24. משה טור-פז - חינוך, צבא וכנסת
טור-פז הוא איש חינוך, חבר כנסת ומג"ד במילואים. בעבר ניהל את מינהל החינוך בירושלים ופעל בתחומי שילוב אוכלוסיות ושירות צבאי.
בניגוד לרבים מהשמות החדשים, הוא מגיע עם שילוב של ניסיון חינוכי, צבאי ופרלמנטרי - אך גם הוא איש יש עתיד ותיק יחסית.
25. צבי פלוטניצקי - האיש מאחורי מטה השטח
פלוטניצקי מגיע מעולמות הפרסום והשיווק והיה ממקימי מערך השטח של בנט. הוא מנהל את האסטרטגיה של המפלגה ונמנה עם יוזמי מפגשי "הפרלמנטים" של בנט. במקביל שירת יותר מ-400 ימי מילואים כמפקד בתחום החילוץ.
הוא דוגמה מובהקת לכך שחלק מהמועמדים הם גם אנשי מסע הבחירות והמנגנון שבנו את המפלגה, ולא רק מועמדים שאותרו מבחוץ.
26. אולסיה קנטור - עסקים, תקשורת ופילנתרופיה
קנטור נולדה בברית המועצות, עסקה בתקשורת ובניהול עסקי ובהמשך בפילנתרופיה, ספרות ופעילות ציבורית. לפי הביוגרפיה המפלגתית היא ניהלה גם מפעלים גדולים בענף היהלומים ופעלה בהסברה בינלאומית.
מדובר ברקע חריג יחסית בנוף הפוליטי הישראלי, אך חלק ניכר מהנתונים עליה נשען בשלב זה על תיאורים מטעמה ומטעם המפלגה ולא על פעילות ציבורית שנבחנה בכנסת.
27. סימון דוידסון - ספורט ופוליטיקה
דוידסון הוא איש ספורט ותיק, לשעבר יו"ר איגוד השחייה, ובהמשך חבר כנסת וסגן יו"ר הכנסת מטעם יש עתיד.
עיקר יתרונו נמצא בתחומי הספורט והחברה, אך הוא נדחק למקום 27 - עדות למחיר ששילמו חלק מאנשי יש עתיד בעקבות האיחוד.
28. מתי גיל - מהביוטכנולוגיה למפלגה
גיל הוא יזם בתחום הביוטכנולוגיה וראש מטה ההיי-טק של "ביחד". במהלך שירות המילואים עסק גם בפעילות הקשורה לפיקוד הצפון.
זהו ניסיון מובהק של בנט לשלב ברשימה אנשי מגזר הטכנולוגיה - תחום שממנו הגיע גם הוא עצמו - אך גיל עדיין כמעט אינו מוכר לציבור הרחב.
29. שלי טל מירון - מהמחאה אל תוך הרשימה
טל מירון היא חברת כנסת חרוצה מיש עתיד שהייתה פעילה במאבקים נגד מהלכי הממשלה בתחום התקשורת ובמאבק להשבת החטופים.
השיבוץ שלה מצביע על הזיקה החזקה של חלק מאנשי הרשימה למחאות נגד הממשלה - דבר שעלול להקשות על בנט במאמציו לחזר גם אחרי מצביעי ימין מאוכזבים.
30. תומר וינר - מיש עתיד, דרך מטה בנט
וינר הוא חבר מועצת העיר הרצליה, רס"ן במילואים וראש מטה המילואים של "ביחד". במהלך המלחמה הקים מסגרות שנועדו לסייע למשרתי מילואים ולקדם את זכויותיהם.
עם זאת, הצגתו כ"מצטרף חדש" לבנט עוררה ביקורת משום שכבר היה פעיל במערך בנט במשך תקופה משמעותית, ובעבר אף התמודד במסגרת יש עתיד.
31. רוני פנטנש מלכאי - המאבק לשוויון יוצאי אתיופיה
מלכאי היא עורכת דין, אשת תקשורת ופעילה חברתית המזוהה עם המאבק לשוויון יוצאי אתיופיה. היא מחברת הספר "עוצמה שחורה - יהודי אתיופיה והמסע לשוויון".
היא מוסיפה לרשימה ייצוג של נושא חברתי שבדרך כלל אינו עומד במרכז סדר היום של בנט.
32. תמי מזאל שחר - נציגת תעשיית הטכנולוגיה
מזאל שחר היא מנהלת ותיקה בתעשיית הטכנולוגיה ומזוהה עם פעילות בענף המחשוב הקוונטי בישראל.
גם היא מייצגת את הניסיון של בנט להדגיש מומחיות טכנולוגית וניהולית, אך בשיבוצה במקום 32 הסיכוי לכניסתה לכנסת תלוי בהישג אלקטורלי חריג.
33. מטי צרפתי הרכבי - מדענית וראש מועצה לשעבר
צרפתי הרכבי היא ד"ר לגנטיקה וכיהנה כראש המועצה האזורית יואב. היא מביאה ניסיון הן במחקר והן בשלטון המקומי.
במונחי "ביצועיסטים", הרקע שלה דווקא מתאים למיתוג שבנט מבקש להעניק לרשימה - אלא שמיקומה נמוך מאוד.
34. יעל שטרן - מהמאבק באנטישמיות לפוליטיקה
שטרן עוסקת בפעילות נגד אנטישמיות, בדגש על המתרחש באוניברסיטאות בארצות הברית, ומגיעה מן המגזר החברתי וההסברתי.
בדומה למועמדים נוספים בשליש האחרון, היא מביאה מומחיות בתחום ממוקד אך כמעט ללא ניסיון פוליטי מוכר.
35. עמית ברדה - המילואימניק שסוגר את הרשימה
ברדה הוא לוחם ומפקד במילואים ביחידת מגלן ופעיל בארגון "כתף אל כתף" ובמאבק נגד חוק הפטור מגיוס.
מיקומו האחרון ברשימת 35 השמות מבליט נקודה מסוימת: בנט אומנם הציב את אנשי המילואים בחזית מסע הבחירות, אך לא כולם קיבלו מקום בעל סיכוי ממשי להיבחר.
רשימה חזקה - אבל ההבטחות גדולות אפילו יותר
לבנט יש בהחלט במה להתגאות: בצמרת הרשימה נמצאות מנהלות בעלות ניסיון משמעותי בשירות הציבורי, לצד אלוף במילואים, אנשי חינוך, כלכלה, טכנולוגיה ומפקדים ששירתו תקופות ממושכות במלחמה. גם מספר הנשים בצמרת בולט.
אולם התיאור של הרשימה כ"נבחרת הביצועיסטים" מטשטש חלק מהמציאות. רבים מחבריה הם אנשי יש עתיד ותיקים שכבר כיהנו בכנסת ובממשלה; אחרים הם אנשי המנגנון של בנט עצמו; ויש גם מועמדים שהצטיינו בפעילות מחאה או צבאית, אך טרם הוכיחו יכולת בניהול מדיניות ציבורית.
הנאום אף הגדיל מאוד את הרף שלפיו הרשימה תיבחן. בנט אינו מבטיח עוד רק "ממשלת תיקון", אלא ועדת חקירה ממלכתית מיד עם השבעת הממשלה, גיוס חרדים ללא מכסות, שלילת תקציבים ממי שאינו מתגייס או עובד, מערכת חינוך ממלכתית אחת, חוקה על בסיס מגילת העצמאות, הכרזה על קטר כמדינת אויב, פירוק חמאס וחיזבאללה מנשקם והפחתת יוקר המחיה ב-30%.
גם מבחינה אידאולוגית אין זו רשימה אחידה. בנט מבקש לשכנע בוחרי ימין כי עמדותיו המדיניות נותרו ימניות, אך ברשימה שלו משובצים כמה מהקולות הליברליים והמובהקים ביותר של יש עתיד. לכן השאלה שתלווה את "ביחד" אינה רק אם אנשיה מוכשרים - אלא אם האוסף הרחב הזה מסוגל להסכים על המדיניות החריפה שבנט עצמו התחייב אליה, ובעיקר אם יוכל לבצע אותה לאחר הבחירות.
צילום: הרשימה המלאה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה